עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאור החמה על ספר הזהר

אור החמה על ספר הזהר א:תסו

Ohr HaChammah on Zohar 1:466 · אור החמה על ספר הזהר · free full Hebrew text

Open in the reader →

קץ הימין דאיהו מתקשר ביה בדוד וגו' קץ הימין ימין חסד קץ היינו יסוד שהוא סוף האצילות קודם הקטרוג ומצד החסד נקרא קץ הימין דאתקשר ביה בדוד במלכות ודאי:

מדת ימי מלכות. או אפשר דקץ הימין על המלכות ממש שהיא מדתו דאתקשר ביה בדוד תתאה והיא מדת ימי חייו כנודע. והנה כל מדה ומדה יש לה פעולה וסגולה פועל' שכאשר תתפשט רוח החיים העליונים במדה תפעול פעולה ידועה מה שלא תפעול זולתה ומדה זו אין לה פעולה כלל רק כוללת כל הפעולות העליונות בענין שאי אפשר לשום מדה מן המדות להשפיע למטה זולתה וז"ש אע"ג דלית נהורא מגרמה כל ברכאן וכל חידו וגו' ברכאן מימין חידו משמאל טיבו מאמצע. כוס של ברכה כלי המחזיק הברכות העליונות והיא אין לה ברכה מגרמה שאין לה פעולה אלא מקבלת השפע והברכה העליונה אמנם אחר שהם בה יש בידה להוסיף ולגרוע והיינו ואקרי ברכה ממש כדפי' נמצאת היא שקולה ככולם יחד ובה בחינה לכל הספירות וז"ש ומכלהו אתברכא ואח"כ אתמסרו כדפי' הרמ"ק זלה"ה:

תוספתא קל גלגלא מתגלגלא מתתא לעילא סוד התפלות וקול התורה והזמירות העולה ממטה למעלה מפיהן של ישראל בסוד ההתעוררות. מהרמ"ק ז"ל:

והרא"ג ז"ל כתב ה"ג יהיב קב"ה תוספת ברכאן לדכורא דנשיב בגין דמתברכא מההוא תוספ' דברכאן כיון דאנסיב וכו' זהו פי' יברך יברך תוספת ברכאן דקאמר שלזכר נותנין לו חלקו וחלק אשתו.

ת"ח ויברכם ביום ההוא לאמר בריך לון ולכך דיפקון מנייהו לבתר לאמור בוא"ו הכא אתרמיז ברא בוכרא בני בכורי וכו' ה"ג וחסר בספרים והכריחו לזה לפי שאם ויברכם חוזר לאפרי' ומנש' לבד ק' שכבר ברכם באו' יברך את הנערים וגו' אלא ודאי ויברכם דרשינן סמוכים דכתיב לעיל ואולם אחיו הקטון יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים ויברכם שהברכה הזאת השנית הוא לברך אותם ואת כל זרעם העתידים לצאת מהם וז"ש בריך לון ולכל אינון דיפקון וכו'. לאמור בוא"ו הכא אתרמיז לברא בוכרא ת"ת שהוא היה המברך והכי שיעור הכתוב ויברכם ביום ההוא ומי הוא המברך לאמור הוא"ו שבמלת לאמור. וכתיב ואפרים בכורי הוא כלומ' לאפרים בכורי הוא אשר ברכו דהיינו ת"ת כדאמרן ואפשר לומר שכל מלת לאמר הוא במלכות כדכתי' לאמר הן ישלח איש את אשתו וכתב רחמנא ואו יתיר' רמז שנתיחדו ת"ת ומ' והסכימו יחד לברכם וכפי זה אמר ואפרים בכורי שהוא ת"ת ומלכות שהיא הוא כנזכר בזוהר וישלח בפסוק והוא עבר לפניהם דא שכינתא:

ודאי והא אוקמו' בפ' אחרי מות דף ס"ח. עד לא יתחזי בעלמא גרסי' ולא גרסי' צולמא ופי' בעוד שהייתי גולם שלא נתלבשתי בעה"ז בגוף ראוני עיניך. א"נ כמו שפי' בפ' לך לך צ"א כלומר גולמי ראו עיניך דהיינו הגוף על ידי הדיוקן שהי' למעלה הא אוקמו' יוצרו ודאי לעיל בדף רכ"ד שבעת יצירת האדם יוצרו כל ימיו שעתי' לחיו' בעה"ז. מההוא אתר דאיהו מדת יומוי פי' הבינ' וזהו ימים יוצרו הימים הם נוצרים מהבינה דבני חיי ומזוני במזלא תליין וכן כל יצירה הוא מהבינה כמש"ה וייצר ה' אלהים וכן נקודת יהו"ד בצירי הוא בבינה ע"ש וייצר ה' אלהים כנזכר בתיקוני' ומאחר שמשם נוצרו מתמן מתברכאן.

האי קרא אוקמוה במסכת שבת. קץ הימין דהיינו המלכות ונקרא כן על שם שהיא קץ וסוף האצילות הנקרא ימין שדוד מקושר בה. דא איהו דאתמני ממש על יומוי פי' הבינה הוא אתמנת על שבעת ימי הבנין שהם יומוי דמלכות שהיא קצו של דוד והכוונה שהיה רוצה דוד להשיג במלכות ובבינה וזהו הודיעני ה' שהו' קץ שלי ומדת ימי שהיא הבינה ג"כ תודיעני בה. דיהיב ליה אדם מאינון יומין וכו' כבר ביארנו ענין זה בפ' וישלח בפסוק וישובו המלאכים וגו' ע"ש. ורזא דא וילון לא משמש כלום. וילון היא רקיע ראשון והיא המלכות ופי' הוא דסיהרא לא נהרת מגרמ' כלל. ושבעין שנין הם שבעת ימי הבנין. בכל סטרהא בכל שש קצותי': למנדע רזא דא על מה לית ליה חיין לסיהרא. ה"ג עקרא דילה גרסי' וזהו הודיעני ה' קצי הקץ שלי הודיעני למה לית לה מגרמא. דא הוא דרגא עילאה סתימא וכו' ה"ג והיינו הבינ' על כל אינון יומין שבעת ימי הבנין וזהו ומדת ימי מה היא כלומר אותה הנקרא' מדת ימי שהיא הבינ' שנותנת מדה וחיים למדו' כמ"ש דנהיר לכלא מה היא כמה היא גדול' כמו מה רב טובך וגו' ומדתי שהיא קצי כנזכר אין לה כלום כנזכר שני הפכים הללו באצילו' למה אתמה'. כשאר כל אינון נהורין וכו' ודא הוא דבעא דוד למנדע ולא אתייהיב ליה רשותא למנדע ת"ח וכו' ה"ג.

ת"ח כל ברכאן מצד הת"ת. וכל חידו מצד הגבור'. וכל טיבו מצד החסד הנקרא טוב וכל אלו קיימין בה. ומינ' נפקו ועל דא איקרי כוס של ברכה ואיקרי ברכה ממש כמה דכתיב ברכת ה' היא תעשירו כו' ובג"כ אית לה בכלהו שיור ומכלהו אתמלייא ומכלהו אית בה ואתברכא מכל אינון וכו' ה"ג וה"פ וע"ד איקרי כוס של ברכה כנגד הא דקאמר כלהו קיימין בה אמר וזהו כוס של ברכה כוס המקבלת ברכה. ואיקרי ברכ' ממש כנגד האי דקאמר ומינה נפקי ויהי' ברכה כמו בריכה שמשקין ממנה והי' בחי' הנותנת. כמה דכתיב ברכת ה' וגו' וע"ד כתיב ומלא ברכת ה' וכו' הדר למאי דסליק מיניה דהיינו אומרו ואיקרי ברכה ועל בחינה זו אמר הכתוב ברכת ה' היא תעשיר דהיינו המלכות בבחינה זו שנותנת שהיא ברכה בריכה להעשיר. וכנגד מאי דקאמר וע"ד איקרי כוס של ברכה בחינה מקבלת הביא קרא דכתיב ומלא ברכת ה' כלומר שהיא מליאה מברכות ה' הנוזלים מלמעלה מהמדות כדמפרש ואזיל ים ודרום ירשה ים היינו מערב יסוד ע"ש שמתערבים בו כל ההשפעות כנזכר בתיקונים ע"ד. ודרום הוא החסד והכונה מדרום ועד ים וברכ' ה' זאת שהיא המלכות היא יורשת אותם ומתמלא מהם וז"ש ובג"כ אית לה בכלהו שאר כלומר לפי שירשה ים ודרום מן הקצה אל הקצה אית לה מכל שאר המדות שביניהם וז"ש ומכלהו אתמלייא וכו'. ואומרו ומכלהו אית בה כי היא כוללת עשר מדות שכן היא כלולה מכל העשר ולכן כל המדות משפיעים בה כי בהשפיעם אליה משפיעים אל בחינת' אשר להם למטה וזהו ומכלהו אית בה בהיותה כלולה מעשר ולכך אתברכא מכל אינון ברכאן וכו': עכ"ל הרא"ג ז"ל:

גליון ימים יוצרו הא אוקמוה וגו' לעיל פי' ויקרבו ימי ישראל וגומר: