אור החמה על ספר הזהר ב:קיב

ומסטרא דשמאלא מהגבורה. מתערין רתיכין מצד הדין ובאלו אחר השתלשלם המדרגות למטה הם אחוזי' החצונים בג' בחי' וכדמסיק מהם קליפות לת"ת ושש קצוות והיינו בסוד פרעה היושב על כסאו שהיא הקליפה העליונה. ומהם קליפות למ' והיינו בכור בהמה. ומהם קליפות לחיות והיינו בכור השפחה אשר אחר הריחים שהם ד' חיות כדפי' לעיל פ' בא ואלו העבירם ממקום שלשולם ואחיזתם טמא מטהור שהקדושים השמאליי' משתמשי' בהם לעת הצורך ועתה לזכותם של ישראל להצילם ברוחני בנפשותם ובגשמי מפרעה העביר הקב"ה אלו ואלו כדפי' והיינו וכולהו אתמסרו וגומר ולא שנכנסו לים כמעשהו בגשמי אלא שהים העליון שלט בהם והכניסם בנוקבא דתהומ' רבא והוריד כח השר העליון של מצרים והיינו שהעבירו בנהר דינור שעליו נאמר על ראש רשעים יחול שממנו נמצא גיהנם ונוקבא דתהומא רבא ומעבירים אותם מהיות' מסך מבדיל בין הקדש לעולם תחתון ומושכים אותם לנוקבא דתהומא רבא ולכך נעשה שרו של גיהנם והגשמיים אתאבידו בימא רבא ממש ירדו אל מצולות י"ם נגדיי למצולות ים עליון שהוא נוקבא דתהומא רבא כדפי' ו"ו תרין וחד משולשין על דרך הקדושה שהיא משולשת וכן הקליפות כקוף בפני אדם תוהו ובהו וחשך רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת, ידא חדא דעשר היינו שנכלל יד הא' ביד שנית חמש בחמש כדפי' לעיל:

מרכבות פרעה וגומר שבעה רקיעין עבד קב"ה וגומר אין העסק הזה בגלגלים כי לא נעלם כי מזל קבוע וגלגל חוזר גם לא נעלם שיש מהלך ללבנה בפני עצמו ולחמה בפני עצמה ולמי סוד העיבור תקופות ומולדות אם לא לחכמי ישראל אמנם רקיעים אלו הם רוחניים וכן הככבים הנז' כאן אינם ככבי לכת ולא ככבי שבת אלא סוד מלאכים משרתים לאלפים ורבבות בסוד הרקיעים הרוחניים בסוד מעש' בראשית ועתה לא ירחק כל מה שיאמר בפלא ריבוי ככבי כל רקיע ורקיע וכן במרוצתם רצים ושבים בסוד המלאכים והם רקיעי' קרובי' לחיות וענין הילוכן ומספר ימיהן יוכח שהכל סוד ההנהג' ובחי' העולמות בספי' ולא בגלגלים וסוד הלוכן מאתן שנין הם עשר מלמעל' למט' ועשר ממט' למעל' וחמש מאה הוא סוד ה' ספירות כל אחד כלול' מעשר ועשר מעשר הם ת"ק והיינו סוד שיעור קומת עץ החיים ושיעור קומת מה שבין זה לזה הוא ג"כ אויר קדוש וטהור ורוח המחיה ביניהם. והרקיעים הוא בסוד עולם דעשיה בסוד אופנים שעליהם נאמר אופן א' בארץ ולמעל' מהם חיות כאו' אופן א' בארץ אצל החיות דהיינו סוד ערבות זה אצל החיות וענין החיו' עולם היציר' והם עשר מדרגות דהיינו פרסו"ת קרסולי"ם שוקי"ם ארכובו"ת ירכי"ם עגב"י גיפ"א גדפי"ן צוא"ר רא"ש. והם כנגד עשר ספירות ואלו הם כחות מלאכים שכל פרק ופרק מחיות כמה וכמה אלף אלפים ממונים ושרים נכללים בו. והמבין דברים אלו כפשוטן בחוץ הוא עומד. וענין אומרו לקבלי וגומר היינו סוד שיעור קומה שכל מה שיסתלק העילה על העלול ראוי שיכלול בעצמה כל העלולים ממנה וכן כל העלולים מעלולו בענין שהכתר כולל כל הנמצאים ממנו ולמט' והחכמ' כל מה שממנ' ולמט' בענין ששיעור קומת הכתר על החכמ' כל מה שבה ושיעור עצמו שאין החכמ' יכול' לכוללו ועד"ז הוא למט' בחיות כבחי' עולם היציר' שכל עילה ועילה כולל כל העלול למט' ממנ' ולכן שיעור קומתו ככולהו כדפי'. אמנם יש עוד פרטים בכל א' וא' מעשר מדרגות אלו והיינו שייפין דקאמר שהם מחנות בכל מדרג' ומדרג': ז' תהומין היינו סוד ז' מדורין דתמן אופן. וז' היכלין הם היכלות היציר' דתמן מלאך. ועוד רקיעא חד לעיל' היינו שפירש בסוד חיות דהיינו מלאכים עשר כחות דמלאכים. ויש עוד רקיע דהיינו סוד מטטרו"ן רקיע שעל גבי החיות שבו נכללות החיות וכל אשר למט' מהם והוא עלה ושר העולם.

מלרע כמה רתיכין וגומר ירצ' כי למעל' מן הרקיע הוא הכסא אין השגה כ"כ ולזה אמר מלרע מהרקיע כמה רתיכין דהיינו פרטים בחיות בימינא צד החסד ושמאלא צד הגבור' והכל בסוד הקדש.

מתחות ימא הנה הים הוא סוד התפשטות המלכות ניצוצותיה עד המדרג' האחרונ' מתחות ימא עדין בקדש בבחי' אחרונ' שבים העליון שאטאן כולהו נוני ימא דהיינו כחות מן קדושים ואעפ"י שהם דמעולם הפירוד לעתים יש להם קשר אמנם בהקשרם יש להם סוד אור זיו עליון המאיר בהם וקושר' וז"ש אתכנעו בזיויהון ארבע דהיינו ארבע סימני טהרה ב' סנפירין וב' קשקשין דהיינו חסד גבור' נצח הוד אמנ' משתלשלי' למט' נחתין בדרגייהו ולא מבולבלים אלא משתלשלים בסדר נאות כאו' המוציא במספר וגומר וכולהו רתיכין אקרון בשמהון ר"ל שמות המורים על צביונם ושיעורם ולזה יועילו בסוד הקמיעין וההשבעות:

מתחות אלין אזלין ושאטין הם כחות נפרדים שהם קדושי' אמנם הם זעירין שאינם בשיעור קומה אלא ממונים על הנהגת העולם כגון שרי העשבים והצמחים ושרי החיות והדגים וכדומה

מסטרא שמאלא הם החצונים שהם קליפה לכל מוחא והם למעלה בצד א' מאלו החיות הנז' שהם חצונים ואינם למטה משרים אלו הזעירין דאמרן וז"ש סטרא אחרא מאינון דלעילא ונחתו היינו ירידתם משררותם בעת נצחון הקדושה כגון יציאת מצרים שעל זה נאמר מרכבות פרעה וגומר:

ימינך ה' נאדרי וגומר בשעתא דצפרא נהיר דהיינו בקר דאברהם נהיר ואיילתא שהיא מ' קמת בקיומה דהיינו שהיא עומדת אז על עיקרה מפני שאז נאחזת בימין ואז היא על תוספת מעלה אל הייחוד מכל שאר שעות היום.

אתעברת וגומר נעשית מלאה ומעוברת בכל אותם הבחינות שבה והיינו סטרא'.

ועאלת במאתן היכלין הנה היא עול' על נצח והוד כי כל א' כלול מעשר ועשר מעשר כי כשיבא אל תורה היסוד בברכותיו לכן היא עולה על נצח והוד. מהרמ"ק זלה"ה:

והרה"ו זלה"ה כ'. פרסות הם הרגלים. קרסולים טודיליו"ש בלעז הוא עצם עגול המחבר הפרסה עם השוק. שוקים הם ב' קני הרגלים. ארכובין הם הקשרים כעין הקרסולים המקשרים השוק עם ירך. ירכים הם עצם הארוך המחובר עם הגוף. עגב הוא הבשר התפוח והעב שבראשי הירכים אצל הגוף עכ"ל: ועיין בס' אור הגנוז בס"ד:

והרא"ג ז"ל כ' ה"ג מתערין רתיכין דלא קדישין. מנהון אחידן באתר עילאי כגון קליפת ישמעאל מחסד וקליפ' עשו מגבורה:

במלכותא דלעילא. כנגד היכל המלכות שהיא לבנת הספיר כנזכר בפ' פקודי בהיכל ראשון:

מנהון אחידן ארבע חיוון. היינו פי' קרא אשר אחר הרחיים כנזכר דף ל"ז והם ד' מחנות שכינה. ארגמ"ן והם למטה במרכבה בסוד העשי' התחתונה ולגרסת הספרים דגרסי':

ד' כורסוון. היינו ד' מרכבו' שראה זכרי' והם בסוד העשי' וקליפה זאת היא אחר הרחיים אחר ד' מרכבות אלו:

הה"ד (ד') מרכבות. דקשי' לי' שפעם אחת אמר בים ופעם אמר בים סוף לכך פי' שמרכבות פרעה היא למעלה והם בדרגין עילאין א"כ שייך בי' שפיר בים סתם היינו במלכות ומבחר שלישיו שהיא למטה טבעו בים סוף ממש ע"ד יפקוד ד' על צבא המרום במרום וגומר. ומבחר שלישיו הא אתמר ושלישיו וגומר. פי' אחר הוא.

כלהו דרגין תרין וחד. בזוהר שיר השירים פי' שהיו באים בכישופים באותיות רשומות תרין וחד ולכך הוצרך הקב"ה לגלות אור "ויסע "ויבא "ויט שהם תרין וחד תרין של חסד ורחמים וחד בינייהו יצחק בא באמצע כנודע וז"ש:

כגוונא עילאה. כנזכר בפ' ויקח שש מאות וגומר וזהו ומבחר שלישיו המבחר שבאותם שעשו אותו השילוש המכוער טובעו בים סוף: לבתר לקבלי' דכלא. כלומר אחר עשר מכות באה מכות בכורות שהי' כנגד כלם לפי שהי' בה מיתת כל בכוריהם וגדוליהם כי אין בית וגומר.

ומזיווי' דילי' נהרין כל אינון רקיעא כפשוטו. א"נ כי הוא מנהלם ומגלגלם בהנהגתם כפי רצון עליון: והא תנינן לעילא (מערכות) [מערבות] רקיעא וגומר מתוך הלשון נראה שהיא חסר וכן כפי סדר עמידת העולמות יש בין ערבות לחיות כמה היכלות כי ד' חיות הם בהיכל הרצון כנזכר בפ' פקודי בהיכל ו' ומערבות עד היכל הרצון יש ה' היכלות אלא שחסר דביני ביני. עכ"ל הרא"ג ז"ל: