אור החמה על ספר הזהר ב:קא

הה"ד להט החרב המתהפכת וגומר פי' כחות אלו החצונים שהם להט המשתלשל מהחרב והלהט הזה מתהפכת והפוכו יר' לפעול לכל בחי' ופאה. עוד ירצה מתהפכת הם יצה"ר המתהפכים לאויב לו לקטרג עליו אחר שנראי' כאהובים עד שנהנים מאותה עביר' מתהפכים ליפרע ממנו. והנה עץ החיים הוא הת"ת והוא אילנא רברבא מצד החסד ותקיף מצד הגבורה אילנא כי הוא כולל ג' ראשונות שמשם החיים. ודרך עץ החיים היא המ' שא"א ליכנס אל הת"ת זולתי אם יקדם המ' כי החלה יקדם יראת שמים קודם התורה והמצוה ומי שומר דרך עץ החיים דהיינו תור' ויראת שמים להט החרב שהיא רצועה בישא לאלקאה למי שאין בו י"ש כי המ' שומרת עץ החיים וכחותיה שומרים אותה דדא קליפא דדא ודא מוחא לדא. כד נטלא מטרוניתא לאיזה בחי' שיהי' אם בדין כולם דין ואם רחמים גם הם מתהפכים לרחמים והיינו ויסע מלאך האלהים שהיא השכינה שנק' מלאך שהוא הנק' אלהים ונסיעתה הוא הנהגתה אל א' הבחי' והיא ההולך לפני מחנה ישראל ומחנה ישראל הם המחנות הנז"ל ההולך לפני מחנה הורה שהם ג"כ נוסעים עמה. וע"ד איהי שליחא דכולא בין אל הספי' להשפיע ע"י בין מצד התחתונים להשמיע במרום קול תפלתם ושאלתם ושתי בחי' אלו בכתוב הא' נק' מלאך האלהים והב' נק' ההולך לפני מחנה ישראל שהוא הת"ת ומחנהו הם הספי' שסביב לת"ת יחנו.

וכי יקרא כלל הדברים אחר שאמרנו שהיא שליח בשלמא אל הדברים שהם כבוד כגון לדבר אל המלך מפני כבוד המלך ניחא אמנם יקשה מענין שהיא בעלת המלחמות וכיוצא ותירץ ואמר למלכא וגומר ירצ' ת"ת שרא' במ' יקירו דיל' שהיא נאצלת שאינ' כשאר התחתונות ומצד המיעוט ירד' למט' להנהגת התחתונים. לזה אמר מה אעביד לה לכבד' שלא תשו' להם אמר יהיו כל אוצרות ההנהג' מסורים ביד' אפילו הנהגת ושפעת שאר המדות יהיו ע"י כי זה כבוד ומעל' ותועלת לה שישפיעו' כל המדות ומטעם זה יש ביד' הכל בין אבנים טובות להשכיר העוש' טוב בין כלי משחית להעניש ובענין זה כבוד לה שמפני רדת' נתמנת' שר ופקיד על כל הנשפע מלמעל' ופעולת הספי' ע"י.

ששים המה וגומר יש ג' בחי' מלכות פילגשים עלמות והיינו בריא' יציר' עשי' והששים הם שש מעלות לכסא כלולים מעשר והפלגשים הם ההיכלות שסודם ז' היכלות והיכל הז' קדש הקדשים נחלק לשתים ע"י הפרגוד הפרוש והם שמונים כל א' כלול מעשר והם כמו הפילגשים פעמים לייחוד כגון בימי החול ופעמים לשמוש להנהג' לבד כמו בימי שבת ויו"ט ועלמות שהם לשמוש לבד הם המתפרדים מהיכל לבנת הספיר ולמט' ושמא תאמר שכיון שירד' השכינ' לנהל התחתונים גם היא כאחת מהם לז"א אחת היא יונתי תמתי לעולם השכינ' היא בסוד הקשר והייחוד וכל צבא ממנ' ולמט' כולם תחת ידה ורשות' והיא המוציא' והמבי' וז"ש מה אעביד לה לפייס' כאו' הרב' חיילי' להפיס דעת'. הא כל ביתי דילי ואם יהי' ההנהג' ע"י היסוד כקדם תמצא היא למט' כא' מן התחתונים לכך ירד' למט' להפקד תחת יד' ורשות' כל מה שהתחתונים רוצים יהי' ע"י. מהרמ"ק זלה"ה:

והרא"ג ז"ל כ' וכי מלאך האלהים איקרי קס"ד כי פי' מלאך הוא מלאך ממש והרי הוא אלהים שכן הוא אצילות ולא מלאך ותירץ אין איקרי מלאך אמנם אינו מלאך ממש אלא מלשון שליח ואינו מן התימא שנקרא שליח משל למלכא שנזדווג במטרוניתא כדמסיק. אי נמי וכי מלאך האלהים כלומר וכי שליח איקרי שכינוי זה אינו כבוד עליון ותירץ כי שליחות כזה כבוד הוא לה כדמפרש ואזיל. ה"ג היכלא קדישא היכלא עלאה קרתא קדישא קרתא עילאה כלומר למעל' היא שאין היד חיצוני שולט שם כמ"ש בחי' היכלא שהיא בחי' פרטית בפנימיותי' שהיא מיוחד למלך שהיא למעל' למעל' יותר וגומר וזו אף זו קתני.

עיר הקדש איקרי שמשמע שהקדוש' מתפשטת ממנ' שהיא גוף הקדש והקדוש' מתפשטת ממנה ואיך יתאחז בה שום חיצוני שהרי יש לה שומרים סביב לה מגבורי ישראל. ה"ג דאורחא מהכא אתתקן הה"ד וגומר זה השער לד' זה שער לעלות לד' תפארת.

כל שליחותא דבעי מלכא וגומר היינו כל מיני השפעות הנשפעות מלמעל' כלם נמשכים אל המלכות והיא ממשכת אותם לתחתונים כפי ראות עיני ההשגח'.

וכל שליחותא מתתא למלכא. נ"א וכל שליחותא דבעי מלכא וגומר לבית מטרוניתא וגומר דהיינו מעש' התחתונים וטעמי המצות בסוד ועשה לי מטעמים (גי' הדר וגי' יצחק והוא תיקון עולם התוהו. דברי הגאון הנשיא זצוק"ל) ממצות עשה כנזכר בתיקונים.

לבי מטרוניתא שנעש' בה מיין נוקבין הה"ד ויסע מלאך האלהים וגומר מכאן משמע שהת"ת נק' אלהים.

מלאך האלהים הה"ד בי' וי"י הולך לפניהם וגומר הכריח דמלאך האלהים הוא מלכות ות"ת מדרך ג"ש ואמר מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל ישראל דלעילא הכא מסיק ההקדמה. כמה משריין קדישין אית ליה לקב"ה דקאמר לעיל.

האלהים הה"ד וי"י כמה דאוקמוהו בכמה דוכתי דוה' הוא ובית דינו ת"ת ומלכות וכתיב גבי' שהולך לפניהם יומם א"כ אוף הכא דכתיב מלאך האלהים ההולך וגומר הוא המלכות בשיתוף הת"ת. כולהו משתבחין לחינתא ה"ג והוא מלשון שגלתי' ולחינתי' דהיינו פילגשים. אמר הא כל שאר לא משתכחי וגומר ה"ג (אשתכח דכולא נקרא הוא) כל זיינין דילי' כל הגבורות המתפשטות מעשר ספי' דהיינו רומחין וגומר וכשתדקדק תמצאם מיני כלי זיין דוק ותשכח'

את הוי נטרא לי ה"ג. אשתכח דכולא יקרא הוא דמטרוניתא הכא מסקנא דמאי דאקשי וכי יקרא היא.

מ"ט מאחריהם כלומר למה הוצרך לכך אפי' בהיותם הולכות לפניהם הית' מכה בהם.

בגין דאשתכחו וגומר ואתגלין קמהא וגומר הכי תריץ כי הוכרח מלאך האלהים ללכת מאחריהם כדי שאותן מארי מגיחי קרבא שהם משריין דיל' יזדרזו עצמן לפני' בכל מלחמתם להלחם עם משריין אוחרנין דהוו אתיין לסיוע שרו של מצרים כדלקמן ותאנא וגומר וז"ש ואתגלין קמהא דהא הוו אתיין וגומר כדי שילחמו אלו עם אלו למעל' בכחם המשגחת בהם ויפלו למעל' ואח"כ יפלו למט'.

שית מאה רתיכין גרסי'.

סמא"ל אוזיף לי' וגומר הם שולטנין ממנן על שית מאה רתיכין של מצרים: הה"ד ויקח שש מאות רכב בחור. כלומר ברורים לממונים על שש מאות רכב של מצרים וזהו:

וכל רכב מצרים, א"נ ויקח שש מאות רכב. מסמאל ועל כל רתיכא ורתיכא:

בחור. אחד דהיינו השר שלו ועוד כל רכב מצרים:

א"נ ויקח שש מאות רכב בתורת שאלה מסמא"ל ומי לקחם:

בחור. דהיינו ממנא דמצרים כמ"ש לעיל דף מ"ו:

ושלישים על כולו. על כל רתיכא ורתיכא השאיל לו השר שלו וזה עיקר עכ"ל הרא"ג ז"ל: