אור החמה על ספר הזהר ב:קעב

דלא שם משה וגומר אין לפרש שלא יחדש בתורה ח"ו שעיקר הכל תלוי בחידושי תורה אלא שלא יחדש הקדמה והתחלה משלו שראשי פרקים צריכים מסירה וקבלה. פתח ר' יהודה ואמר כי היא חייך וגומר מאן דזכי לאורייתא היינו שלמד ולא אתפרש מינה היינו שעסק בה כל ימיו אפי' אחר שזכה דכתיב חייך תרי ואורך ימיך היינו למעלה עולם הבא דהיינו א"א ולא חשיב ליה: כד הוינא קמי דר"ש היינו שבהסתכל בו הנשמות מאירות זו בזו וסוד הארתם משיגים מאורי בתורה. והיינו ויאצל מן הרוח ולשון אצילות הוא כבוצינא וגומר כמדליק נר מנר ואין הראשון חסר דבר: מ"ט משום דהאי סלקא הענין כי שאר התפלות לא סלקי עד כורסי אלא צריך כחות המלאכים להעלות' עד כסא הכבוד ואחר שהיא שם מאליה היא עולה להתעטר בראש המלך דהיינו שהיא עולה עד בינה וחכמה וכתר עליון על גביהן שהם שערי הרצון והחכמה שערי הרחמים והבינה לפנים משורת הדין שערי חנינה במתנת חנם ושם ענית תפלה כאו' אז תקרא וה' יענה אמנם תפלת העני אינה צריכה עזר מהמלאכים אלא היא עולה מאליה עד כורסי יקרא דמלכא ודרך הוא שסנדלפון יעלה אותה עד כסא הכבוד ומשם יזכיר עליה את השם ותעלה מאליה כדפי' במסכת חגיגה. ותפלה זו מפני שכל השערים אינם ננעלים לה ואין שומרי פתחי ז' היכלות מוחין בידה סלקא מאלי' ויהיה הענין כי תפלת עני כנגד מדת מ' דלה ועניה ובשברון ולכך היא בפתח ראשון בכל מקום ושומר הפתח לא יעמוד לפניו שהשכינה שוכנת בו ושכינה מסתלקת בתפלתו ולזה לעני לעולם שומע אמנם לשאר בני העולם כפי זכותו זמנין שמע זמנין לא שמע. אסתכל בהו ובסוד חכמת הפרצוף הכיר בהם: תאנא כמה פנים לפנים וגומר פנים דנהרין מצד החסד. פנים עילאין מצד הגבורה. פנים קריבין מצד ת"ת. פנים דלגו מצד הנצח. פנים דימינא מצד ההוד ונגד ה' אלו ה' הפכיים לא נהרין תתאין רחיקין דלבר שמאלא והם בחוץ כולם מדרגות מדרגות נגדיות לספי' פנימיות. הרמ"ק זלה"ה:

והרא"ג ז"ל כ' אשר שם משה פי' שקבל מרבו.

דכד הוינן קמי' דר"ש מבועין דלבא כו'. יען שהי' ר"ש בדור (הוא) [ההוא] צינור ומבוע לחכמ' עליונ' שתתגל' ע"י והית' נשמתו צינור לחכמי הדור ובהיותם לפניו הי' לבם נובע חכמ' מצד הארת נשמתו שהי' מאיר בהם. משום דהאי סלקא פי' היא עול' מאלי' משא"כ בשאר התפלות שסנדלפון מעל' אותם עד ההיכלות ומטטרו"ן עד אכתריא"ל והוא עוש' כתרים לרבו דהיינו סוד התקשרות בי"ע עד האצילות כנזכר בהיכלות:

דיקבל קמי' מארי'. שיתרעם ויצעק לפניו. דכתיב ואת דכא וגומר ובמדרש נפקא להו מדכתיב כי יעמוד לימין אביון ור' פלוני נפקא לי' מואבד העושר ההוא בענין רע בעונ' רע לעני. וכתיב כי ה' יריב ריבם בגין דאפטרופא דילהון תקיפא. ע"ד גז"ש קא דריש. נאמר כאן כי ה' יריב ריבם וכתיב התם כי גואלם חזק הוא יריב את ריבם אתך. וז"ש תקיפא:

דהיא סלקא לאתר דקב"ה אחיד.

תפלה כלו' שנק' תפלה ע"ש שעול' בעטר' עד רישא דמלכא מקום שמניח תפל' של ראש ולכך נק' תפל' ובריש פ' ויצא ובאדרת האזינו השלים ר"ש הדרוש הזה ובכמ' דוכתי.

סימא מטמון דבר הסמוי מן העין ועל הפ' שהי' בידם שדרש בו ר"ש ב"י ע"ה ראשיתו דהיינו והוא יהי' פרא אדם וגומר קאמר ואתאביד (מינייהו) [מנייכו] שלא הי' יודעים סופו מראשיתו וכד אמר להם רשב"י ע"ה חייכון כלא חד מלה דהיינו רישא וסיפא דקרא כלא חד כדמפרש ואזיל:

כמה פנים לפנים אית לי' לקב"ה פי' כמה לבושין שמתלבש ומתגל' ומתרא' בהם לנביאיו אלו על אלו:

פנים דנהרין. י' ספי' דאצילות:

פנים עילאין. י' ספירות דבריא':

פנים קריבין. י' דיציר' שכן הם מתקרבין בסוד כניסת התפלות ונקשרים ההיכלות למעל' בסוד בשכמל"ו כנודע. עכ"ל הרא"ג ז"ל: