אור החמה על ספר הזהר ב:קמג

שרטוטין דיליה חמש שהם כנגד ה' צדיקי עולם בסוד הה"א שהיא חג"ת נ"ה: תלת עברין שהם ו' חג"ת עברין מסטרא דא לסטרא דא כזה # מורה כי סוד נצח והוד אינו שלם בהם:

שערא דתלי הנה בעל השער הזה מורה אריכות אמנם לא שעיע א"כ זה יורה בקושיו במ' ובאריכות ואריכות אריכות הקוץ עד היסוד דהיינו המ' עד היסוד ושניהם לדין:

חמש שרטוטין ביה כזה # דמטו ולא מטו דא לדא צרים וכמושין וכמעט נוגעין זה בזה.

עיינין דיליה צהבין פקחין עד כאן לא דברנו בענין העינים אלא מצד מה שישתתפו פרצוף העינים עם המצח והשער הזה הוכרח להמשיכו הנה והעינים האלו הצהובים והשחוקים מורים טובם וסודם יתבאר במקומו בעז"ה:

אודנין רברבין ענין האזנים אין כאן מקומו אלא שנמשך אחר השער כאו' תחות שערא דא והיינו סוד האוזן בינה והיות' גדולה מורה על ריבוי הדין בבינה והיותם קיימין בקיומייהו מור' על מהירותם וחדודם בדין:

שערא קמיטא ותלי הנה השער הזה בסוד התרועה כזה (ציור כט ) # שהרי הוא תלי וארוך אמנם הוא השלשלת קמיטא והיינו בסוד הת"ת. ואומ' תלי תחות אודנין שמתפשט למטה. אי איהו רווק שעדיין אינו בזמן הירידה אלא בזמן העליה מפני שאחר הכנסו בזמן היריד' ומל"ה שנה ואילך יכנס במדרגה אחרת וישתנה עניינו וישפט בדרך אחרת כאשר יבאר: חד שרטוטא במצחא שהוא נגד הת"ת מדתו ונודע כי החוטם הוא סוד מדת יעקב בסוד הדעת ולזה הוא שם כלול מג' מדות כולם פרטי הת"ת וענפיו ולזה תלת קמיטין על רישא דחוטמיה כזה # או זקופים כזה #. אטים עינא ימינא יר' כי ענין המכה אמר מבר נש לבד לאפוקי שלא הוכה מעצמו ואמר עוד מגזרותיו שהוא אטים עינא ימינא וזה יותר נאות שאם אטים עינא הוא תואר האיש המכה היה לו לומר דמחא ליה בימי עולמוי בר נש אטים עינא ימינא. ויש לו חמש קמיטין מצד הגבורה ולכך הם בפותייה ירצה לרוחב המצח כזה # ואפשר לרוחב החוטם כזה ואין לי הכרע: שערא קמיטא זעיר על רישיה הם שני עניינים הא' שהוא קמוט דין. הב' זעיר כשערות הכושי. הרמ"ק זלה"ה: