אור החמה על ספר הזהר א:עד

ספר עילאה דהא מיניה נפיק כלא ולכך יקר' ספר תולדות שכל תולדות המציאות הם יוצאות ממנו. ואולם הטעם שנק' ספ"ר יהיה משום. דמיניה נפיק כתיבה. שהיא המ'. שבה כתובים כל הדברים שבמציאות ואותם המציאות שהם עצם הכתיבה הם יוצאים מהיסוד והשתא קשיא ליה דא"כ היה ראוי שיקרא כותב לא ספר * [נ' דר"ל המלכות היה צריך לקרותה בשם ספר כי בה הכתיבה ולא היסוד ראוי לקרותו ספר או דצ"ל שיקרא היסוד כותב כו' שהרי ספר פי' המ' שבה הכתיבה]. שהרי הספר פי' שבו הכתיבה. להכי קאמר ספר אמצעיתא אין הכי נמי שהמ' ג"כ תקרא ספר. אמנם זה נק' ספר. מפני שהוא אמצעי בין הת"ת והמ'. דאיהו כללא דעילא ותתא. כל מה שבת"ת והמ' כלול בו. שהוא אמצעי בין עליונים ותחתונים. ואחיד לכל סטרין. פי' ו' קצוות נכללים בו שהוא רזא דתורה שבכתב דהיינו ת"ת. א"כ מקום שבו התורה ראוי שתקרא ספר:

אדם קדמאה ספר וגו' פי' אדם הא' היה בדוגמת היסוד. וזש"ה זה ספר תולדות אדם. וז"ש ודא צדיק דעביד תולדות ולהכי איקרי תולדות אדם. ושיעור הכתוב זה ספר תולדות שהוא היסוד הוא אדם שדוגמתו היה. ועם היות שהיה היסוד היה ג"כ המ'. וז"ש ביום ברוא אלי"ם אדם. בדמות אלי"ם שהיא מ'. עשה אותו דהיינו שהיו ד"ו פרצופין. דהא ודאי כדין אתתקן כלא. פי' כאשר נתקן אדם ומעשהו למטה כמבואר לעיל נתקן הייחוד העליון, זכר ונקבה בראם סתם. דהיינו בריאה א' לשתיהם. וז"ש סת"ם. מדקאמר בראם סתם מורה חד כלל חד. כי בריאה א' היתה לשתיהם וייחודם יחד כענין היסוד והמ':

או ירצה תלת ספרין הם הנהגת ג' ספירות הא' חסד גמור. או בינ' רחמים גמורים. לצדיקים גמורים. דהא מיניה נפיק כולא מיניה נפיק כתיבה. היינו סוד תורה שבכתב ת"ת. שמוצאו מן הבינ':

ספר אמצעית' היינו ספר בנוניים. דהיינו קו האמצעי. והנה למעלה יכונ' ספר משום דמיניה נפיק וגו'. וכאן דאיהו גופי' כתיב' וז"ש אחיד לכל סטרין. ומעתה פשוט שהספר השלישי מ' או גבורה. שהיא ספר רשעים גמורים שמצדה נכתבין למיתה שתחתיה ודאי. והנה ספר תולדות אדם יהיה ספר ביסוד. ואינו מג' הספרים שהם סתם אלא הספר המוציא תולדות שהוא היסוד הכולל שלשתם ועיקר נטייתו אל החסד ואל הבינה דהיינו דעבי' תולדו' במעשה הצדיקים. א"כ ספר תולדות הוא מצד הימין. ביום ברא אלי"ם אדם היינו בחינ' אל הספר האמצעי. ספר בנוניים שהוא הת"ת דהיינו ברא אדם בדמות אלי"ם היינו סוד הגבורו'. והוא ספר שלישי כנז'. והרי נכללו באדם ג' ספרים אלו שהם סוד בבינ' ת"ת מ' בסוד הגבורה. וכלל הכל בסוד היותה נשמ' רוח נפש:

דהא ודאי כדין אתתקן כולא. כל הספי' נתקנו בהיות האדם מתתקן למט'. והיינו עילא נאצלים. ותתא בריאה יצירה עשי' נשמ' רוח ונפש תחתונים דהיינו בזכר עליונים ובנקבה תחתונים וז"ש בדוגמא חדא. דכר ונקבה וז"ש זכ"ר ונקבה בראם כלל כל הספרים יחד. דהיינו סתם חד כלל חד מורה על אחדו' עליון ותחתון:

מגד"ל מ'. צדיק יסוד היינו זכר ונקבה כדפי'. אמנם בו ירוץ היסוד בתוך המ'. וז"ש דרהיט בההוא מגדל והיינו ספר תולדות שפי' ממש מקום העושה [הנעשה] התולדות דהיינו בתוך המ':

מגדל היינו מ'. מדת דוד ודא הוא מגדל עוז שם ה'. כי מלת עז ומלת שם ה' הכל במ'. וז"ש וכלא חד: שם זה מצאתיו בכמה נסחאות בספרים. והמסתבר לי בו. הוא שם מורה על הייחוד. כי חצי הפסוק נקבה. והיינו מגדל עוז שם ה': וחצי זכר בו ירוץ צדיק ונשגב. ואותיות זכר ונקבה מצטרפות עמו. ולא ידעתי דרך הצירוף מפני הטעות אשר נפל בספרים:

ספר נחתו ליה וגו' הוא ספר רזיאל כנז' בזוהר והוא שליח שהורידו:

ר' אחא אמר וגו' נהרא דנגיד ונפיק יסוד:

אפיק רוחא עילאה. רוח חיוני המתפשט בתוך הספי' הנמשך עם השפע בעת היחוד מת"ת למ':

ואתמשכן רוחין. בעת היות אותו רוח חיים מתפשט בה. והיו הנשמות מאריכות ימים רבים. מפני כח החיות הנתן בהם. בעת המשכם למטה מאת אותו הרוח הנז':

כדין אסתלק רוחא וגומר ונמצאו הנשמות נמשכות בלי כח הרוח החיוני. ולא מאריכות ימים:

מההוא אילנא. מת"ת עצמו נסתלק. כדי שלא יהי' נמשך ממנו עם הנשמות ע"י היסוד למ'. ומלת באדם ירצה בת"ת. ועליו קאמר לא ידון רוחי באדם. כאשר הוא מושך נשמות לעולם. וז"ש בשעתא דפרחו נשמתין.

בשגם הוא בשר וגומר לפי הנראה מתוך דבריו הכי קאמר. לא ידון רוחי באדם לעולם. עד שיבא משה הנק' בשגם. ויתגלגל למטה הוא בשר. ובעוד היותו בשר ימשוך רוח חיים למטה לבני אדם. וגם אחר סילוקו שיהיו ימיו מאה ועשרים ג"כ ימשוך רוח חיים. כי משה לא מת כדמסיק. אלא שנתקלקלו ישראל ע"י מעשה העגל. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב ענין השם היוצא מפסוק מגדל עוז וגו' וסדורו הוא באופן זה כי הנה תסתכל היאך הוא מסודר בדפוס ותראה אם תמנה מלמעלה למטה פי' מב"ש ואח"כ גר"ג תמצא היות בי"ב שמות אלו בראשיהן אותיות אלו מגדל עוז שם יה"ו. ושאר אותיות הפסוק הם יוצאים מאותיות בינוניות ואמצעיות מן שמות אלו כסדרן פי' כסדר מב"ש עו"י מי"ץ גר"ג וגומר תמצא סדר אותיות האמצעיות סידורם ב"ו ירו"ץ צדי"ק ו"נ. וחזור לסופי אותיות שמות ארבעה הראשונים מלמעלה למטה והם שג"ב ה' ונמצא אות ה' מיותרת והיא חסירה למעלה בשם יהו"ד שהוא במגדל עוז שם יהו"ד כנ"ל. ואחר כך נשארים סופי תיבות ח' שמות האחרים מלמעלה למטה כי סדורם יהו"ד צדיק והוא לרמוז כי שמות אלו הם בספי' היסוד אשר שם נק' ה' הצדיק כנודע: וזהו מה שנמצא דכתוב בדפוס וז"ל סודו מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב ה' צדיק הוא כתיבת המגיה ואינו מכלל דברי הזוהר כי הוא טעות עכ"ל: