אור החמה על ספר הזהר ב:רה

והרח"ו זלה"ה כתב. ואל אחר אסתרס ולית ליה דוכתא לעלמין וגומר אעפ"י שאנו רואין יותר א"ה מישראל ופרין ורבין הרבה מאד מאד מישראל אפשר כי בישראל בכל יום ויום מזווג ת"ת במ' ומוציא נשמות חדשות ואמנם בא"ה אין עוד רק אותם הנשמות הטמאות אשד כבר ניתן להם קצבה מששת ימי בראשית והם לבדם יבואו ויחזרו בכל דור ודור והענין כי השי"ת לפי שאין סוף באלהותו אעפ"י שהוציא י"ס במדה ושוי תחום לכל א' וא' עכ"ז יש בידו כח להשפיע בהם ולהרחיבן עד עדי עד בלתי קץ ותכלית ולכן הם פרים ורבים בכח הא"ס המשפיע בהם אמנם הטומאה אעפ"י שברוב עניינה דומה אל הקדוש' כקוף בפני אדם עכ"ז בענין זה אין לה להדמות כלל ועיקר כי הקדוש' דוקא היא א"ס כי זה יחייב האלהות אמנם הקליפה הנבראת ע"י ית' יש לה קץ ותכלית בהכרח ואל"כ אין לך כפירה באלהות חליל' גדולה מזו מלהאמין שאין סוף ג"כ בקליפה ולכן לא עביד פירין מחדש. אמנם הקדוש' בכל עת אשר ימצא זכות בישראל ונשמות קדושות העולים מהעה"ז בסוד מ"ן אז מתרבין הספי' עצמן ומתרחבין בעצמם בכח הא"ס עד עדי עד וכמ"ש ס' יצי' י"ס מדתן שאין להם קץ עכ"ל:

והרא"ג ז"ל כ' אהדר אבנא עילאה לגרעונ' שמור' פירוד בינ' ובין ו"ק וכן היא נגרעת מעשר זיני חדו' ששון ושמחה חתן וכלה וגומר כדאי' התם. בגין דמתחברן תירוכין בהדי הדדי זה שנתגרש מההוא עלמא בגין דזרע אין לה אתחבר בזאת שנתגרש' מבעלה נמצאו מתחברן תירוכין דההוא עלמא בתירוכין דהאי עלמא כדמפרש ואזיל. ה"ג ממשמע דאמר והלכה והיתה לאיש אחר לא ידענא דאיהו וגו'. וי"ס [דגרסי] לא ידענא דלית ההוא דתריך לה מאי אחר והענין הוא ומעפר אחר יצמחו מוסב לקרא דלעיל כן אורחות כל שוכחי אל ותקות חנף תאבד אשר נקיט כסלו וגומע ישען על ביתו וגו' רטוב הוא לפני שמש וגומר על גל שרשיו יסובכו וגומר אם יבלמנו ממקומו וגומר כן הוא משוש דרכו ומעפר אחר יצמחו שאלו ששכחו אל ולא רצו לפרות ונרבות ומעטו את הדמות יתגורשו מההוא עלמא ויפגעו במגורשת דהאי עלמא דהיינו עפר אחר ומשם יצמחו הבנים אם יזכה. בדיוקנא עילאה. קשורה במלכות עולם הייחוד אל (אחר) [אחד]. לדיוקנא תתאה מקום הקליפות מקום הפירוד מקום אל אחר.

ואחרון על עפר יקום. כאלו אמר על עפר אחר יקום אחר אחרון באחר תירוכין בתירוכין:

איהי הוה מאי דהוה. קושי' הוא ה"ג בגין דיתתקן ה"ג אבל אי אתדבקת בנישואין לאחר לא יוכל לשוב וגומר עכ"ל הרא"ג ז"ל: