אור החמה על ספר הזהר ב:קצז

הדר לנרתקה באו' כי גרים הייתם וגומר שמורה שעל גירותם ממש בארץ נכריה קאמר. בהאי נפש הגר ידעת נשמתא וגומר היינו פי' הכתוב ואתם ידעתם את נפש הגר פי' אתם בני ישראל בנשמתכם ידעתם ע"י נפש הגר. במילין דהאי עלמא ואתדנאת מנייהו כבר פי' לעיל מפני שהיא מורגלת בדרכי העבודה או שנהנית קודם בוא' גם מן השכר המצות שכבר עשתה נפש הגר:

ויבא משה בתוך הענן להכריח ענין הלבוש שמסייע למתלבש בו כענין מרע"ה שע"י אותו הלבוש השיג מה שהשיג כדמסיק. קשת היא המלכות ע"ש שיש בה ג' גוונין חוור סומק וירוק סוד הש' דמשה בחג"ת. בענן ירצה הלבשתי את הקשת בלבוש ענן והיינו סוד שכינה מתלבשת לנהל התחתונים וכאשר עלה משה נסתלקה שכינה למעלה מענן ונתלבשה משה בענן כדכתיב ויבא משה בתוך הענן והיינו שנתפשט מגוף החומר ולבש לבוש הנשמ' דהיינו ענן זה והשיג למעלה בשכינ' בדקות הגדול בלי לבוש.

ברגעא ארמיזת ליה היינו כענין ואתם ידעתם את נפש הגר דהל"ל ואתם ידעתם את צער הגר או עוני הגר כי גרים. וקאמר נפש הור' ממש על ענין הנפש כנזכר. שדרת לגבי' וגומר הם החכמים. המושכים בני ישראל לתלמוד תורה ומלמדים דרש שהם הדברים היוצאים קצת מהפשט אמנם הם דברי חכמה ודעת ולקלי השכלה הם דברים נראים ענין מה כענין שמש בשבת צדקה לעניים שיובן כפי הפשט ויש בו סוד גדול כדפי' בתיקוני' כיוצא בזה וז"ש שריאת למללא עימיה מבתר פרוכתא דפרסא דהיינו לבוש שנתלבשה התורה בעניינים אלו לפי שכל כ"א וא'. מילין דחידה וגומר הם ענייני הגדה היינו כענייני עובדי דרבה בר בר חנא דההוא עופא וגומר שהם דברים מתמיהים ויוד' שאין בפשט ממשות ויחפש על ביאור החידות ההם ויכנס בנסתר. אתגליאת לגביה אנפין היינו לכשהגיע השכלתו שמוסרים לו ראשי פרקים בסודות התורה באלהות והוא מבין מעצמו כמה וכמה עניינים. טמירין מיומין וגומר והענין כי לימוד שאר החכמות העיקר הוא להבין כוונת המחבר לבד אמנם מה שטרח בלימוד צורת האותיות ובחיבור האותיות ובחטיפת התיבות ולימוד הבנת הלשון הכל היה לריק בלי תועלת ואין זו כוונת תורתינו הקדוש' ח"ו אלא כשמרגילין התינוק באותיות בהן סודות עמוקים אלא שאין דעת הקטן סובלן וכשלומד התיבות יותר ויותר וכן בשאר העניינים וכאשר יגיע לעונות לימוד הדברים הנסתרים אז מגלה לו מה שלמדת בימים הקדמונים אלף עניינו כך וצורתו ירמוז כך וכך עד שיחזרוהו אל מה שהיה נעלם ממנו בימים קדמאין וזה רצה עתה באומרו אורחין סתימין דהוו בלבה טמירין מיומין קדמאין דהיינו מתחלת לימודו ועד"ז ג"כ ענייני הפשט ביתרון האותיות שיאמרו הפשטנים אותיות נוספות וכן ענייני אומרו לת"ת המשל וכיוצא ובהטיב השכלתו בסודות יראה שהם עניינים צריכי' ואין תוספ' ואין מגרעת וכיוצא דברים רבים וזה רצה כאן באו' כדין חמי דעל אינון מילין לא לאוספא ולא למגרע מנייהו וגומר. הרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו זלה"ה כתב. פתח ההוא סבא ואמר ויבא משה וגומר הביא ראיה ממשה כי לא היה לו יכולת לעלות למעל' אם לא בהתלבשות הענן והוצרך לו' זה לפי מה שמחייב השכל הוא להפך מזה כי כשהנשמה עולה למעלה אז אדרבה נפשטת ממלבושיה ומה גם לומר שהיא מתלבשת מחדש ואדרבה יותר תוכל להשיג בהיותה מופשטת מכל המלבושים לכן הביא ראיה כי הלא משה היה יכול ליכנס שלא על ידי התלבשות הענן ההוא ועכ"ז מצינו שהוצרך להתלבש באותו ענן כדי ליהנות מזיו השכינ'. וסוד הענין הזה הוא סוד ענן הכבוד אשר השכינ' הנק' קשת היא מתלבשת בו וכן משה זכה להתלבש בענן ההוא ואז הי' עומד במחיצת השכינ' עצמה ומתלבשים במלבוש א' וכל דף זו מבואר עניינה מהרח"ו זלה"ה:

והרא"ג ז"ל כ' נפק מלה מנרתיקה ואתגלי ואמר ואתם ידעתם וגומר כי גרים הייתם שמעתי משם הר"ש אלקבץ זלה"ה כי גם האלהי הזה לא רצה לגלות יותר כי גם סיפי' דקרא יפורש ברישי' בסוד העולם ההוא ממש ולי נראה להביא ראי' לדבריו דמלת כי הוא נתינת טעם ואם הדרש' כפשוטו אתי שפיר מלת כי. אמנם כפי הסוד אינו נופלת מלת כי ואמר ז"ל דסיפי' דקרא ה"נ מידרש וה"ק ואתם ידעתם את נפש הגר שמועיל לכם להתלבש בנשמתו כשיעלו הנשמות עד ג"ע עליון וכשחוזרות למקומן לג"ע תחתון מתלבשת בהם כנזכר וגם מועיל להם לבקר קבריהם כנזכר א"כ מאחר שאתם עתידים להצטרך אליהם בירא דשתית מיני' מיא לא תשדי בי' קלא וגומר לא תונה ולא תלחצנו ואמר עוד מטעם שני ג"כ אתם שמשתם במקום גרים שכשהייתם בארץ מצרים שהייתם מלבושי' לס' ריבוא מלאכים שהיו מסייעים אותם בסבלותם וכדי שלא יבלעו בין הקליפות וזה כי גרים הייתם בארץ מצרים שמשתם במקום גרים כשהייתם בארץ מצרים ומאי דהוה סנאי לך שלא יזלזלו בך לחברך לא תעביד. ה"ג [גירסא זו שייך לקמן בסוף העמוד] קריב לגבי' שריאת למללא עמי' מבתר פרוכתא דפרסא מילין וגומר:

פתח האי סבא ואמר (ובא) [ויבוא] משה בתוך הענן. תנינן דההוא קשת וגומר הביא פסוק זה לפי שהוא דוגמא דלבישין דגיורין דאתהנן נשמתין קדישין מגו לבושין אלין כיוצא בהן אירע למשה שבא ונתלבש בתוך הענן ומיני' חמא ואתהני מכולא:

דההוא קשת. מלכות מתקשטת בג' גוונין של ג' אבות עכ"ל הרא"ג ז"ל:

גליון ואורייתא קרי בכל יומא וגומר עתה בא לפרש עולימתא שפירתא. עכל"ה: