אור החמה על ספר הזהר ב:ריג

ולבתר דעביר זמן ופטורא לכולא. כמו שהאריכו בריש פ' בראשית שאפי' הג' חדשים שצריכה להמתין כדי להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני עברו וזהו ופטורא לכולא:

דאיהו אתעביד רגלא רביעאה. דוד נעש' מרכב' למלכות שהיא רגל רביעי לג' אבות חג"ת.

על אבן אחת שבעה עינים. פי' עמה הם שבע' עינים. דהיינו ו"ק והיא שביעית להם והם הם ד' רגלי המרכב' כי נה"י שהוא ענפים מתפשטים מחג"ת והם העיקר והמלכות רגל רביעי עמהם: ה"ג הא סהדותא דלא חב דוד.

מהו חובא דחב לקב"ה בלחודוי ולא לאחרא פי' כבר שללת שבענין בת שבע דהיינו ג"ע שלא הי' בו עון כלל א"כ מהו החטא שחטא לקב"ה דקאמר לך לבדך חטאתי ותירץ דקטל לאורי' בחרב בני עמון. דמסטרא אחרא כדמפרש ואזיל:

ואי תימא אורי' לא הוה זכאי כיון שהי' חתי אפי' שיהרג בחרב מאי אכפת לן מין במינו הוא:

אתגבר על מחנה אלהים דמשריתא דדוד וגומר מקרא מלא בדברי הימים כי לעת יום ביום יבואו על דוד לעוזרו עד למחנה גדול במחנה אלהים:

אילין נוקבין. היינו עיני המלכות המתפשטות בז' נערות ז' היכלו' דיצירה. אילין דכורין. היינו עיינין דז"א הנז' באדרות:

באן אתר הוה בעיניך ארכבה אתרי רכשי. והרע בעיניך כלומר לפני עיניך שהיו רואים אותי ובאותם העינים ממש פגמתי. ונ"ל שהגיר' היא למען תצדק בדבריך שתהא מצודק בדבריך יבא תזכה בשפטך בעצם כלומר לכך תזכני ותוציאני זכאי בשפטך שכשתשפטני במשפט תזכני. אנקיד חלל כלומר דוק מלת חלל: [נ"ל הדיוק מן נקודת הפתח שתחת הלמד שמורה על עבר זו"פ]: