אור החמה על ספר הזהר ב:קנב

באצבען לגו בידין וגומר ביאר כי הזרת מור' על אורחא. ואמה יורה על מחשבות האדם לפעול. ואו' אצבעא דא קיימא תדיר וגומר כלומר תמיד מורה על הדרך אף אם ישתתף לענין הדרך דבר של מדה אחרת כגון דרך לישא אשה בו או דרך להרויח ממון וכן דרך להנצל מן המות וכיוצא

אינון דאצבעא אתכפיל הם ג' פרקים שהוא ריוח בין האותיות י"ד פרקים שביד ואותם השרטוטים אינם הוראת ענין ולכך לא ישפט אלא ע"י אותם השרטוטים שהם באמצע הפרק כזה # וענין השרטוטים יהיו לאורך האצבע או לרחבו כמצוייר והנה יהיו בשני פרקים שני ושלשי לא בפרק בראש האצבע. והנה דע כי השפיט' החזקה הוא בפרק הג' הסמוך לכף ובפרק הב' לא כל כך ועל הפרק הג' קאמר אי אתוספאן תרין אחרנין על ההוא שרטוטא דאתכפל בהו אורחא לא אזדמן ליה כי שני שרטוטין אלו ברוחב חותכין האצבע מור' על הגבורה כי השרטוטין באורך בחסד וברוחב בגבורה ומורה מניעת התועלת וגבר הדין בה ועכבו דרכיה ונתיבותיה הישרים ולכך אורחא לא אזדמן ליה וטעם השתים להורות כי משני צדדים נסתם הדרך כדין ולא עצרה כח הגדולה ולא שרטטא שם שרטוט מורה שנחתם ונגמר דינו לדין ואין לו דרך סלולה:

בד' אי קיימאן בארכא שרטוטים אחרים שאז הם רומזים בחסד שהיא מדת אורך כנזכר והם בין רשימא לרשימא ירצה בין פרק לפרק לאורך האצבע וכדי להראות על חזקתם ותוקף רשומן צריך שיהיו מכותבים בעומק ולזה בזמנא דיתמשך משכא לאחורא ירצה שיתפוס בעור אצבעו בשני אצבעותיו מאחורי אצבעו בענין שיהי' נמתח עור האצבע שהשרטוטין בו וישארו השרטוטין נכרים לכל לאפוקי אם יהיו דעוכין או נמחקין אלא דאשתמודען נכרים ונרשמים היטב אז הוראת ענין על שהחסד שרטט שם שרטוטיה והורה ג"כ הוראתה יראה הצלחת הדרך אמנם לא יראה הזמנת הדרך בהצלחה שהם שני עניינים אלא הוראה על א' מהם דהיינו שיצליח בדרך אם יזדמן לו או יזמינהו בטרחו. וסימן דא הרומז לזה הוא היות תלת תלת בפותיא שהם ששה אלא שלא יהיו יחד אלא נחלקים לשתי חלקים תלת תלת בפותיא כזה # וד' באורכא מורה על הצלחת הדרך:

ורזא דא ז' מאותיות זה ספר סוד המ' בחסד כנזכר מאתוון זעירין מהמלכות שהיא בעלת הדרך ולכך הצלחתו בדרך:

רשימא חד באורכא מורה קצת מצד החסד שמש' האורך ותרין תרין שהם ד' אלא שהם נחלקי' לשני' כזה # ונודע שהרוחב מצד הגבורה ולזה ישפט כי יש בדרך ענין טוב מצד האורך שמראה טובה מצד האורך וממה שגבר צד הרוחב שהם ד' קוים יורה מאורחא ישמע מילין שיעלה בדעתו היות בו תועלת גדול כגון ריוח הבא לו וכיוצא וסופו הכל הבל התועלת.

ארבע רשימין באורכא ארבע רשימין בפותיא כזה # זה יורה על צד הגבורה בכחותי' שהם חגת"ם וצד חסד בכחותיו שהם חגת"ם ונודע שלעולם צד החסד גובר על הדין בסוד ויעקד את יצחק בנו. ארחא אזדמן ליה ולפי שנשתוו המנגד עם העוזר לכך יורה על טורח ולסופיה תועלתה ורזא דא ז' מאתוון אמצעיים מת"ת בינוניים והת"ת רחוק מהדרך שהדרך למטה במ' ולזה הוא בטורח סגיא ומועיל לבסוף שהת"ת נמשך להתייחד עם המ' חמש וגומר כזה # או אפשר כי אומרו לעילא ותתא אין הכוונה בפרק עצמו כנזכר אלא אפשר על ב' פרקים לתתא פרק ג' ולעילא פרק שני ולפי זה הם שני צורות הא' בפרק שני והב' בפרק שלישי ולכל הפירושים יורה על החסד והגבורה מתנגדות על הדרך והגבורה חזקה וכל עוד שיתרחק יורה על מקום הדוחק ולכן גזרתו נייחא ליה בבית יהי וגומר:

ואולם יש כמה צורות אחרות לאין תכלית והכלל שהכל ישפט על דרך וכל זמן שיגבר שרטוטי האורך מורה על הדרך הישר והתועלת וכל זמן שיתמעטו אותם שהם באורך יורה על מעט ההתנגדות:

באצבעא דאמצעיתא כבר פי' כי האצבע הזה בו סוד המחשבו' ואצבע זה יורה על האדם אם מחשבותיו מרובות ואם רעות או טובות ואם מתקיימות או לאו וכבר פי' כי האורך בשרטוטין האלו הם ימניים אבל הרוחב הם שמאליים ולכן יתקיימו המחשבות כפי תגבורת הימין ברבוי שרטוטי האורך ויתבטלו המחשבות כפי תגבורת השמאל ורבוי שרטוטי הרחב ולזה כאשר שרטוטא חדא קיימא באורכא בין שרטוטי דפותיא כזה # שיתרבו אותן שברוחב יורה על מציאות המחשבו' ומצד תגבורת השמאל הוא מיד דחיל ולזה לא אתעביד כלל:

אי תרין שרטוטין וגומר שאז הגביר החסד והם חזקים עמוקים דקיימין כד אתפשט וגו' הנה יור' על קיום המחשבה מימין ומשמאל ומור' על מעט מפני שהם שתים באורך לבד. ואפשר לפרש מ"ש לעיל בין שרטוטי פותיא היינו אותם דאצבעא אתכפל בהו וכאן אין זולתם ולכך האורך המעט יור' ביטולם והאור הזה שנתרבה קצת יורה על קיומם אמנם אינו בעל מחשבות הרבה כיון שהוא מעט השרטוט באצבע זה וזה נראה עיקר:

ואי תלת רשימין באורכא הרי זה ג' מצד האורך והחסד וקיום המחשבה ובפותיא תרין או ג' שמור' התנגדות המחשבה. ואו' וכל אינון מחשבין דאינון לסטר קב"ה שאינם מהבלי העולם אתקיימן בידיה מפני שהם מחשבות הימין וקיומם בימין אמנם מחשבות השמאל שהם מעולם הגשמי אינם מתקיימים שהשמאל מנגד והיינו אורך ימים בימינה ולכך מחשבות אורך ימים מתקיימין ומחשבות עושר וכבוד בלתי מתקיימין בו וצורה זו היא כזה: #

אי ארבע או חמשה באורכא והם מכותבים וחקוקים היטב בהתפשטו וגומר ואם לא ימצאו מנגדים לזה הם טובים שיורו על חוזק המחשב' בקיומה ימין ושמאל אמנם דא איהו כד שראן על פותיא בג' או ארבע או מתרין והלאה שיהיה עובד הא' שהיא חסד ימין אמנם תרין הם חסד גבורה וכבר נאחז בדין ובתלת ג"כ הם ימין ושמאל ואמצע וע"ד זה גובר והולך כפי מספרם: דא בר נש דמחשבתו לאבאשא ומגלה אותם שאינם מחשבות נסתרות אלא מחשבות נגלות ודיקניה וגביני עינוי וגומר מורים על גבור' ומחשבותיו לרעה וכן גביני עינוי שהם כחות דין המסלקים השגחה כאשר יסכימו כל הפרטים האלה:

קצרה דיומין וגומר מצד חטאיו שפוגם המדות העליונות שהם המחשבות מקום אריכו' ימים והוא פקיחא וגומר ואכרע תדיר למכילן דביש וגומר אסוותא להאי תיובתא וגומר ולזה יגבר הימין על השמאל והם תלת וגו' על תרין בפותיא וגומר ואין ענין השרטוטין דבר קבוע כעין השער שלא ישתנה אלא השרטוט תלוי במעשים ולכך כפי השתנות הרוח הפנימי כן ישתנו ככביו הנראי' בחוץ בשרטוטין וז"ש דהא כפום מנהגא וגומר. מהרמ"ק זלה"ה:

גליון כמא דקב"ה אחלף חיילין פי' מחליף מראה שלהם וכן ברזי דרזין ע"ב שבמקומות הככבי' אינן משתני' לעולם ולא ישנו את תפקידם. עכ"ל: