אור החמה על ספר הזהר א:תיח

אנת תהא זמין תמן וגו' כדי שתעיד הפך עדותך זה שאין הב"ה חפץ במי שמלמד קטיגוריא על בניו.

מאן מגדל דוד בספירות ותירץ מתוך המשל להבין הנמשל ודאי דבנה ליה דוד וסליק לי' דוד גו ירושלם א"כ מכאן נלמוד שירושלם היא המלכות ובחי' שהיא שם מיוחד' מתעלית בתוכה היא ירושלם. וז"ש אלא כמגדל דוד דא ירושלם לעילא דכתיב בי'. לא ירושלם עצמה אלא בה כתי' על בחינה המיוחדת תוך ירושלם של מעלה היינו מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק היינו נקוד' אמצעית שהצדיק רץ בתוכה ואותה הבחינה תתעל' על כל שאר בחינות המלכות בגין דבו ירוץ צדיק ונשגב ועתה יאמר כמגדל דוד כאות' הבחינ' המיוחדת למעלה צוארך בית המקדש לתתא והנה לפי זה יקש' למה נקראת ביהמ"ק צואר ואמר דאיהו קאים כקדלא וגו':

אלף תיקונין דמתקנן וגו' היינו כנגד עשר ספירו' כל א' כלול' מעשר ועשר מעשר הם אלף וכל התיקונים האלו היו מתתקנות הספירות מתוך עבודת בית המקדש דכלהו אתיין מסטרא דדינא עיקר התקון שהשכינה היא מתתקנת הוא בכחות הדין האלו שהם סודם מגינים והם אלף ואפשר דהיינו אותם הנזכר בפ' פקודי בתא הרצים בהיכלות ועם היות שהם הרבה נכללים באלף:

דבכה על דא כיון שצפה יש' נכנסים לגלות צפה גלות אחר גלות כל הגליות ובכה על צרתם שמאותו העת נגזר שליטת האומות עליהם.

לאקדמא ברכאן היינו ברכות השבח וברכות ק"ש שהם הכנה לתיקון השכינה להתקשר למעלה והם מדי יום ביום לתיקון השכינה אמנם התפלה שהוא עצם היחוד יש לה עת קבוע בשחר להקשר בחסד שהחסד גובר והמתפלל נכלל בייחוד בהתעוררותו שם וכן במנחה להכלל במלכות הנאחזת בגבורה להדבק בשכינה בנסיעותיה בכל מה שהיא נוסעת ולכך ענין התפל' בכל יום להכלל בכל הבחינות השולטות וז"ש וצלותי' ובעותיה אצריך לי' לבר נש וגו' לאתאחדא וגו'. הרמ"ק ז"ל:

והרא"ג ז"ל כ' דלא יכיל לשלטא' בך מות' לעלמין וז"ש שא"ל מה לך פה אליהו שאין הכונה לשאול לו אלא כלומר אתה אחוז באילנ' דחיי מי נתנך פה באילנא דמותא שרצית להדבק בה ושאלת את נפשך למות אין זה מקומך אלא באילנ' דחיי ולא יכיל לשלטא' בך מותא. ועלמא לא יכיל למסבלך לפי שנעשית קטיגור עליה' ואמרת עזבו בריתך וכו' כדמסיק ת"ח מה גרם וכו'. דבכל אתר דבני יקיימון קיים קדישא וכו' ה"ג: וזהו סוד שאנו אומרים זה כסא דאליהו שבא להעיד איך ישראל מקיימין המילה שהפה שאמר עזבו בריתך יחזור ויאמר קיימו בריתך בית ישראל.

ת"ח מה גרם וכו' כלומר בא וראה דעלמא לא הוה יכיל לסובלו כנזכר שכן גרם שלא נשארו בישראל כי אם שבעת אלפים וכו'. והשארתי בישראל וגומר מקרא זה סמוך לקרא דלעיל וכאותה נבואה נאמר לו. ואת תסתלק לאתרך דהיינו בחינת הנשמה במקום שאר נשמות הצדיקים והרוח בעולם המלאכים.

ות"ח כל ההוא בר נש וכו' בא לתת טעם מהיכן זכה אליהו למעלה גדולה כזו ואמר לפי שקנא כמה פעמים כנזכר לעיל לכך זכה שלא ישלוט בו מלאך המות א"נ עצה טובה קמ"ל דאע"ג שהטעם שלא מת אליהו הוא מפני שהי' בתיאובתא דעלמא דדכורא סגי כנזכר לעיל עכ"ז יכול כל אדם לזכות למדרגה זו אם מקנא לקב"ה לא יכיל מלאכא דמותא לשלטאה בי' כשאר בני נשא כלומר לא יארע לו כשאר בני נשא אלא ברחמנות כמשחל בניתא וכו' או ע"י מלאך של רחמים. ויתקיים בי' שלום שלום ממלאך המות כנזכר.

רבי יצחק אמר הא אוקמוה וכו' במדרש ודקדקו מלת צוארי לשון רבים וכו' ולפי זה יהי' פי' על כמו בשביל כמו וברכת את ה' אלהיך על הארץ כנזכר בפ' תרומ' דף קנ"ו. האמנם קשה קצת וכי מה לו עתה לנבוא' זו ואפשר לומר שרצו להראות לו מן השמים כמה גדולה שנאת חנם ששנאוהו שע"י השנאה עתידים ליגלות בבית שני וכן ע"י לשון הרע נחרב בית ראשון. א"נ במקום גילה שם תהי' רעדה. וסליק ליה גו ירושלי' כלומר בנה דוד המגדל הזה בתוך ירושלם והוא הבית המקד' שכן הוא באמצע העיר ובגובה העיר לזה נקט לשון סליק וכנהו לדוד ע"ד שיר חנוכת הבית לדוד ופיר' הכתוב כמגדל דוד שהי' גבוה וזקוף כן הי' צואר ישראל בזמן המקדש שהיו בקומה זקופה. דא ירושלם דלעיל' פי' השכינה דכתיב מגדל עוז הוא שם ה' שהיא השכינה ונקרא מגדל דוד שכן היא מדתו של דוד. אלא ההוא מגדל נשגב וכו' הכי פריש לה בפ' שלח דף קס"ד מגדל עוז דא כ"י בו ירוץ צדיק בי' רעותי' דצדיק תדיר וע"ד ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין וכו' פירש מלת ירוץ מלשון רצון וזהו שכיוון הכא באומ' בגין דביה ירוץ צדיק. צוארך דא בית מקדשא דלתתא וה"פ כשפירו ויופי ונוי בית המקד' שלמעלה שהיא השכינה כן הוא צוארך שהוא ב"ה של מטה ולמה כנה אותו לצואר מה צואר איהו שפירו וכו' ומה צואר כל תיקונין דאתתא וכו' ומה צואר כיון דאשתני וכו'. תלא דכל בני עלמא הוו מסתכלן וכו' פירש פיות כמו פינות וכמשז"ל תל שהכל פונות בו. דכל פיות דעלמא משבחן פירש פיות ממש שכל העולם משבחין ומתפללי' דרך שם א"נ מתפללי' עליו והדר לב"ה שלמטה א"נ דאירושלים דלעילא קאי שהיא השכינה שהיא תל שהכל פונים אליה וגם כל הפיות מצלן לגבה והא והא איתנהו. אלין אלף תיקונין פיר' עשר ספירות יש בכל א' מהן גבורה כי כל א' כלול' מעשר וגבורות אלו כלולות מעשר עשר עד אלף והם תיקונין שלה שמתקשטת בהם והם דינין מתוקים ומלת כלהו דקאמר הוא פי' למלת כל שלטי כלומר כלם הם שלטי הגבורות. כל תיקונין דאתתא בי' תליין כך בי מקדשא כל תיקונין דעלמא בי' תליין ה"ג. והענין שכל יופי שבעולם היה בבית המקדש. על כלא בכה ה"ג. ה"ג דצלי צלותא קמיה. ברכאן בכל יומא ויומא כמש"ה ברוך ה' יום יום שבכל יום יש לו בחינ' בפני עצמו עכ"ל הרא"ג ז"ל: