אור החמה על ספר הזהר א:עט

דכתיב והוא ישפוט. שהרי השגחת השכינה שהיא נקראת צדק. בעליון שהוא תבל. שהוא עולם זה שאנו בו: מאן הוא ציה. כי בשלמא ד' הקודמין אפשר שהם הארץ תהו בהו חשך. אמנם ציה א"א שיהיה רוח אלי"ם א"כ מי הוא:

ור' אבא חדש לו כי במלת והארץ נכללים שתים שהם ארץ אדמה ותהו נשיה ובהו ארקא. כדמפרש ואזיל וחשך ציה וגיא. לפי זה יהי' תהום:

ור' חייא מהפך גיא בהו שהוא דבר בוהה: שבע' מדורין לפי האמת אית לן בפ' פקודי [רמ"ה ע"א] כי הם ז' היכלות למעלה. וא"א לפרש שאלו המדורות הם ההיכלות. שהרי בהיכל א' יש שם קדושים משרתי עליון. והוא היכל לבנת הספיר. וכאן אמר שהוא מדור לקליפות. לכך נרא' שהם מדורות ובתוך כל מדור ומדור היכל. ופנימ' להיכל אין כניס' לקליפות. וסביב להיכל יתהלכון. והעד על זה כי טהריא"ל שהוא כחן ממונ' על הכל. פי' שם שהוא ממונה בפתח ההיכל לקבל התפלה או לדחות'. וזה בלי ספק יורה על היות סדר הענין כדפי'. כי הם ז' מדורות. ובתוך כל מדור ומדור היכל א'. והנה פנימה להיכל הוא סוד רוח חיוני המתפש' עד התחתונה. כדפי' בספ"ר בשער ההיכלו':

כד מטאן לגבי דהאי אתר וגו' היינו שמגיע התפשטות' אל מקום ומדרגת ביטולם. והם נגנזים במקום ההוא. ועאלין בחד נוקבא דקאמר. אין הכוונה תהום של מטה מהם. שאינ' חצונים. אלא תהום שהוא למעלה מהם. והיינו גניזתם ושאיבת' במקור'. ובהגיע הלילה מתבטלים מכל וכל. וז"ש כד אתרמיש ליליא וגומר והיינו ענין תהו:

ומדור שני הוא בוהו ולכך יש בו ממשות יותר וג' חשך כדמפרש לקמי':

מלאכין דממנן וגו' הם אישי"ם כדמסיק. ומתהנן מריחא ובוסמא והיינו ריח ניחח אשה לה' שאותם האישים נהנים ממנו. את קרבני לחמי לאשי. ואלו נהנים ממש מגשמות המעש'. ולמעלה מרוחניות הקרבן והמעשה:

תלת זמנין ביומא וגו' הענין שהם תלויין בתחתונים. ולכך הם מקדשים ג' קדושות. אמנם אם יש' עוסקים בתורה יש להם קיום והם מעידים:

ותמן אשתכח דלטורא. סמאל וסיעתו. שעול' עד מדור זה. שהוא חוצה להיכל נוגה. ועד חוצה להיכל מבחוץ עול' סמאל לתבוע הדין: והמדור הד' בתוכו היכל זכות והמדור הה' בתוכו היכל אהבה והמדור הו' בתוכו היכל הרצון והמדור הז' בתוכו היכל קדש הקדשים. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב:

שבעה מדורין אינון לעילא וגו' כל אלו המדורין הם רמוזים בפסוק והארץ וגו' דבה אתרמזו ז' מדורין תתאין בארץ התחתונ' וז' מדורין עילאין בארץ עליונה. והנה תתאין רמוזין תהו דא נשיה. בהו דא ארקא וגו' אמנם במדורין עילאין הם מדור קדמא' תהו. משום דלא אית בה נהור' כלל וזהו תהו: ומדור השני בהו דבי' אית נהורא יתיר וזהו בהו: והמדור הג' הוא וחשך על פני תהום כי שם גיהנם העליון: והמדור הד' הוא ורוח. דתמן עוש' מלאכיו רוחות: והמדור הה' הוא אשא ומיא וזהו אלי"ם מרחפת על המים כי אלי"ם הוא אש ומים נודעים הם: והמדור הו' גם הוא נק' מים כי תמן אזלי ארבי ומשטטי תמן. והנה מדור זה הוא מים גמורים. אבל הה' הוא אש הנרמז בשם אלי"ם. אך להיותו קרוב אל היכל מדור הששי הנק' מי"ם כי זהו פי' מרחפת על פני המים לכן אית ביה נמי מים לזמנין כד מתהפכי לרחמי הנה כי מדור ה' נק' אלי"ם והששי מים:

והז' עליו נאמר יהי אור ויהי אור סוד היכל הנשמות ששם אור העולם עומד בההוא זיהרא עילאה. וכן בדף מ"ו ע"א הז' היכלות הם דוגמת זה כי היכל ראשון הם הגרים הנק' תהו. כי באים מן התהו. והיכל ב' נשמות התינוקות כי לא נתקיימו אך עכ"ז נק' בהו: וההיכל ג' אותם שהיו בחשך ששבו בתשובה ולא גמורה רק במחשבה והם עדיין אחוזין בחושך ולכן טרדין לון בגיהנם הנק' חשך. והד' הם ורוח אלי"ם כי הם נשמות ורוחין קדישין הרוגי מ': והב' אחרים הם כמו שביארנו במדורין:

וסמאל חייבא אשתכח תמן נר' שאינו סמא"ל הזה אותו הסמא"ל שהוא באילן הטומאה הוא במדרגה הו' שבאילן הטומא' רק סמא' שהי' מלאך מקודם ונעשה רשע כנז' בפ"ר אליעזר עכ"ל:

גליון וקסטורי ועלעולי פי' סופה וסערה:

סורטא פי' רושם וגילוי עכל"ה: