אור החמה על ספר הזהר ב:ריב

וילד שובב אע"ג דחייבין. כלומר הגם שמוכיחים אותו ועכ"ז וילך שובב בדרך לבו ולא הי' ראוי לרפוא' מ"מ דרכיו המקולקלים ראיתי ועכ"ז אם שב אחרי כן וארפאהו וגומר.

אחזי על חייא. דכתיב וארפאהו. אחזי על מתייא דכתיב ואשלם ניחומים לו ולאבליו: אלא קב"ה עביד טיבו עם בני נשא. משעת לידתן עד י"ג שנים השכינ' סועדת אותו והולכת עמו כשהוא הולך לבית הכנסת. ולבית המדרש דאלמלא סעידו וסמיכו דעביד לי' א"א להתקיים אפי' שעה אחת לפי שהוא כשני ערלה ולכך י"י לא יעזבנו בידו כנ"ל דף צ"ח. חד מימיני' וגומר להגין עליו מן המזיקין דכתיב יפול מצדך אלף וגומר. ורוצ' לפרש שני פירושים תשובה עליונה כדפירש לעיל בריש שמעתת' והשתא פי' תשובה תחתונה מלכות ולא שלל הפי' הראשון דהכי משמע לישנא דהא כ"י תשובה אוף הכי איקרי כלומר גם אפשר לישבו על המלכות שכן גם היא נק' תשובה:

בעל תשוב' ממש. שכיון שהוא אחוז בת"ת בעל של מלכות אוף איהו איקרי הכי: וע"ד אפי' צדיקים גמורים וגומר לעמוד בו בחי' זו שיהיו בעלי תשוב' ממש אינם כן אלא אותן שחוזרים בתשוב'. ה"ג ואית חובין דחטי לקב"ה בלחודוי ולא לבר נש: