אור החמה על ספר הזהר א:תפז

תפלות כנגד תמידין תקנום א"כ כל מה שהי' ראוי להעשות בקרבן נעשה ע"י התפל' וע"י הקרבן נעש' התעוררות כדמסיק א"כ ג"כ בתפל' ראוי הוא שיעש' השבח לעורר המתעוררים כסדרן כדמפרש ואזיל: והענין בקצר' הוא שתחיל' בעשן הקרבן או בהבל הפה יתעוררו הקדושים בעלי העשי' הם אותם המופקדי' בסוד פרקי שיר' על כל הנמצאו' התחתונו' וכל שירם יאסף ויכנס בייחוד דרך פתח היכל לבנת הספיר. ושם יתעוררו ויתקשרו ההיכלות היכל אל היכל עד שיתקשר הכל בהיכל קדש הקדשים והיינו קשר היציר' כולה ויכלל בכסא בסוד ד' חיות ד' בחינות ההנהג' נכללות בארבע רגלי כסא והכסא יתאסף נתחיו אליו ד' בחינות בסוד ד' הנהגות עד שיתקע הכל בנקוד' אחת בסוד עשר נקודי שם יהו"ד עד שיתאחד בשם אהי"ה בסוד הכסא והכל יחד נקוד' אחת במלכות מדה אחרונ' שהיא סוד המתעורר' הצריכ' להתקין ואז יהיו האחדות הזה וההתעוררות הזה מיין נוקבין מהמלכות סוד הנקב' אש"ה ריח נחוח לה' עול' דרך זה עד החכמה ומשם יושפע דרך שם יהו"ד לקשר זכר ונקב' יאהדונה"י כנודע ועלמין מתברכאן וגומר וזה דרך כלל בפי' השמוע' הזאת.

כד"א שמאלו וגומר הם ג' בחינות זה אחר זה הא' חבוק בשתי זרועות והיינו שמאלו תחת לראשי וגומר והב' אברים באברים דהיינו סוד נשיקין והיינו או' וכדין אתחבר דכר ונוקבא. הג' התעוררות היסוד לעשות מלאכתו וז"ש ותאובתא אשתכח ואח"כ יתפשט השפע בכל העולמות ועלמין מתברכין משפע ברכ' מן הימין ועילאי ותתאי בחידו מצד הבינה מן השמאל: ועיקר הכל תלוי בחבוק שכיון שהתחילו להתחבק תו לא צריך שהם מתייחדים וז"ש וע"ד כהני ולואי מתערין וגומר:

א"ר חזקיה לא אשרי קב"ה לישראל וגומר פי' כבר אפשר ליסרם ברעתם בדרכים אחרים עד ירצו את עונם למה הוכיחם בדרך גלות:

אלא בגין דיתברכון וגומר הענין שאם הי' הב"ה מוכיחם ביסורים היו מעיינות השפע נסתמים מכל וכל והעול' משתומם והנטיעות עליונו' והתחתונו' יבשות וחרבות מכל וכל בעונם וההויות תוהות ובוהות לזה הנה"ג הב"ה הנהג' זו שיהיו ישראל גולים בין האומות והאומות מתברכות ויש' נוטלים תמציתן בעונם בענין שבין זה לזה שער השפע אינו נסתם מכל וכל שהרי הוא נשפע אלא שנשפע לחוץ ויתברכו האומות בשביל ישראל והב"ה מרבה ברכה לעבד כדי שיגיע כדי גמיעה לבן ולזה ישראל לעולם מושכים ברכות והשפע לעולם עם היות שהעבד לוחך אותו כלחוך השור ויש' נוטלי' המותר.

אסטר מצודד.

שליחותי' דמאריה קא עביד שנזדמן שם להרוג אותו האיש אמנם כיון דשכיח הזיקא לא הי' מבחין בין צדיק לרשע והי' הורג כל אשר יעבור.

בריך רחמנא דשזבן וראינו רעה ונסתרנו:

יהי דן נחש תימה אתי לברוכי מילט לייט לי' ועוד קשה לישועתך מה עניינו בעגל ירבעם. לכך נראה שמלת יהי הוא מורה על מה שעתיד להיות מטעם היות דן יורד להאחז בנחש זה וימשך לו שכונה רעה והענין שירבעם עשה ב' עגלים דהיינו סמאל ונחש והנקב' בדן והיינו וילכו אחריו כל יש' עד דן מפני שהיו להוטים אחר הנקב' מפני פתויה ולזה אמר יהי עתיד להיות דן נחש ופגם זה לא יהי' אלא עלי דרך כשיבא למנוע את ישראל מן הדרך כדמסיק שמפתה לישראל כנחש שלא ידרכו דרך הרגל והיינו פתוי לעבירה ואח"כ שפיפון עלי אורח דעקיץ לון לישראל שהיו אח"כ אונסים אותם בעל כרחם ולא הי' כוונתם אלא עלי דרך עלי אורח למנוע הדרך לירושלם וז"ש וכולא עלי אורח אמנם למצוא תחבולה לזו לא יכלו אלא ע"י דבר גדול להחטיאם בע"ז נמצא שהנשיכה אינה בעצם אלא למטה בעקבי סוס דהיינו כענין מצות העקב ועולה ומפיל רוכבו אחור שהיא עיקר התורה כולה כשראה כך יעקב אמר הן אמת הי' אפשר לתקן זה קצת ע"י שיתעלה דן מאחיזה זוהרעה שהוא נאחז בה אבל מי יוכל אני איני יכול אמנם לישועתך קויתי ה' שהוא יכול להושיע דן מזה לכך משה אחז בזה והושיע קצת מפני שראה כל זה באה להם מפני שהם פרקו עול מלך יהודה לכך קשרו ביהוד' למעלה לתקן עותתו והיינו דמסיק ת"ח וגומר. הרמ"ק זלה"ה:

והרא"ג ז"ל כ' שמעה ה' צדק כלומר צדקותיו ושבחיו של הקב"ה כגון גומל חסדים טובים קונה הכל מחיה מתים וכו' ג' ראשונות. הקשיבה רנתי היינו תפלת צרכיו. ת"ח באתערות' גרסי'. אתער הכי לעילא לקמי' מפרש לה. לאתר דבעיא בוצינ' לאדלק' מלכות שצריכה הארה מת"ת. נדלקין גרסי'. דיוקנין קדישין הם הנקראים אישים שהם אוכלים ובולעי' ראשונ' לכלם ואלה איקרון ושט כושט הזה שהו' ראשון לכל המקבלים כנזכר בפרשת פנחס רל"ה. א"נ הם ד' דיוקנין החקוקי' בכסא פני אריה פני שור פני נשר פני אדם כנזכר בר"מ דפרשת פנחס דף ר"מ. מיין תתאין הם סוד מעשה התחתונים. דא אתער שמאלא הלויים. ודא אתער ימינא כהנים כל א' מדרגתו ומדתו ילהיות שהשמאל הוא המעורר הכל נקטי' בריש וז"ש בגין וכו'. וי"ס דגרשי להפך דא ימינא ודא שמאל' כסדר שלקח תחל'. ת"ח סדור' שלי' דשבח' דקב"ה מאן דידע לייחד' שמא קדיש' ענין זה נתבא' בתיקונים דף ל"ג ובפרשת פנחס רכ"ט והענין הוא כי בג' ראשונות ובג' אחרונות יש ד' זקיפות וארבע כריעות הם ד' אותיות יהוה וד' זקיפות הם ד' אותיות אדני והם ד' בגדי לבן וד' בגדי זהב כנזכר בתיקונים ובכל כריעה נחית את חד מדכור' יהוה ואזקיף לגבי' חד את מנוקבא אדני כי בכריעת ברוך אתה יורד אות י' דיהוה ובזקיפה נזקף אות א' דאדני וכריעה וזקיפה של מגן אברהם יכוין לאותיות [י"א] [ה"ד] ובכריעה וזקיפה של מודים יכוין לאותיות ו' נ' ובכריעה וזקיפה של שים שלום יכוין לאותיות ה"י נמצאו שבד' כריעות וזקיפות ייחודא דשמא קדיש' דהיינו שם יאהדונהי וז"ש כאן סידור' שלים דשבחא דקב"ה כנזכר. ביני עממיא כלומר בין עמים רבים שהי' די באומה אחת כמו שהיו במצרים אלא בגין דיתברכון שאר עמים כי השכינה תתלבש בשר האומה ההיא שישראל משועבד תחתי' כדי להשפיע להם אגב דידהו והוא לפי שהם צורך לעולם לכך היו מקריבין ע' פרים בחג כנגד ע' אומות ואילו לא היו ישראל בתוכם לא יהיו מושגחים לטובה כי הבל המה. אסטר באורחא כלומר מצודד לצד הדרך מלשון סטרין. וי"ס דגרסי אסחר ופי' ראו הנחש נעשה עגול א' סביב כעיו גלוסקא: ודן הוה לון נחש וכו' ה"ג: דלא יסלקון לירושלם והטעם כפי' רז"ל לפי שאין ישיבה בעזרה וכו'. עכ"ל הרא"ג ז"ל: