אור החמה על ספר הזהר א:תיב

א"ר יהודה רזא דמהימנותא הכא דהא כד רעותא אשתכח. הרצון העליון מתגלה ומתפשט לקשר השפירות וז"ש וקשורא אתעטר שהספי' נעטרו בקשרם זו בזו כדין תרין עלמין עולם הזכר שהוא מהבינה עד היסוד ועולם הנקבה מלכות מתקשרן כחדא להקשי זה בזה ועוד להמצא אל כוונה אחת זה להשפיע וזה לקבל דהיינו יסוד יוסף לאפתחא אוצרין שפע כל הספירות מכל המינים ומלכות לקבל מכולם שיש בה בחינה כנגד הכל וז"ש ללקטא ולמכנש בבחינותיו:

ר' חייא אמר רזא דא בתקונא דקרבנא איהו בסוד הייחוד ע"י הקרבן שבו קשר כל הספירות ולא תרין עלמין לחודייהו והיינו וכולא מסתפקי כל הספירות ולא סיפוק מן שפע אחד אלא כל חד וחד כדקא חזי ליה לפי בחינתו ועניינו כדין כולא אתקשר כחדא באחדות גמורה יחד וכל אנפין ירצה כל הספירות פני המלך נהירין מאור הכתר המאיר בהם ואז נוסף קשר על קשר שכל מה שיוסיפו הארה יוסיפו יחוד וקשר וז"ש וקשורא חדא אשתכח וכדין כי הנה המלכים הם כל הספירות נועדו היינו קשר ראשון אתקשרו כחדא עברו היינו האור העובר מלמעלה דרך כולם שהוא נשמתם והארתם וז"ש לאנהרא כל אנפין ואז הכתר עובר באורו דרך כולם והם נוספים יחד וז"ש ורמהוי כולא רעותא חדא. וכשתדקדק תמצא הקשר הראשון מצד הבינה. הב' הארה מצד החכמה. הג' רעותא מצד הכתר שהם ג' תיקוני' לספירות להתייחד.

מאריהון דדינין המשתלשלין מן הגבורה סוד נהר דינור המתפשט מן האצילות למטה דרך בריאה יצירה עשיה.

דתרוייהו עלמין הם שמונה ספירות בינה ומלכות זכר ונקבה והכל ענין א':

המה ראו ההוא רעותא לא שראו היחוד העליון אלא ההזמנה אל הייחוד.

תמהו נבהלו נחפזו ג' מלות דהיינו אתעברן מעלמא ולא יכלין לשלטא שנתרין ממקו' קשרם בגבורות העליונות דהיינו שמתבהלין להתעבר משם:

נחפזו יותר מהבהלה דהיינו וכדין מתעברין קיומיהון מעברין שולטניהון. ויש בהם ג' בחינות דין נכלל ביחוד ונמתק דין מתבטל ואינו נכלל ביחוד ובמקומו עומד והוא קדוש. דין שיורד למטה שמעבירין אותו דהיינו החצוני וכל מיניו הקשורי' עמו:

גרם כמה טבין לעלמא שקיום העולמות מהייחוד. גרם שלמא לכלהו שבטין שהם בחי' במלכות והיסוד שלום מתפשט בכולם והיינו שלום מלמעלה בכל א' מהם למטה גרם שלמא בינייהו דהיינו שהשבטים בעצמן בחי' המלכות מהם בדין מהם ברחמים וע"י הייחוד משלמין אלו באלו מהם ובהם גרם ליעקב בת"ת העליון שהוא ח"י מהחיים העליונים והכל מיחוד יסוד ומלכות:

יפה נוף יסוד מצד שתי בחינות הא' תואר שש ספירות. הב' מראה שהיא מלכות ויש בו בחינת הבינה דהיינו משוש כל הארץ משך הבינה לשמח המלכות והספירות העליונות והיינו כל הארץ כ"ל העליונים הארץ מלכות וז"ש איהו חידו זכר וחדוותא נקב'. לעילא שש קצוות ותתא מלכות:

הר ציון הענין שיש בחינה למלכות עולה ביסוד ונקשרת עמו וז"ש הר ציון והענין שירושלם על שם המקדש שבתוכה נקראת הר ציון א"כ חלק יוסף שבו שילה נק' הר ציון וז"ש דבחולקיה קאים משכנא: הר ציון דא ירושלם והיינו בחינת מ' שביסוד:

ירכתי צפון דהיינו בחינתו עם נצח והוד שהם ירכים והם יונקים מן הגבורה שהם שני עמודים נחשת והם ערבי נחל גבורן ולכך הם ירכתי צפון וז"ש הכי הוא ודאי לעילא בנצח והוד ותתא במלכות שעמו דהיינו לעילא ירכתי צפון ותתא הר ציון כדפי':

קרית מלך אתר מתתקנא וגו' ירצה ע"י היות המלכות ביסוד הוא אתר מתתקנא שהמ' מתקשטת להיותה קרית מלך רב דהיינו הבינה המתקשרת בג' ראשונות דהיינו מלך רב מצד החכמה והכתר וז"ש מלכא עילאה דאילו קאמר מלך גדול היה מורה מעלה עתה שאמר רב מורה מלך גדולה א' רב שתים הם שלשה גדולות דהיינו עילאה דכול' דהיינו כאשר הבינה כוללת ג' ראשונות דהיינו קדש חד הקדשי' תרי והמלכות בבחינת קדש הקדשים היא בית קבול לבחינ' זו והיסוד הוא מתייחס להיכל קדש הקדשים כדפי' בפ' פקודי. ופי' דהא מתמן מבחינת הבינה הנזכרת אתיא כל נהירו מהכתר וכל ברכאן מחכמה וכל חידו מבינה לכל הספירות דהא מתמן נהרין כל אנפין היינו שבע ספירות לבי מקדשא למלכות דאתברכ' מתמן חלקה הנמשך לה משלש ראשונות ומשם לתחתונים והיינו וכד איהי אתברכא וגו': מהרמ"ק זלה"ה:

ומצאתי כתוב בשם הרי"א זלה"ה וז"ל. ירכתי צפון בסוד מערבית צפונית לעולם נוקבא אתקשרת בשמאלא לעילא בגבורה ולתתא ג"כ בהוד הנק' ירך המזבח בסוד העקב השמאלי והבן. עכ"ל: