אור החמה על ספר הזהר ב:קיז

גופא דאילנא עיקר הכל דהיינו הת"ת שהוא הכולל כל הענפים נקודות המרכז לכל.

שלמא בכולהו היינו סוד השלום היסוד שהוא המשקה לגן ומהגן הם יונקים בסוד ההשתלשלות: אלים אילנות ענפי האילן. פנימה הם ענפים לאילן וחוצה הם חיצונים כל א' וא' אילן בפני עצמו וז"ש ענפין דבגו אילנא בתוכיותו הם ענפים קדושים המתוקים כנז'. בקדש ממש היינו בסוד שרשיו שהם בחכמה שותה במקומו והיינו כח ה' שם ה' ת"ת ומה שנשפע לו משם הוא כחו וכן נועם ה' אלא שסוד הכ"ח הוא מילוי המילוי הוא בבינה מן החכמה ומילוי הוא בחכמה ומצד היותם אל הת"ת מהבינה היינו נועם ה' והענין בינה נקשרת בחכמה ומשקים עץ החיים והעץ משקה ענפיו. תחת השמש גשמיים שאינם עולים אל הרוחני:

ההוא מלה דעביד וגו' הענין שמעשה המצוה או הצדקה גורם ייחוד וכל ייחוד גורם הויה דקה רוחניות נמשכת מהספי' שמור לחלק המייחד או העושה המצוה והיינו סוד קנה לו לשון קנין שמים ברא לו פרקליט א' והיינו הבל ודאי שהוא סוד הבל רוחני כח נברא ע"י המצוה וכן בהיותו עוסק בדברים הגשמיים שהם דברים בטלים וכיוצא וכ"ש ליצנות וכיוצא מן הדברים שהם חצונים שכולם הם עושים הבל ואינו אבד אלא מתקיים בעולם הזה ואם שב בתשובה יורד אותו הבל אליו ומתנקם ממנו עד שבטל והולך לו ונמחה והיינו מחיתי כעב פשעיך וגו' ואם אינו שב אלא כל יום ויום מוסיף והולך מתאסף זה עם זה עד בא יומו עת פקודתו שדרך הנשמה להתלבש בהבלים אלו אם טובים והלך לפניך צדקך מתלבש בקלין ודבורים דדברי תורה ומעשים טובים ואם רעים מתלבש בקלין ודבורים דדברים בטלים וליצנות ושקר וחונף וכיוצא ואותו הבל אינו עולה אל הקדש אלא סובב סובב תחת הגלגל הזה והנשמה מתגלגלת והיינו רעות ושברון אל הרוח ודאי שהיא מתגלגלת ונענשת בלבוש זה אשר הכינה לה. ודא הוא זרעא דזרע בר נש וגו' הענין כי כל מעשה אשר יעשה בעולם הזה פועל ברוחני אם מעשה תורה ומצוה מיד מייחד ובורא בסוד זרע עליון דהיינו צדק ונעשה צדקה ע"י המעשים הטובים שהיא מתקשטת בהם ומתייחדת ואותו הרוחניות שהוא נשפע בה בורא רוחני להתלבש אותה הנשמה ואם רע הוא עולה אל הרעים והם מתייחדים ע"י רעותיו שקר ומרמה זכר ונקבה וע"י נעשה קטיגור א' והיינו טפלנו שקר ומרמה והיינו הייחוד החיצוני נק' טפל. ולכן כל ענין מוליך הנשמה אחר שורשו. אם מעשה טוב מכניסה אל הקדושים מקום שממנו נברא הרוחני. ואם חצוני מוליך הנשמה אל החצונים שהם אויר העולם לשברה ולהכניע במעשי' כדי רשעת' במספר:

והנה המצוה שהם מעשה התורה והצדקה היא תלויה ואינה נכנסת פנימה אל הבורא אותם עד עלות הנשמ' שאז יראה כל אותם המצות אל פני המלך אביהם שמייחוד קב"ה ושכינתיה נעשת' הנשמה וכן מייחוד קב"ה ושכינתיה נעשו ההויות הקדושות שהם המצות המלבישו' הנשמה ותלוים ועומדי' להראות פנימה עד עת בא פקודת הנשמה שתתלבש בהם ומיד היא עולה להראות והם עולים והם מראים לה הדרך ועולים אל השכינה שהיא הנקבה ודרך בה עולים אל הת"ת ומשם עולי' אל הבינה והיינו סוד לאתצררא בצרורא וגומר והיינו למזכי לון לעלמא דאתי צדק נוקבא ומעשה המצוה שעשו ישראל היא בסוד הנקבה צדק דינא ולכן היה בו חרבן מצד הדין כי נשא בת פרעה ונעשה יחוד רע. אמנם לעתיד יהיה מצד הזכר דהיינו היחוד יחד ת"ת עם המ' המקשטה ונעשית צדקה כאו' מעשה הצדקה שלום ואין שם חרבן ולא מיתה. הרמ"ק זלה"ה:

והרא"ג ז"ל כ' ר' יוסי פתח וראיתי את כל המעשים וגומר מאי תימא בהאי דכתיב הכא כלו' (משוי) [נ' שהוא ט"ס וצ"ל בשום] פנים א"א לפרש הבל דהכא דאיהו ברזא דחכמתא חד דכתיב בי' הבל ורעות רוח וחד דכתיב תחת השמ"ש.

באתר דכבוד דלעילא. מלכות בבחינתה הכוללת ל"ב נתיבות שכן עולה כבוד ל"ב בגי'.

בצרורא דחיי גם נק' צרורא דחיי שבה נמשכים ונקשרים כל החיים העליונים שהחכם נק' חיי' כאומרו והחכמה תחי' בעלי' וכן בבינה בני חיי ומזוני וכן הת"ת נק' עץ החיים וכן היסוד נק' חי (והמלכות) [נ"ל דצ"ל ובמלכו'] מתקשרים כלם לכך נק' צרורא דחיי (נתן נלע"ד כי חכ"ם גי' חיי"ם וכן בינה עם הכולל גימ' חיי"ם וכן המלכות נק' צרור דחיי גי' במלכו"ת [נ' דצ"ל מלכות בלא ב' דצרור בגי' מלכות] בסוד בצרור החיים). עכ"ל הרא"ג ז"ל:

גליון איל"ן בגי' אילים דופסא ע"ז. ואיקרי כח ה' פי' חכמה וע' בויקרא א' ובמשפטים ק"א ב' ושם ק"א א' ובאחרי מות ס"א א'. נועם ה' והא אוקימנא מילי. ויחי רי"ט א' אלא הא אוקימנא כל המעשים שמות י"ב מאי יקלענה וגומר פי' קשיא ליה דלא סיים כדפתח פתח צרור וסיים יקלענה תקולע היל"ל מאי יקלענה על כרחך אההוא הבל קאי שהוא יקלע אותה ואעפ"י שלא פי' כאן אותו הבל מקרא קצר הוא כמו אם יחרש בבקרי' ורעות רוח דורש ורעות רוח כמו רוע התרועעה הארץ. דכתיב בצדקה תכונני וגומר פי' בינה נשא קמ"ח א' ובאם בחקתי קי"ג ב' צדקה בת"ת עכל"ה: