אור החמה על ספר הזהר א:תמה

מאי טעמא רחל לא וגו' משני דרכי' אפשר להקשות או שתהי' גם רחל או דוקא רחל שהיא עקר. ותירץ לשניהם כי לאה זכתה ביה כי כפי הראוי היתה לעשו שהוא הבכור וכיון שפגם לקח בכורתו יעקב ומאז זכה בבת זוגו ולהוליד ששה בנים מוא"ו עילאה וששה מוא"ו תתאה ולכך ששה יחד הוליד מלאה ויותר טוב להיותו במערה מבחינת ישראל ולאה ממה שיהי' יעקב ורחל והשתא לא תריץ אלא צד א' דהיינו שתהיה רחל ולא לאה אמנם אי קשיא לך שתהי' ורחל ולאה תירץ לזה ר' יהודה לאה כל יומא בפרשת אורחין קיימא וגומר כמו שאמרו מפני שידעה שהיא בחלק עליון ועשו שהוא הבכור הראוי לה פגם ונבדל מן הקדש ויעקב נאמן לרחל במקומו הידוע כדפי' ולזה הלכה לפרשת אורחין למקום שנבדל הטומאה מן הקדש להראות שהיא אינה רוצה בחלק החצוני אלא פורש לצד הטהרה והיא פותחת שערי תשובה שערי דמעה ולזה זכתה אל הבינה למעלה מקום התשו' והדמע' רחל לא נפקת שהיא למטה א"כ לאה שעלת' אל סוד הבינה תתעלה אל סוד המערה שהיא הבינה עלמא דאתכסיא תתעלם בתוך המערה רחל שהיא למטה בגלוי תתעלה עתה אל מקום הדמעה ששם הית' לאה קודם כדי שאח"כ כשישובו ישראל תתעלה למעלה:

א"ר חייא כתיב ושכבתי עם אבותי דהיינו שיהיה מתעל' בין ב' ההין בין החסד והגבורה וכן הודה יוסף אנכי בינה לאה אעשה כדבריך סוד דבר מלכות למטה. או אפשר שיוסף מתקן בחינות רחל למטה והיינו אנכי יוסף אעש' כדבריך. לתקן סוד דבריך רחל:

ואתחזון מילוי סתימין דלכאורה אין להם הבנה ומתנגדין וזה מרוב חכמה שהם נעלמים.

בחכמתא המלכות. היא הנקראת חכמת שלמה וחכמה עילא' נקראת חכמת בני קדם ומשם ותרב חכמת שלמה:

קיימא סיהרא באשלמותא מאירה מאור החכמה דמתמן מקדש ישראל וראשי חדשי' בסוד הקדש. וכפשוטו חכמת בני קדם היא חכמה חצונית והיינו ותרב דאתרביאת ואסתלקת ולעולם חכמת בני קדם חכמת אברהם על שני דרכים או חכמתא עילאה דהיינו חכמה על חסד או חכמתא דאברהם שמסרה לבני הפלגשים: ובת היתה לו לאברהם מלכות שהיא לאברהם בסוד הגרים שהוא מקו' הגרים ובכל שמה כלומר שמה מיוחד לעולם ביסוד הנק' כ"ל והיינו בכל באותה המיוחדת עם כל והיינו את כל את מלכות כל יסוד בענין שעם היות שתפס במלכות תפס אותה מיוחדת עם היסוד יהיב להו מילין ידיען בכתרין תתאין דייק בלישני' דלא קאמר דיהב לון כתרין תתאין ח"ו שלא יתירם בע"ז אלא אדרבה הזהירם כל מה שיוכל בשבע מצות בני נח אלא מילין ידיען יש דברים חיצונים יהיו מותרים לבני נח ולא ליש' כמו אם לא יהי' בהם צד ע"ז כלל מותרים לגוים שהם ג"כ חצונים ואל מעונני' ואל קוסמים ישמעו שהם תחת ממשלתם אבל יש' ח"ו אסור לידבק בחצונים כלל אפי' מעשה קטן ומותר לגוים אמנם אם יהי' דבר ע"ז אסור לכל. מהרמ"ק זלה"ה:

והרא"ג ז"ל כ' הא אוקימנא בפ' ויצא דף קנ"ח דא באתגליי' רחל שהיא כנגד המלכות שהיא פתח עינים שיש בה השגה ולכך נקבר' במקום מגול' ודא באתכסיי' היינו לאה כנגד הבינה הנק' מ"י שאין בה השגה לכך לאה דוגמתה למט' נקבר' במקום נסתר במערה. אע"ג דאתגזר וכו' גרסי' בלא ואו. קיימ' סיהרא בשלימות' ר"ל לבנה במלוא' כנזכר בפרשת אחרי מות דף ע"ד והכוונה שכל בחינה ובחינה שבה נתמלא מבחינת הת"ת שכנגד' ומשפיע בה וז"ש באשלמות'. מאן אינון בני קדם הא אוקמו' בתיקונים דף ל"ח ולקמן נמי אוקמו' בני קדם בסוד ואל' המלכים וכוי אבל חכמת בני קדם הו' בקליפ' כדמפרש ואזיל וחכמת שלמה אתרביא' מצד חכמת בני קדם. כדתנינן בההיא בת היינו המלכות ובהשיגו בה השיג חכמת' עילא'. בכתרין תתאין עשר דתמור' ורז"ל הכריחו כן מדכתיב מתנות מתנת חסר שמות הטומאה מסר להם שבכל מקום שחסר אות א' שהוא משם ההוי' מורה שאין באותו דבר קדושה. אל ארץ קדם ששם הוא מוכן לפורענו' כמש"ה ויהי בנסעם מקדם. על מה כתיב ואשב הענין שכל ישיבה למעלה מורה השפע' הנשפע' מש"כ מעומד שהוא מור' קבלת שפע וזהו שרפים עומדי' וגו' ולכן מלכי ב"ד בלבד היה להם ישיבה בעזרה וזהו שאמר כאן השתא בנייחא תליא מלתא כלומר מלתא שהיא מלכות היא מקבלת התעוררותנו בהיותינו עוסקי' מיושב. בההו' שמא דסיהרא כלומר המלכות בבחינתה הנקר' סיהרא שבבחינה זו שייך בה רבוי ומיעוט ושלמה ירית לה בשתיה' באשלמותא ובפגימות' כדלקמן. דאתרביאת ואתברכת וקיימ' באשלמותא כנזכר לעיל א"נ דאתרביאת מצד הגדולה: ואתברכ' מצד הגבורה. וקיימ' באשלמותא מצד הת"ת הנק' שלימו דכלא. אלף טורין מתרברבין ה"ג ופי' גדלים בכל יום כנזכר בפ' בראשי' דף י"ח מגדלין לה בכל יומ'. סגיאן לה ה"ג ור"ל נמשכים והולכים אליה. ושמעתי כי סוד אלף טורין הם עשר ספירות כלולו' מעשר והשפע' כלם המלכות שואבת אותם בגמיעה חדא. ואלף נהרין מצד היסוד הנק' נהר שכלם מגיעי' אליה. טופרהא הם בחינות המלכות המתפשטות למטה וכן ידהא הם חסד וגבור' שבה. עכ"ל הרא"ג ז"ל:

גליון א"ר אבא כתיב ותרב וגומר ק"ן. ותנינן אלף טורין רברבין קמה וגומר. י"ח פנחס רי"ז ר"מ. ע"כ: