אור החמה על ספר הזהר א:תיד

אמר ודאי שפיר קאמר אבל אינון שתין נשמי וגומר אינו שהא' לבד במיתה אלא הם ששים של קדושה כנגד שש קצוות הכלולים מעשר ולמטה מהם ששים חצונים במיתה וכן בגשמות למטה כשהאדם ישן כשישן פחות משתין הם של חיים אם יותר הם של מיתה:

דורמיטא תרדמה ואינם מהששים פחות א' חיים והא' לבד מיתה אלא כל הששים מתחלתם מיתה שהרי יש כל המדרגות בחוץ כמו שיש בפנימה וז"ש וכולהו טעמא דמותא:

ובג"כ דוד וגומר שאלו כדבריו הי' אפשר שישן ששים ויחזור וישן ששים וכן יתהלך כל חצות מס' לס' אלא כדפי' מפני שאם ישנה פעם שנית בששים השניים מתחלת הא' יכנס אל המיתה וז"ש ומתמן ולהלאה לא נאים.

בגין דהאי איהו שבחא וגומר המעט התחתון מכל המוני מעלה:

ה' אלד"י ישועתי מצד הישועה מן החסד והיינו כדאמ' חוט של חסד משוך עליו ביום כדמפרש לקמיה והיינו כדדרשינין בכמה דוכתי יומם יצוה ה' חסדו מ"ט ובלילה וגומר.

בגין דאצטריך לשבחא חי לחי וגומר והענין שצריך שיהיה דומה לדומה שהמת יעורר מיתה והחי יעורר חיים וכמו שמלמעלה נותנים לו חלק מהיחוד העליון דהיינו חוט של חסד כך מלמטה הוא נכלל שם באותו יחוד ולכך צריך שיהי' חי כדי שיכלול עצמו בחיים הנזכרי' כדמפרש ואזיל:

ולית לון חולקא וגומר ישראל מצד קדושתם עם היות שלא יהיו במדרגת דוד שהוא מרכבה ממש למדה והוא חי עליון ואנחנו מתקרבין אליו וז"ש ומאן דאתקרב וגומר. והשתא כתיב פי' מה נשתנה תפלה שצריך רעב והשתא בברכת מזונא מורה שצריך שבע אלא דא ברכתא דצלותא דייחודא שהיא המלכות שהיא עניא עולה למעלה להתייחד ודא ברכתא דמזונא דהיינו בחינת הת"ת שהוא עשיר ובו שביעה ולכך צריך להראות אליו במדתו ממש וז"ש לאחזאה לגבי דרגא דמהימנותא כדקא יאות להראות שהוא בחינת העושר לא בחינת העוני שאם יר' פנים רעבות לא ישפיע וז"ש ובגין לברכא כדקא יאות דההוא דרגא דמהימנותא שהוא ת"ת יתרוי מהשמאל ויתברך מן הימין ויתמליא מן האמצע.

חידו מהבינה שבה ג' מקורות אלו:

מחיין דלעילא היינו מהחכמה בעלת החיים וכל זה צריך לתקן להמשיך בברכה המזונות דהא במלכות הרעבון והעוני. ופירשו קשי' מזונותיו דבר נש בערך התחתונים קמי קב"ה במלכות אשר לפני' כקריעת ים סוף וקריעתה בנתיבותיה קשה מאד כדמסיק והטעם שאין המזונות בה כדי שישפיעם וז"ש מ"ט בגין דמזונא דעלמא לעילא במזלא דהיינו ג' ראשונות דרך כלל דהיינו מזל הנוזל מלמעלה מהלבנון דהיינו כתר ע"י ג' ראשונות הנכללות בבינה כדפי' והיינו בני מהבינה חיי מהחכמה מזוני מן הכתר ולכך אין המלכות יכול להשפיע וז"ש דהא לא ברשותיה קיימא עד שישפיעוה מלמעלה:

כגוונא דא זווגין שג"כ שנו בהם חכמים וקשה לזווגן כקריעת ים סוף הענין בגין דרקיע וילון המלכות שמכניס שחרית ומוציא ערבית דהיינו בערב היא באה ובבקר היא שבה לא משמש כלום דהיינו שהיא עניא דלית לה מגרמה כלום אלא מה דיהבין בגווה. ואם אפי' בשאר ההשפעו' התלויות בשבע ספי' קשים לפניה שאינו משמש כלום כ"ש באלין מילי דקיימין לעילא בשלש ראשונו' העליונו' וע"ד אצטרי' לברכ' מעין הענין הצריך אם ברכת ההשפעה להראות שבע להראות חדוה בעושר הת"ת העשיר ואם לייחדה בבקר להראות עוני וכיוצא וכדמסיק לקמן.

כל זווגין דעלמא לזווג זכר בנקבה.

קמי האי דרגא מ'.

בגין דכד זווגא קדישא למעלה בת"ת ובמלכות. הרמ"ק זלה"ה. ועיין בס' אור הגנוז בס"ד:

גליון כגוונא דא זווגין דעלמא קשין קמיה וגומר עיין פ' בשלח דף נ"ב ע"ב כי שם נתבאר היטב: