אור החמה על ספר הזהר ב:יב
Ohr HaChammah on Zohar 2:12 · אור החמה על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →ר' חייא אמר מלשון זה נראה דפליג אדלעיל ולכאור' מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי לזה נאמר דמשמע מתוך דברי רב המנונא שאין שינויים באומות אלא מטע' יש' כדקאמר לא אתתקפו וגו' ור' חייא פליג דלא היא אלא ג"כ מנייהו ובהו אית שליטה אלין על אלין כדמפרש עד לא ייתי תוקפא וגו' ואין החוזק והתבירו אלא מכרוז עליון לא מצדם של יש' כדפי' לעיל ולפי דברי ר' חייא ויקם מלך חדש ירצה אותו מלך שנתחדש חדוש ההכרז' בעולם קם בתחתונים של מצרים והנ' תחלה יחודש מלכותו בהכרזה עליונה שלשים יום ואח"כ יקום בתחתונים והיינו ויקם מלך וגו' וענין ר' אלעזר הוכיח כדברי ר' חייא. וא"ת ולדברי רב המנונא יקשה והרי המלכים באפסי ארץ הם עולים ויורדים ואין בהם ישראל כלל. וי"ל שעם היות שאין בהם ישראל יהיה הענין מגיע לישראל ואפי' בזמן רחוק או לסבה מן הסבות שלעתיד יגלו שם וכיוצא או לסבות מתהפך בתחבולותיו.
אתמסר ההוא מלה לאינון וגו' הם ד' מדרגות הא' הנבואה לנביאים מצד הקדושה * הב' מיום כו'. מיום שחרב בית המקדש ואין פתח השער נפתח תתגלה לקטנים שהם למטה במדרגת נער ילד ומשם שופע עליהם במהרה יותר: הג' אתגלה בשוטי' שכבר נודע שהשוטים הם כלי החצונים שהשטות הוא הקליפה כאו' מלך זקן וכסיל. הד' יתפשט אח"כ בעופות כגון סימני עורב כדפי' בתיקונין וכיוצא וזהו כשיתגלה יותר ויותר מהקדומין. אמנם עוף זה מלאך מתלבש היה שדבר בדבור ארוך כזה ותחלה רמז עלה ג' פעמים כנגד ג' מלכים ומאיך חד כנגד מלך מצרים הנופל ואח"כ דבר עילאי עילאי הם החכמים הנבונים. טסי רקיעין בסוד נשמתן בוקעים כל הרקיעים ועולי' ומה גם בעת השינה בקדושתם על מטתם לימינא וגו' שמא אותם המלכים היו ג' מלכי תימן והם באו על מצרים וצערו ישראל שהיו בתוכם כיום הזה שעדיין ישראל בתימן כנודע.
חד יתיב מצרים דלא יתיב שכבר נגזר עליו שממה.
אעברו ליה בנור' להעביר שולטנותו העבירוהו בנהר דינור כנז' בזוהר מעבירין קימי' מעברין שולטנותי' היינו שמעבירין מציאות' עוד מעט כהיום הזה וכן מורה שלשה פסוקים שאמרו התינוקות לקמן.
תלת סמכין שליטין עילאין קיימין על עלמא נראה דהיינו המלאכים הקדומין שאמר ברישא תלת גדפאן וגומר אלא שעתה חידש שאחר שישלטו במצרים ויחריבוה יעשו ג' עמודי עולם ירצה שימשלו על כל הכיפה וכיוצא ומה גם כשישלטו אח"כ על ישראל בארץ שיבואו לדרך מצרים וכל המצר לישראל נעשה ראש. ואפשר דהיינו דפירש ר' אלעזר אח"כ וזמין חד מלכא לאעברא בכל ארעא דהיינו שישלוט בכל המציאות ולמטה רברבי תריסין הם תלת סמכין דקאמר. וסתיר בנין ובני בנין היינו דקאמר סמכין שליטין קיימין על עלמא דהיינו שיתקנו העולם ויושיבוהו ויכינהו ולנסחא אחרינא דאהדר לארץ מצרים אפשר שמשם ישלטו בכל העולם כדפי'. קלא קול ממש ולשון רמיכא מורה גוש עפר הנק' קלא כדפי' בערוך.
מגדנפא דימינא להורות על תימן. שמאלא מצרים שמאלי אליהם עם היות שהיא דרומי קצת ליש' משוך למערב.
אשא אוכמא להורות על צד הכושיים חום השמש והיא צפוני לתמני אינו אלא מצרים.
וזמין וגו' ממה שרצה הקב"ה להודיע ענין זה לנו יושבי א"י נוגע קצת אלינו.
וחכימי וגו' שעם היות דכתיב עבדיו הנביאים מכ"ש חכמים. וחכימי עדיפי הם במדרגתם יש להם עדיפות מנביאים במדרגתם דהא לנביאים אותה המדרגה שהם צופים בה לזמנין שרת וגו' וחכימין במדרגות ששואבי' ממנה החכמה היא תמידית ועוד דידעי וגו' פי' מדרגתם אינה בענין שיענשו אם לא יגלו. ונביאים מוכרחים לגלות שהכובש נבואתו חייב מיתה.
כולא חכמתא ירצה כל א' מהחכמים שבדור הם חכמים והם שואבים מהחכמה העליונה אמנם חכמתא דר' אלעזר שואב מלמעלה ונתחכם מכל בני דורו.
ר' אבא אמר במעלת החכמים על הנביאים שהנביאים הם להיישיר העם אל הדרך הישר לבד אמנ' החכמי' הם מעמידין הדת מכל וכל כדמסי'.
א"ר יצחק וגו' אהדר אל ענין ראשון. ההוא נהר דינור וגו' היינו שהוא נעשה מזיעתן של חיות והענין שהם אש טהור ונקי ומה שמצטרפות ופולטות המותר החיצון נעשה נהר דינור והוא יורד עד גיהנם ונהר זה יוצא למעלה מדין הגבורה ונמשך ויוצא מן המלכות ויורד ונמשך מהכסא הכבוד ויורד מן החיות ויורד ונמשך עד רדת עד גיהנם על ראש רשעי' ובזה יתוקנו כמה עניינים שימצאו מתנגדים בנהר זה ושם לוקה באש השורף ההוא והדרת מלכותו נטלת:
והרא"ג ז"ל כ' עילאי עילאי וגו'. על ר' אלעזר וחביריו הי' אומר שישמעו כדמפרש ואזיל כי לא יעשה וגו':
טסי רקיעין. כלומר יורדי מרכבה שמעופפים עד לשמים:
תלת זקפין. כלומר זקפין תלת ממנן שליטין על ארעא:
חד יתיב. כלומר מלבד ג' אלה יש אחד שעמד עד עתה ומעבירין אותו וזהו דלא יתיב:
תלת סמכין וכו'. כלומר אמנם הג' עומדים בקיום. וי"ס דלא גרסי עד רמינא וכו' ונכון. ה"ג תלת אילין מגדפוי ימינא ודין משמאלא. והכוונה ג' נוצות מכנף ימין וא' משמאל והרמז שהשלשה היו לדרום העולם כדלקמן [וא'] מצד שמאל שהיא מצרים: ה"ג גזרין בישין לישראל לסטרא דרומאי. והוא רומי רבתא: ה"ג וזמין חד דרומאי: