אור החמה על ספר הזהר א:תסז

מסטרא דימינא צדיקים וגומר צדיקים מסטרא דשמאלא כי צדיק הוא הכובש את יצרו לשמור ברית דהיינו גבור הכובש את יצרו לשמור ברית מצד הגבורה:

וישראל מכל אינון וגו' מפני שהת"ת כלל שש קצוות ובו כלל הכל חסידים גבורים מארי תורה חוזים נביאים צדיקים מלכים כדפי' בתיקונים אלא שיש חלוק בין חסידי' ממש מדת החסד עצמו או חסד שבת"ת. והביא דברי ר' חייא לראיה שבמלכות כלל הכל שהרי ההלל לה כדפי' וצריך שיהיה כלל המדרגות אלו כדפי':

ועוד לא עאלת ההיא צלותא לאתעטרא בדוכתה לייחד בסוד היותה כתר לקונה ע"י סנדלפון ואכתריאל כדפי'.

אשגח בה ואסתכי בה שתי ראיות והיינו פנה שהיא ראיה מרובה ואשגח היינו לעצם התפלה בעצמה כפי הנגלה ממנה: ואסתכי בה כפי הנעלם ממנה שלמות הדבור ושלמות הכוונה:

ואסתכי בחובוי אף אם תהיה כראוי אסתכי בחובוי אם ראוי למלאות שאלתו או אם הוא פגום ואין ראוי שיעשה מתפלתו עטרה ויחוד למעלה:

ושמיע ליה הכי מקרא דקאמר פנה אל תפלת הערער שאם אינו מסתכל אלא בתפלה לבד לימא פנה אל תפלתו ולא בזה אל תפלתם מאי פנה אל תפל' הערער ודאי שהכוונה פנה אל התפלה ופנה אל הערער ובכל א' שתי פניות דהיינו פנה ראיה כפולה והיינו בו בזכותיה וגו' בתפלתו במה לבא ורעותא וגו' סוד הכוונה וההרהור:

במה רעותא אם היא עליו כמשאוי:

ומאן הוא ההוא בר נש איזו יחס אם עבד או ממזר אינו מייחד אם אשה מייחדת כפי בחינתה וכן כפי שורש נשמתו אינו מייחד אלא באותה בחינה משא"כ הרבים שהם מייחדים בכללות:

אע"ג דלאו כולהו אבל מבין כולם ראוי שתהיה שלימה זה מעט וזה מעט כל א' קצת:

דיתקבלו בשלימו וגו' שיהיו מרכבה שלימה לשכינה ויתרצה מעשיהם לפניו להיותה רוכבת ושוכנת עליהם וע"י זה יהיה סבה דלא ישתצון כדפי' בפ' ויצא מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. אלא כל צלותין דעלמא צלותין וגו' פי' כל תפלות העולם של רבים הם תפלות מקובלות אבל תפלת היחיד אינה נק' תפלה עד שיבחנו אותה וגו'. עכ"ל:

והרא"ג ז"ל כתב מאתר דא דכל ברכאן ה"ג בדלית. כד"א והיה ברכה כלומר תהיה אתה אברהם ברכה לברך אחרי' מסטרא דשכינתא הנקרא ברכה כנז' בפ' לך לך ע"ה וז"ש והיה ברכה מכאן ולהלאה ברכאן אתמסרו בידך כלו' אתה אברהם המלכות שהי' ברכה תהיה ברשותך שכל מה שתרצה לברך יבורך וזהו כלהו ברכאן אתמסרו בידך.

רבי אבא פתח ואמר וכו' ואקשו ביה חברייא וקושיא היא שנראה שתפלת יחיד פונה אותה אבל תפלת רבים אינו פונה אותה אלא שלא בזה את תפלתם אתמהה. סטר קורדיטא ור"ל מלבד קושיתם יש עוד קושיא אחרת מאי פנה הקשיב מ"ל. דאתכליל בסגיאין ומאן הוא יחידאי דאתכליל בסגיאין הוי אימא דא יעקב וכו' ה"ג וחסר בספרים. בתרין סטרין אברהם ויצחק שהיו עמו בעת הזאת כדמפרש ואזיל. דיתקבלון בשלימו ה"ג פי' שיהיו מקובלי' ברצון טוב להיותם מרכב' לשכינ'. ישתצון גרסי'. אברהם ויצחק תמן ושכינתא על גבייהו ושכינתא הוהחדי וכו' ה"ג: עכ"ל הרא"ג ז"ל:

גליון קורדיטא. פי' מאכלים מצויירים בדפוס ומלבושים המרוקחים: