אור החמה על ספר הזהר ב:קנג

תולדות אדם פי' תולדות שמוליד אדם סוד הנשמ' הפנימי' שהיא אדם באמת כנזכר לעיל והוא מוליד מראות וענייני' המורי' על מציאותו כנזכר לעיל והוא ממש כדמיון תולדות השמים שמולידים ומראי' עניינם מהכח הפנימי בככביו כך מראה העור בשרטוטיו וגם שרטוטי הידים נכללי' בתולדות אדם שדינן בשרטוטי המצח והוראת הפנים כנזכר לעיל: ז"ר הפ"ץ הם אותיות ז"ה ספ"ר ונדחה ס' שהוא ת"ת ונכנס ץ' שהוא היסוד שהוא ממזגם וסדרם מצד היסוד דהיינו ז"ר חסד הוד ה"פ גבורה נצח והיסוד ץ' ממזגם כך. ואו' חמש אתוון בחמש תרעין למנדע וגומר אין ספק שלא נכללו כל ידות בני אדם בה' שערים אלו אלא שהם ראשי פרקי' לשפוט כל חכם כל מי שיהיה על צד הקש השערי' אמנם ראשי פרקי' ליכנס הם אלו:

תרעא קדמאה ר' בידא אית וגומר הענין כי השרטוטין הגדולי' ראשים ביד הם מעטים לא יוסיפו על אורך משלשה או ארבעה ופעמים יהיו שנים ופעמים א' וזה ציורו # ביד ימין והנה אלו הם שרטוטין רברבין ושרטוטין דקיקין הם עד אין תכלית בכמה מקומות כנודע לחוש והם מעורבין ואינן מסודרין כשרטוטי האצבעות או המצח וכן הדקים יחתכו הגדולים ויעברו דרך בם מהם ביושר באורך ברוחב מהם באלכסון מהם קצרים מהם ארוכים וז"ש וכולהו מתערבי דא עם דא ועכ"ז שפיטת החכם הוא כדי שידע להבחין סוד הקוים החותכי' היד לאורך ורוחב הגדולים. והקטנים הדקים הבאים בחברתם כדי לשפוט השפיטה הראויה והנה השער הזה כד אינון תרין באורכא ותרין בפותיא ואחידו דא בדא כמצוייר בצורה הזאת והנה כל מקום שנאמר אורך הוא סוד החסד וכל מקום שנאמר רוחב הוא סוד הגבור' כנזכר לעיל: ועניינם ביד זו הם סוד ה"ר כדמסיק ה' שהיא בנצח ר' שהוא חסד נטיל באורכא כי השערי' האלו הם ז"ר הפ"ץ וטעם למה נשתנו האותיות לפי שהם מצד מלכות והיא אינה מקבלת העולמות העליונים בעצמות' כסדרן בזכר ולזה במ' הם ר' בחסד שלה ז' בגבורה שלה ה' בנצח שלה בת"ת ז' בהוד אמנם השערי' גזרתם בסדר האותיות אלו כי שער הראשון כולו ימין ושער ב' כולו שמאלי בהוראת פיסול וכיוצא ולזה בסוד ה"ר יהיה ענינו חסד ונצח ולזה יהיה כולו טוב וימין מצד הידים שהם במלכות כנזכר ושתים אלו באורכא הם חסד גבורה ושתים בפותיא הם הם הנקשרי' זה בזה להורות על הסכמת הימין והשמאל יחד לטובה זולתי דבר מועט שנמשך לו בהמזגת הדין עם החסד כאשר יתבאר: ואו' דא אית ליה בידא שמאלא כהאי גוונא באלין שרטוטין רברבין שהם הראשים שפי' שהם עיקר השפיטה. וכל מקום שהיד השמאלי ישתוה עם הימנית מורה על חוזק ההוראה מפני שהשמאל מסכמת לימין:

אבל אינון שרטוטין זעירין וגומר כי הם ב' בחינות רברבין וזעירין בסוד אותיות גדולות וזעירין ולכך יתייחס היד אחר השרטוטין הרברבין ואח"כ ישפט בשתוף הזעירין אל הרברבין: וראוי לדעת כי עיקר היד יתייחס שם השער על שרטוטי האורך ולזה נקרא השער הזה שער ר' ויתלה אליו אות ה' בפותיא.

ימינא נטלא וגומר צריך אני לצייר היד הזו בשרטוטין הקטנים היאך הם עומדי' והנה קו א"ב וקו י"ט הם שני קוים רברבין בפותיא וזו היא הצורה # וקו א"ג וקו ד"ה הם שני קוים רברבין באורכא וקו כ"ל הוא חד שרטוטא דקיק לעילא באורכא וקו ו"ז הוא חד שרטוטא דקיק לתתא שכן הוא למט' מכול' דאחיד באינון או בין אינון תרין שרטוטין רברבן וקו ח"ז הוא חד שרטוטא דקיק דשריא עליה ירצה על ראש אותו קטן ואפשר שזוית הח"ו הנעשה משני השרטוטין הזעירין יעלה אל בין שני השרטוטין הרברבין בפותיא וזה בשחתוך קו ח"ז וכן קו ו"ז קו י"ט והוא כזה # ולא יעלה ולא יורד וכבר ראיתי באומנות ממש יד היתה מצויירת כמצוייר ושפטתי בענייניו כדברי האלהיים ע"ה: והנה השמאל לא ישתו' עם הימין באלו הג' שרטוטין זעירין אמנם יתרבו עוד כמה שרטוטין בשמאלא ויותר מהמצוייר בימין אמנם המשפט בזה הוא אומ' ורזא דיליה בימינא וגומר שכל עניינו בסוד ה"ר בימין כנזכר.

וכדין אשתכחו תלת שרטוטין זעירין דמעברן בההוא וגומר כזה: #

תרעא תניינא וגומר השער הזה לגבורה ודין כאשר יתבאר בימינא ירצה ביד ימין שאין בשער הזה משתוה השמאל עם הימין:

קסטירו דמות והכוונה יהי' על דמות וציור השרטוטי': כד אשתכחו תלת שרטוטין רברבין בפותיא אם אבות שהשרטוטי' הגדולי' הם עיקר השער ואמנם היותם ג.' ברוחב זר למצא בשום יד ותרין רברבין באורכא וצורתם יהיו כזה # והנה תלת דפותיא הם קו א"ב וקו י"ט שהם מורגלים בכל הידות ואפשר שיהיה קו א"ב מוכפל והיינו קו נ"ס או אפשר שיהיה קו י"ט מוכפל עם היות שלא ציירנוהו בצורה ומפני או' וחד מאינון דאורכא אחיד באינון תרין תלת מורה שהוא קצר ואינו משוך והצורה הזאת תמצאנה בקצת בני אדם לכך תקעתי עצמי באותה צורה והבנתי דבריו ולא נפל דבר ספק אלא אם אעשה קו ד"ה מחותך לשנים ויהיה חציו באורך וחציו ברוחב והיינו תלת דפותיא דתרין דאורכא וזה צורתו # וצורה זו נמצאת בכמה ידות והטבעיים כתבו בזה שמורה קצרות שנים וכיוצא ומהם למדנו שימצא הצורה במקומות הרבה וגם אני ראיתיה למראה עינים באומנות ועל דרך כלל הם ג' ברוחב ושתים באורך וא' מהאורך קצר שאינו ארוך כל צורכו ונבדל מן הרחבים ו יד זו הגביר בה סוד הגבורה בג' עניינים א' שהרבה בשרטוטי הרוחב שהם דין ומעט באורך שהם מצד החסד. הב' שקצר שרטוטי א' משרטוטי האורך מורה שלא הרבה באריכות החסד וקצר בסוד שברים וגבורה. הג' שעזב ולא קשר השרטוט הזה הקצר בשרטוטי הגבורה שלא הסכים החסד עם הגבורה וכל זה מורה על הפגם אשר בו דהיינו פסילו דזרעיה או בממזרות או בשפחות ועבדות וכיוצא מצד אביו ומצד נשואי אמו כמו כהן שנשא חללה ויש' ממזרת וכדומה. ומצד אביו היינו שאביו עבד או ממזר או חלל וכיוצא והנכון בזה הפיסול הוא כמו הנדה או בת הנדה. ואפשר לומר אם יהיה הפסול מצד אביו הקצור והפגם בקו ד"ה הימני המורה על החסד ואם יהיה הפסול מצד אמו יהיה קו א"ג הקצר והפגום שהוא סוד המ' מצד שמאל. וכדין משתכחי לתתא מאינון תלת שרטוטין דפותיא תרין שרטוטין דאחידן בהו לתתא כמצוייר בצורה הראשונה בקו י"ט וסימנם נ"ת.

ולזמנא דסיב אהדר לאתתקנ' הנוגע אליו להתקן דהיינו מעשיו להיות נסתרו כגלויו ותוכו כברו: כדין אשתכחו אינון תרין שרטוטין באורכא שהם קו ד"ה וקו א"ג אחידן באינון דפותיא שהם קו א"ב וקו י"ט ולא שיתערבו שניהם עם שניהם אלא דא עם דא דהיינו קו ד"ה עם קו י"ט וקו א"ג עם קו א"ב כזה # ונוסף עוד עליהם שרטוטין והם תרין דקיקין באמצעיתא ירצה בין שני קוי האורך והם באורך ג"כ ולאו דוקא שיהיו מזוגין אלא הם באורך באמצע שני אלו הקוים והם מורים על סוד החמשה שרטוטין הקודמי' שיהיו מצד האורך והרוחב עוד שנים מצד אורך ושלשה מצד רוחב זעירין לומר לך שהוא תקן מצד עצמו כל מה שהוא אפשר לתקן מצד מעשיו רזא דא ז' שהיא מצד הגבורה דמתחברא באת ר' דהיינו חסד אמנם הגבורה עיקר עכ"ל: