אור החמה על ספר הזהר א:שצד
Ohr HaChammah on Zohar 1:394 · אור החמה על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →דחמא לכל דיירי ארעא והיא ראיה גשמית וזה דוחק ונ"ל דיירי ארעא הכחות התחתונים שכולם שואבים שפע ממצרים והיא רוחנית אמנם לא רוח שכינה המודיע:
ת"ח דוד מלכא וגו' ירצה דוד מלכות נקשרת באבות וכן האבו' עם דוד ולכך יעקב שהוא מצד הת"ת ראה כי יש שבר במצרים שהשכינה נשברת ונפלה ממצבה וירדה למצרים בהפך מאומ' אבן מאסו הבונים:
חמארא חמור. ואית דגרסי קפטירא דחמרא ויהי' קפטירא לשון קשר מעוטף דיין הכוונה נאד מגולל במה שיהי' מלא יין:
אורחין דאורייתא היינו הנהגתו בה על פי עצתה והם דרכי נועם שהשכינה היא מתנעמת מהבינה וזוכה אל השכינה מהבינה מפני הנהגתו בתורה והיינו נעימו דשכינתא ומפני שהשכינה מקבלת הפגם והחסרון מלמטה לכך אמ' נועם דהיינו קיומה דלא תעדי שאין חסרון לשכינה מצד הבינה לכך היא קיימת תמיד ואלו הם דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום דהיינו נתיבות עסק התורה יתעלו למעלה מהשכינה דהיינו שלום מצד הת"ת שהוא אוחז בכל מצד השכינה אינו אוחז אלא בתחתונים אמנם האוחז בשלום אוחז בעליונים ואוחז בתחתונים ומשלימן וכן הוא ו' בין שתי ההין דהיינו בין עלמא דין מ' ועלמא דאתי בינה.
איסירא בקיסרא איסר בקשר דהיינו דינר טמון וקשור:
בתרין גוונין דרכים ונועם נתיבות ושלום.
ובתרין סטרין שהקפיד באומרו נועם לגבי דרכים ושלום לגבי נתיבות מורה שהם ענייני' מתייחסי' ולא יתחלפו א"כ מאן דרכים ומאן נתיבות ומאן נועם וגומר שיתייחסו אלו עם אלו ולא יתחלפו:
הנותן בים דרך יר' המ' ים והתורה עושה בה דרך והדרך נגלה ומסור לכל והיינו המלכות שהיא מקום אחיזת הכל ולכך הדרך להמשיך שפע לכל והיינו דרכיה שהם ג' בחינות דרכים מחג"ת משפיעי' במלכות שנקראת ים הגדול מפני שהיא מתגדלת והם פותחים בה ג' הנהגות אלו וז"א דאינון פתיחן מאבהן וגומר והם דרכי נועם שהאבות יקבלו מן הבינה והיינו נועם שהוא שפע הנשפע מן הבינה למטה וז"ש דהוא נעימו דנפיק מן הבינה הנקראת עלמא דאתי שנמשכת לאבות למטה ואמנם היותו נקרא נועם הוא מצד היותו שפע בחינת האבות וז"ש וההיא טיבו ונהורא דעלמא דאתי דינקין אביהן אקרי נועם מצד היותו ע"י האבות ד"א שאין נועם מצד האבות אלא מצד עצמה וז"ש עלמא דאתי איקרי נועם אמנם מעצמו יתייחס לאבות והיינו אומרו וכד אתער עלמא דאתי יתעורר מצד ג' אבות דהיינו ג' בחינות כל טיבו מן החסד וכל חידו מן הגבורה וכל נהורין מן הת"ת בעל ו' קצוות וכל חירו דעלמא מצד הבינה עצמה:
ובגיגי כך מבחי' אלו איקרי נועם הבינה בעצמה והכריח לפי' זה שהנועם בבינ' בעלת החירות וע"ד תנינן וגומר.
הירו דכלא מכל ג' בחינות כדפי' ולכך ע"י הגבורה יהי' חרות אפי' מן בחינות החצונים.
שבילין נעלמים מלמעלה מהבינה והנתיבות מהחכמ' נמשכים ע"י היסוד שלום למלכות למתק דיניה דהיינו שהוא שלמא דבית' משלים קטטות הבית דהיינו ימא כד איהו בתוקפיה מהדין כאומרו ובמים עזים נתיבה להשלימה:
ת"ח יוסף ברית שלום וגומר הוא המשלים השכינה ומשקיט ריב מים עזים שבה א"כ עם היותו במצרים מקום הקליפות הי' משקיטם ושולט עליהם ואילו ידע יעקב בזה לא היה לו שבר לרדת למצרים לקנות משם כי ע"י הקדושה הי' מזונו אמנם יעקב מפני שנסתלק ממנו שכינה לא הוה ידע וחשב שמזון מצרים מהקליפות ולזה אמר וירא יעקב כי יש שבר לשון תבירו והנה למזבן עבורא הוה תבירו והיותו במצרים הוה תבירו על תבירו להתפרנס ע"י בני אדם וכ"ש חיצונים מחוצה לארץ:
למה תתראו וגומר להתנהג במדה המנהגת והמדה המנהגת מראה רעב א"כ חייבים להראות כמדת רעבתנים שאם יכחישו המדה יתעורר עליהם החיצוני שהוא שליח הרעב ויקטרג עליהם וז"ש לא בעי בר נש וגומר ושני שלוחים הם שוד כפן כדפי' בפ' פקודי בהיכל אהבה מהרמ"ק זלה"ה: ועיין מה שכתבנו בספר אור הגנוז בס"ד.