אור החמה על ספר הזהר א:עה

אתהדר למיהוי בשר. פי' רוח החיות הנמשך עם הנשמה נתהפך אל החומר מפני אריכות הימים. שאינם מהרהרים במות לשוב לעבוד לקונם כי המות רחוקה מהם והם נמשכים אחר תענוגי החומר:

אר"ש הא תנינן דכד ברא קב"ה עלמא. לא היה הענין שברא עליונים ואחר זמן מה ברא אמצעיים. ואחר זמן מה ברא תחתונים. אלא כולם נבראו בבת אחת. וז"ש גליף בגלופי רזא דמהימנותא. דהיינו הספי' שבהם תלוי עיקר האמונה ולא מציאות הספי' לבד. אלא גם ענין השרשים אשר לתחתונים בתוכם. וז"ש גו טהירין ברזין עילאין. וטהירין ירצה אורות מלשון טיהרא תרגום צהרים ומלה זו יתייחס גם אל החיצונים. והכוונה פשוטים מהגוף. וא"כ נמצא העולם נחקק ומצוייר בספי'. וז"ש גליף בגלופי וגומר ובעולם המרכבות והמלאכים והיינו גליף לעילא וגליף לתתא שהוא מציאותו בתחתונים. וכולא ברזא חדא. שחותם תבנית א' לכולם בענין א' בבת אחת. וז"ש כי בראשית ירמוז ברא שי"ת ספירן. וירמוז ברא שית היכלין. וירמוז ברא שית מדורין. הכל ענין א': עלמא תתאה ג"ע של מטה. עלמא עילאה ג"ע של מעלה. כדי שיהיה התחתון כלי מכון ובסיס לעליון. ודא קאים לקבל דא כדי שיאיר תחתון מעליון. וכוונת הכל למיהוי כלא חד במציאותם ביחודא חדא נקשרים ומיוחדים יחד:

ובג"כ פי' כדי שיהיו העולמות שוים ומיוחדים האציל אותיות. ועל ידי מציאותם ברא עליונים ותחתונים. וכמו שהאותיות מציאותם נקשר זה בזה. כן העולמות הנמצאים מכח האותיות מציאותם נקשר זה בזה וזה בזה. וז"ש גליף גליפי דאתוון עילא ותתא ובהו ברא עלמין. עליונים ותחתונים:

כגוונא דעבד קב"ה עלמא הכי נמי ברא ליה לאדם קדמאה. יר' שיהיה האדם הדר בעולם מתייחס אל העולמות שהוא דר בהם. ולזה הוא ג"כ נברא ע"י האותיות ובו כלל העולמות בסוד ספר יצירה בסוד עול"ם שנ"ה נפ"ש:

אעטר ליה בעטרין וגומר היינו סוד ג' ראשונות ומ' עטרה עמהם: וברא לי' בשית סטרין. ו' ספי' בענין שבו כללות י"ס מדורין עליונים מדור לנשמות. תחתונים מדור לרוחות: שית כגוונא עילאה כנגד ו' ספירות. כי מ' ויסוד מדור והיכל א': וחד שביעאה כנגד הבינה ושם נכללות ג' ראשונות לנשמתייהו דצדיקייא לאו דוקא הנשמות אלא הרוחות. וג"כ הנשמות מתעכבות שם מעט כפי ענינם עד עלותם למעלה ואו' אתקין לון אפשר כשהיה [פי' ההיכלות] לאדם היו גשמיים קצת וזככם לפי ענין הנשמות והרוחות. כגוונא דלעילא וכגוונא דלתתא. שהם בינונים בין הגשמות והדקות ולפיכך הרוחות נקשרות עם הנשמות שבג"ע העליון. ועם הנפש שבעולם הזה. והם בז' היכלות אלו שהם אמצעים כנזכר:

היכלא קדמאה אתר דאיהו מתתקן לתתא וגומר פי' מקום מוכן וזך בעולם התחתון. שאפשר שיהיה בעולם העליון דק וזך מפני הכנתו כנזכר גו טמירו דרזא דלתתא. הענין כי ג"ע הוא רוחניות עולם הגשמי שאנו בו והיינו או' ולא שלטא ביה עינא. אלא לנשמות ולזכי הראות כגון רשב"י וחביריו בכמה מעשיות שבזוהר. מהרמ"ק זלה"ה: