אור החמה על ספר הזהר ב:קסג

תניא ר' יוסי וגומר פליגא אדלעיל דאיהו מפרש ענן גדול למטה אמנם בקדש לא בחוץ בקליפות כלל. חכמתא עילאה יקירא נראה דעל חכמה ממש קאמר ואפשר במ' חכמת שלמה. חמשה דרגין דקלין חמו יש' הם ד' מדות חגת"ם והחמישית הוא קול השופר דהיינו הדעת מציאותם יחד קודם התפשטם אל מקומם. ובה' דרגין וגומר שהם ה' ספרי תורה ויחזקאל לא ראה במדות אלא ראה חוצה אל מקום לבושם בקדש בעולם הנפרדים והם ד' רוח סערה כנגד ת"ת ענן גדול כנגד החסד ואש מתלקחת כנגד הגבור' ונגה לו כנגד המ' ועין החשמל הוא כלל ארבעתם משובח מארבעתם לקול השופר דאמרן. ור' אלעזר אמר כר' יהודה דקאמר ביש' כתיב פנים אל פנים בסוד האצילות מה שאפשר לנביאים להשיג השיגו מה שאין כן ביחזקאל שהכל ראה למטה ביציר' בסוד חותמין דשעוה וז"ש כעין ודמות כמאן דחמי בתר כותלין אצילות מתלבש בבריאה ובריאה ביצירה וישראל ראו כל מה שאפשר שיראה האדם וחי. כמה דחמי בר נש הדברים הגשמיים בתר כותלא שאינו רואה עצם הדבר כן ראה יחזקאל הדברים הרוחניים בתר כותלין סגיאין עם ה' אספקלריא המאירה ולא בחיזו לא היה מתלבש בשם אדנ"י וזהו ומראה שהוא שם יהו"ה ולא בחינות אדנ"י: היה היה מה שלא היה אח"כ וזה מורה שאפי' המעט ההוא המושג לא השיגו אלא לשעה. ור' יהודה פליג שמושג היה אליו כל שעה כעין זה אלא שהוצרך לגלות סוד נבואתו לתנחומין לישראל כנזכר בפ' שמות. ור' אלעזר מפרש שהן אמת כיוצא בו היה כל שעה כנזכר אמנם פי' היה היה ירצה היה היה ולא בשלימות שלא היה יכול לעמוד על תוכן הדברים הנעלמין והיינו פי' היה היה כלומר היה מה שהיה שא"א לבררו כראוי. רואים את הקולות רואים ועומדים על אמתת השגתם כל א' וא' כפי הבנת חכמתו וחסידותו. דתניא וגומר ירצה כמו שנסדרו בכח השכינ' למטה מעצמם כך היתה כח השגתם מסודרות למעלה ה' דרגין לימינא וגומר הם בסוד י"ס ה' ביד ימין וה' ביד שמאל וכך הם עשרת הדברות ה' לימין ראשונות עד לא תשא וה' שמאליים לא תרצח וגומר. תאנא בההיא שעתא וגומר נהורא יהו"ה בעששיתא אדנ"י משום דאינון קלין עילאין שהם ט' ספירות אתגליאו בחד דהיינו הספירה הט'. את הקלת קלת חסר א"כ היתה קול א' שהיא מ' קול נקבה ובה היו מתגלים כל הקולות. אבל יחזקאל נביאה וגומר א"כ היו שתי בחינות הא' ליש' רואי' מתוך השכינה בלא מסכים האור העליון המתגל' אליהם אמנם יחזקאל היו מדרגות שכינה לבד והיו משיגים ע"י מסכים רבים מבדילי': וירד ה' דהיינו גילוי הת"ת על הר סיני מ' לעיני כל העם שכל ישראל השיגו גילוי אור שם יהו"ה בשם אדנ"י. דהא מימינא אתגלי כי הימין סוד האהבה לעמוד על תוכן הענין ומתירין לו להשיג יותר מן הראוי לו וגם כי בימין סוד שם יהו"ה רחמים וכל מדרגות הקדושה אין מבדיל מהחצונים מה שאין כן כאשר הנבואה משמאל והדין. רישא וגופא ג' ראשונות ושש קצוות דהיינו ויט שמים ת"ת סוד את ד' ט' ספי' הנכללת בשמים עוד ויט הבינה רישא שמים לרדת והיינו רישא וממילא גופא. ידא מ' ולא גופא ת"ת יד ה' עילאה הראות מדת המ' באצילות יד ה' תתאה היותו מתגלה בבריאה בסוד הכסא ובריאה ביצירה בסוד ההיכלות ועוד יצירה בעשיה בסוד אופן והיינו יד ה' עילאה או יד ה' תתאה: נפתחו השמים רקיעים תחתונים מראות אלהים חסר דהיינו אחת לבד היינו השכינה אלהי' ודאי. א"ר ייסא וכי שכינתא לאו כולא כלו' כלולה היא מכל מה שלמעלה והכל נקשר יחד. רישא דמלכא כל האצילות דגלוי שכינה לבד ולא ישתוו ההשגות. הכא את ירצה הנטפל ומקושר בשם אדנ"י דהיינו המראות שבם נראית. מראות אלהים אלהים מ' ומראות חזחזית שבה נראית שם אלהים כענין את אדנ"י. זכאה חולקיה דמשה וגו' שעם היות שישראל השיגו היה לשעה לא כמשה. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו זלה"ה כתב בשם הרי"א זלה"ה אבל ביחזקאל שכינתא אתגלי מ"ש בתיקונים שיחזקאל ראה החותם בשעוה שהוא יצירה ופ' פקודי אמר שהנביאים הם נצח והוד דאצילות המתגלים בנ"ה דבריאה וזהו מה שהשיגו ישראל בהר סיני אך יחזקאל ראה השכינה העומדת בבריאה ונצח היד דבריאה נתגלו ברתיכוי שהם נצח הוד דיצירה ודי בזה. ועיין עלה ב'. תאנא ד' חיוון וגומר עכ"ל:

והרא"ג ז"ל כ' תני' ר' יוסי ב"ר יהודה וגומר בחכמתא עילאה היינו סוד האצי' בעצמו בלי התלבשות וזהו עילאה יקירא כלומר בעילויו וביקרתו. חמשה דרגין דקלין אפשר דאת הקולות תרין חו"ג ואת הלפידים תרין נ"ה. ואת קול השופר חד ת"ת. ואפשר נמי דה' קולות קא דריש והם ה' דרגין דקלין.

ה' דרגין דאינון לבר וגומר ועין חשמ"ל מה שקרא לחשמל לבר כלומר חוץ לאצילות. אמנם בד' קליפות הוא לבר ממש.

ביחזקאל כעין ודמות שכן הוא ביצירה חותמא דשעוה כדפי' בתיקונים

כמאן דחמי בר נש ה"ג. לשעתא הות להראות להם שאפי' בארץ אויביהם אינו נמנע מלהשרות שכינתו עליהם אמנם לא עמד כך אלא אחר שראה המראות נסתלקו וזהו לשעתא היתה וזהו היה היה כלומר הוי"ה אחד נתחדש ותכף הלכה לה ואני קורא בה הי' לשון עבר לפי שכבר עבר:

ר' יהוד' אמר לקיומא הוא [דאתא] פליג עם ר' יוסי ואמר דרך קבע ירדה שכינה שם למיהוי בגיניהון דישראל וגומר.

כלהו אתתקנו בגוונא דלעילא. כנגד חמשה חסדים וה' גבורות דימין ושמאל:

כמאן דחמי נהורא בעשישותא פליג (אמר) [עם] ר' יוסי ב"ר יהודא דחמש דרגין (דכליל) [דקלין] לאו כמו שהם אלא מתוך העששית מלכות וז"ש משום דאינון קלין עילאין אתגליאו בחד שהיא המלכות.

כתלין סגיאין ד' קליפות רוח סערה וגומר:

דאתגלי ידא היינו מלכות ויהי' מלשון מציב לו יד רועות על ידיהן שכן המלכות היא מקומו של ה' ת"ת.

יד ה' עילאה היא גבורה ממש. יד ה' תתאה מלכות כנזכר: עכ"ל הרא"ג ז"ל:

גליון ובה' דרגין אלין אתייהבת אורייתא פי' מדכתיב הקולות ה' קולות מראות דוקא בראשית נ"ג ע"א עכל"ה: