אור החמה על ספר הזהר א:תעב

אי אתקיף בשכינתא לא יכילנא וגומר פי' אם ארצה לבטל דין השכינה ולברך אלו לא אוכל שאני אחזתי בה גם מצד הדין החזק שהם ד' נשין הן ד' בחינו' לשכינה מצד החסד ומצד הגבורה ומצד הת"ת ומצד עצמה וכיון שאני אוחז אותה בכל בחינותיה אין ראוי לי לבטל דיניה שאינו בידי לבטל בחינה מד' בחינות אמנם מרע"ה יכול לבטל הדין שובה ה' קומה ה' משפיע בה ופועל בה כרצונו קומה ה' בסוד הדין והיינו ויפוצו אויביך שובה ה' למנוחתך בסוד הרחמים והמנוחה דבידו לבטל דיניה ולברך אלו בסוד הרחמים:

רזא עילא' דאורייתא תורה ת"ת סוד יסוד שהוא רז סודות התור' בו:

דחלי חטא' יראים במלכות שהיא נק' ירא' ואין סוד אלא למלכות ודאי ולכך סוד ה' כי ה' ת"ת וסוד יסוד יראיו מלכות. נפש מלכות:

דעאלת ואתחדת וכיון שסוד' הוא במרמה שהוא פסול אל תבא מלכות נפשי בסודם ואמר עאלת לדקדק מלת תבא דפי' טעם למה נקראת המלכות נפש ואמר שהיא צרורא דחיי וע"ש נפשות הצרורות שם כדכתיב והית' נפש אדוני וגו' נקראת היא נפש או ירצ' כי המלכו' נפש צרור' ליסוד ולת"ת אל ח"י עץ החיים דהיינו דחיי. מהרמ"ק זלה"ה. ועיין מה שכתבנו בס' אור הגנוז בס"ד:

והרא"ג ז"ל כ' ואשתלים בנשוי כד בעא יעקב וכו' ה"ג. בעא לברוכי לאלין גרסינן. דהא ארבע נשין הוו לי כלומר איני כל כך מקושר עם השכינה כדי שאטריחנ' יותר מדאי לכל אשר ארצה כי אני לקחתי ד' נשים ומי שהוא מקושר באשה דלתתא א"א להיות קשור בעצם לעילא לא כן משה ע"ה שאשה א' הית' לו ופירש ממנ' לפי שנתקשר בעצם לעילא כמ"ש ואתה פה עמוד עמדי ולכן יעקב הי' מתיירא להטריח כ"כ לשכינה שתברך אלו שהיו באים מסטרא דדינא קשיא כי מהברכו' יתגדל כחם וגבורתם ולא תתרצה בזה השכינה לכן סלק הדבר למשה ע"ה שהוא היה ממש בעלה דמטרוניתא וכל מה שיעשה לא יהי' מי שיאמר לו מה תעשה והוא יברכם. ואשתלימנ' בהון גרסי' כך יעקב אמר חולקי דנשין וכו' ה"ג. והוא יעבד מה דבעי ולא ידחל ה"ג. משה ודאי איש האלהים היה ה"ג. קומה ה' פי' שכינ' וכן שובה ה'. משה לעילא בסוד הדעת ולכן היה גוזר ואומר כל מה שהי' רוצה יותר מיעקב שלא היה מזדווג אלא לתתא עם המלכות ולא היה לו כל כך כח כמשה. ה"ג אלא לאינון דחלי חטאה אתגלי לון רזא עילאה דאורייתא ומאן איהו רזא עילאה דאורייתא וכו'. וה"פ רזא עילאה דאורייתא היינו היסוד שהוא יסוד הת"ת שהו' אורייתא וזהו ממש סוד ה' פי' יסוד הת"ת לפי שכל סודות הת"ת מגלה אותם היסוד למלכות כנזכר בסבא דף ק"י וזהו סוד ה' שהוא היסוד המגלה הסודות הוא ליריאיו שהם קשורים במלכות שכן היא נקראת יראה ומצדה נקראים יראים: ויעקב אמר בסודם אל תבא נפשי מאן נפשי כלומר בסודם בסוד שלהם ובבחינתם שיש להם ביסוד כי גם היסוד כולל ששי' רבוא נשמות ישראל כמו הת"ת ולהיות הייחוד נעש' ע"י הנשמות כנז' בפרשת ויקהל לזה באותם הבחינות שיש להם שם אל תבא תתייחד נפשי שהיא המלכות לפי שנפגמו הן במעשה שכם הן במעשה זמרי ואין ראוי שתתייחד המלכות על ידם. דא כבוד ישראל היינו המלכות שהוא כבודו של ישראל ת"ת ולזה אמר כבודי בכינוי והענין כי כל קהילה וכנסי' שהיא לש"ש השכינה מתגלה עליהם ומתייחדת למעלה ע"י נשמותיהן. ולהיות כנסיה של קרח שלא לש"ש לז"א ובקהלם אל תחד אתה כבודי כנזכר. וע"דלא בריך לון וכו' ה"ג. רבי חייא אמר מהני קראי חסר בספרים ולא נמצא חסרונו אח"כ מצאתי ס"י דגרסי הכי מהני קראי משמע דלא אתאחיד וכו' כלו' שלא ילדה שניהם יחד אלא זה לבדו וזה לבדו. ואסגיאו מהדרי על פתחייהו ה"ג והוא מאמר רז"ל שבני שמעון יהיו מלמדי תינוקות וסופרים ויחזרו על הפתחים ובני לוי על הגרנות וזהו אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל: הא לך כלא בס"י גרסי' הא לקבל הא ופי' הוא זה מחזר על הגרנות וזה על הפתחים. וכד שמשא שליט סיהרא לא שלטא כך נראה לגרוס סיהרא בלא ב'. לשמשא וישראל לסיהרא והיינו פי' ליהודה אתה יודוך אחיך כלומר אתה יהודה שאתה מקושר בסיהרא יודוך אחיך דהיינו ישראל מונין לסיהרא אבל מי שאינו אחיך דהיינו ז' עממין אינן מונים לך אלא מחשבים בשמש'. וזהו נמי לו הגדלת השמחה ר"ל בשבילו הרבית והגדלת השמחה דא סיהרא מלכות כדמפרש ואזיל. וכתיב גוי אחד בארץ לו בגיני' הגדלת השמחה דא סיהרא. ה"ג. עכ"ל הרא"ג ז"ל: