עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאור החמה על ספר הזהר

אור החמה על ספר הזהר א:שצה

Ohr HaChammah on Zohar 1:395 · אור החמה על ספר הזהר · free full Hebrew text

Open in the reader →

ת"ח כד קב"ה אתרעי ביה בבר נש שנתרצה לפניו ונתכפר עונו ונתקבלה עבודתו:

זקיף ליה על כל בני עלמא במעלת המציאו' ואח"כ ממליכו על בנ"א וז"ש ועביד ליה רישא ולא שהם לא יסבלוהו אלא וכולהו אתכפיין קמיה ממש מקבלים אותו עליהם והיינו והאלדי"ם יבקש את הנרדף אחר שהוא נרדף ודחוי ומתרצה בעונו והיינו ענין דוד ויוסף כדמפרש ואזיל:

ועתה כמו ואתה שהוא הת"ת ואתה תשמע השמים כי אתה אבינו:

ור' יהודה פליג והכריח הענין ממלת עת וירצה העת העליון שהוא ה' שבשם למעוטי העת האיצוני למטה אחוז בה וז"ש דאיהו דרגא עלאה ו' של ועתה והיינו הת"ת עם המ' כענין הוא ובית דינו:

מההוא סטרא אתיא שירה ותושבחתא היינו שירת הלויים מן השמאל והיינו תרועה:

ועתה ירום וגומר דא כנסת ישראל כלומר לא אמרו דוד על עצמו אלא על כלל עם ה' וגו' והיא מאמר השכינה כ"י ואהלו ישראל שהם אהל הת"ת ישראל דלעילא זבחי תרועה דהיינו מה שיש' נכנעים בעבודתו והיינו זבחי תרועה רוח נשברה שאלו הם זבחי השכינה הנקראת אלדי"ם והיינו הזבחים למתק הדיני' ולהעבירן:

אשירה ואזמרה כפל לשון להראות על התמידות וז"ש לאודאה וגו' בלא פסיקו וגומר:

ועתה ירום ראשי בכולא שבכלל האויבים הוא האויב הגדול יצה"ר והרמ' ראש הוא שיגבר יצה"ט על יצה"ר ויאמר סביבותי דאיהו סחרניה וגומר ויאמר אויבי לשון רבים דאיהו שנאיה בכולא ועל רבוי הבחינות יחשב כרבוי שונאים:

ואזבחה זבחי תרועה עסק התורה שהעסק בה מן השמאל תרוע"ה א"ש שמשם נתנה כדמסיק. ומלת ואזבחה טעם היאך ירום וגומר דהא בגין וגומר ואין כאן שאר הפירושים: ועתה ירום ראשי לאתכללא וגומר היינו רוממותה על נצח והוד כנודע דהא וגומר ירצה עם היות שלא פי' הרוממות מהו ממילא משתמע דהא דוד מלכא וגומר וכדין ובאו' ירום נודע דהיינו היותה עם האבות למעלה.

דאיהו חד קשורא ד' רגלי המרכב':

על אויבי יהי' כל מציאות הדינים השמאליי' הרוצי' בפרודה וחסרונה שהם יונקים ממנה ועתה בהרמת ראש עם האבות ימשך לה אור החמה ותתמלא וז"ש וכדין שמשא וגומר והיינו ואזבחה להשבית הדינים אשירה ואזמרה להתחבר עם הת"ת הנק' יהו"ד:

ויוסף דא שמשא גוף וברית חשבינן חד ושליטתו של יוסף שליטת יעקב. ושולט משלשה בחינות שליט מצד הגבורה.

נהיר מן החסד. זן מן הת"ת או זן מן החסד ימין ונהיר מן הת"ת.

דהא ההוא נהר יקשה שאין היסוד משביר אלא המלכות משבר לפרטים עם הארץ לז"א דהא מההוא נהר וגומר דהיינו המשכת השפע כל הבחינות אליו יתייחס עוד יש בחינ' פרטי' אליו ומתמן פרחין נשמתין והוא משבירם לתחתונים למטה וגם שאר פרטי ההשגחות לית לך מלה בעלמא דלא תלי תליא קצתית עם שאינם משם אלא משאר הספירות עכ"ז המשכתם למטה על ידו שכולם נזונים משם וז"ש דהא מזלי וגומר דהא כולא איהו קאים וגומר.

בגין אינון חטאי דלא ידע וגומר יש חטאים שבני אדם דשים בהם עד שחוטאים ואינם משגיחין שחוטאים והיינו עון שאדם דש בעקביו:

ימי רע יומי שליטת החיצוני בעולם שנקרא רע ואגב שליטתו פוגע באותם שאינם נזהרים בעון עקב והם מסאבין אורחייהו בדברים הנרא' קלי' ומושכין על האדם דברי' קשי' כאומ' הבא לטמא וגו' הרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. ועתה כמו ואתה. פי' כי ואתה הוא כמו וה' הוא ובית דינו ת"ת ומלכות כי פי' אתה היא המלכות כנודע כי פי' א"ת ה' כי היא ה"א תתאה כלולה מא' עד ת'. ואתה הוא ת"ת ומלכות: ואמר כי כן ועתה פי' כך כי אותיות אחה"ע מתחלפות. אמנם ר"י א"ל כי א"צ לזה כי ג"כ ועתה יתפרש ע"ד ואתה כי עתה ר"ל ע"ת ה' כי ה"א תתאה נק' ע"ת כנודע וזהו עתה ואו' ועתה הוא ת"ת ומלכות ג"כ:

ובגין דא כולהו סגדין וגומר זה יובן במה שביארתי לעיל בדף קצ"ו ע"א כי הוא סוד הכריעות שבתפלה בברוך ולכן כנגדו ויקראו לפניו אברך.

ת"ח תלת אינון דדחלין וגומר הם אותם שהזכירו רז"ל שהם הנוטל צפרניו ולא נטל ידיו וכן המגלח ולא נטל ידיו וגומר ואמר כי יש אחר שקול כשלשתן והוא מ"ש הפסוק מי האיש הירא מעבירות שבידו וכן פחדו בציון חטאים וגומר עכ"ל: