אור החמה על ספר הזהר א:שצא

ר' חייא אמר פרעה בעי לנסאה וגו' לתת לו קשר שיחלוק עם התנאים הקודמים נאמר שר' חייא בא לתת טעם למה שאמר אלהי"ם יענה את שלום פרעה מפני שידע יוסף שפרעה בעא לנסאה נתפחד בזה שראה אותו מתחזק ברעה מצד כחו העליון השר הממונ' עליו שבא עם יוסף בנסיון כדמפרש ואזיל לכך הטיבו ואמר אלדי"ם שהיא מדת המלכות יענה את שלום פרעה ישפיע על השר כדי שישלימהו ויטיבהו ויבין יוסף חלום פרעה ולא יכשל בו כיון שבא בנסיון. ואפשר שרמז נו באומ' תשמע חלום לפתור אותו ממש החלום תשמע ותוכל לדעתו אפי' שלא יאמרו לך אתה מעצמך תשמעהו ולכך נסהו בבלבול החלו' כדמסי'.

אחרי הודיע אלדי"ם היינו מלת אלדי"ם יענה דקאמר אחרי היית צופה חלומי שהרי אותו שם אלדי"ם שזכרת הודיע אותך את כל זאת דהיינו את כ"ל מקום החלום דהיינו ביסוד זא"ת המלכו' שהחלום הולך אחר הפ"ה שהיא המלכות ולכך ידעת חלום מצד כל וידעת פשריה מצד זא"ת ולא שפרעה ידע המדות ח"ו אלא אמר ידעת חלמא וידעת פשריה והתורה מפרש דהיינו כל זאת כדפי':

ליליא מ' במדרגות הדין ומדרגות החשיבות למטה וגבריאל תחתון.

מראה למראה הדינים שכן גבריאל כח הדין מהגבור'.

ת"ח מה כתיב והנה כבוד אלהי ישראל וגו' קשה דפסוק והנה כבוד אלהי יש' הוא בסוף יחזקאל ובקרא דא לא כתיב מראה כלל והוצרך לומר מה כתיב בתריה וגו' קשה אמאי לא מייתי קראי דמרכבה דריש ספרא כדפי' ר' שמעון בתיקונים ודאית בהון עשר מראות. עוד דהכא לא דריש אלא שית וא"כ קשו קראי אהדדי. לכך נראה שהם שני מיני מראות הא' חזו דיממא והם עשר מראות והיינו ריש ספרא כדפי' ר' שמעון בתיקונים. הב' חזוא דליליא והם שית מראות והיינו אומרו מה כתיב וכמראה וגו' שהם וכמראה א' המראה ב' כמראה אשר ראיתי ג' ומראות ד' ה' כמראה אשר ראיתי וגו' ו' והם מהמלכות וז"ש וכל אילין מראו' אינון שית. עם היות שיש אחרות שהם עשר ואינם כאותם העשר מפני שהם חיזו דחיזו דהיינו מלכות ועוד יש מדרגה למטה מהם שיתראו הם בו דהיינו גבריאל בענין שיש חיזו לחיזו דהיינו מדרגות האצילות נראה במלכות דהיינו חיזו לאחזאה גוונין דלעילא והיינו עשר מראות וז"ש ואתחזון בההוא חיזו כולם יחד עשר ספירות ויש מראות המלכות שישתלשלו מהמלכות בכסא ומהכסא ביצירה וז"ש וחיזו אית לחיזו וחיזו לחיזו דא על דא וכולהו קיימין בדרגין ידיען אב"י ויש בכולם שש מראות דהיינו שש מעלות לכסא ששה היכלות שבהם נראים שש קצוות ושלטי היינו שהם מראות לנביאים שהב"ה מראה בהם פעמים לבדם ושליטתם בלילה דהיינו מלכות מצד החשך והדין.

ובהו מתפשטין כל חלמין דעלמא בהשתלשלות המדרגות של החלום.

ואלין אינון מדרגות החלומות כגוונא דלעילא עלייהו בבריאה ובאצילית דהיינו דלעילא עלייהו. וכאשר יתפשט החלום שפי' עד החיצוני כעין נבוכדנצר יתפשט משם ע"י ההתפשטות אל המדרגות ולזה יוכל דניאל ע"י א' מן המדרגות העליונות הכשרות הנקראות חזוא דליליא לידע מה שראה נבוכדנצר למטה כיון שהחלום בא חותם בתוך חותם ולכך דניאל צופה בחותם העליון מה שצפה נבוכדנצר בחותם התחתון:

ובגין כך פקדיה יקשה לו כיון שאין מעלתו כ"כ מה ראה פרעה להעלותו במעלה ההיא לזה אמר שלא מיד פרעה אלא מיד הב"ה על צדקתו כדמסיק ואזיל:

בגין לשלטאה שאם למכנש עבורא הי' משלח נאמנים ומביאים לו אלא העיקר לשלטאה שיקבלוהו כולם לאברך ע"י הכרוז ואגב אורחיה למכנש:

ור' אלעזר אמר לקבלו אינו צריך שאחר שהומלך בעיר המלוכה לא היה צריך יותר אלא דוקא למכנש שלא היה אוסיף אלא דוקא במקום גידולו שלא ירקב והיינו או בכל אתר בגין וגו':

ת"ח כגוונא דא קב"ה אמר לאברהם וגו' ואחרי כן יצאו ברכוש גדול: הנה הענין הזה פשטו ברור אמנם נסתרו הוא כי אין ישראל נכנסים לגלות במצרים אלא להוציא משם אוצר נחמד שהם נצוצות השכינה המפוזרות בכל האומות ונשמות שנתפזרו בדורות כולם ונשקעו בכל שר ושר תחת ממשלת השרים וצריך שיתגלגלו ויתאיו כולם למצרים כדי שיהיו נכללות בישראל וכשבא יוסף למצרים לא היו שם כי אם שתי נשמות שהוליד שהם אפרים ומנשה שתי משפחות קדושות מתתקנות שם אמנם שאר הנשמות מתפזרות תחת יד השרים לכך גלגל הקדוש ברוך הוא רעב בעולם בענין שכל השרים נזונו מתחת יד שרו של מצרים ונשתעבדו לו והביאו כסף וזהב דהיינו זהב מצד הבינה נשמה וזהב גשמי גורם לרוחני וכסף מחסד רוח וע"י שהשרים נתרוקנו מכסף וזהב גשמי למצרים נתרוקנו כסף וזהב רוחני ונתקבצו הנשמות ונצוצות שכינה שבשרים במצרים ונאסף הרכוש הגדול ואח"כ גלה ליעקב במצרים עם עיקר שכינה ועיקר נשמות כדי שיתוספו עליהם אותם הנשמות ויולידו שם ששים רבוא נשמות טהורות נקיות מכל סיג בסוד הגלגול ואילו נעשה זה ע"י גשמי טמא ח"ו לא הי' סיוע מן הקדש לכך גלגל הב"ה שהי' ע"י יוסף הצדיק נחל מבוע הנשמות וז"ש ובג"כ יוסף דאיהו צדיק איהו גרים עותרא וכולא ע"י טהרה למזכי לון לעלמא דאתי בגשמי וברוחני ע"י הקדושה כענין שכסף חסד וזהב בינה נמשכים ע"י יוסף יסוד במלכות לישראל והיינו ראה חיים מהבינה ע"י החסד עם האשה מ' ע"י היסוד כדמסיק ואזיל. הרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. אלא הכי הוא בגין דדרגין כסדרן אתיין וגו'. ענין זה אפשר לומר כי אם תדייק בחלום פרעה תמצאהו יותר מדוייק עם פתרון יוסף ממה שהוא מדוייק עם סיפור דברי פרעה אל יוסף את חלומו ואין צורך להאריך בו: ואפשר לומר כי הנה מלשון פרעה היה נראה כי סדר דרגין עלאין הם ז' פרות טובות בקדושה וז' פרות רעות בטומאה ואח"כ ז' שבלים טובות בקדושה הם ואח"כ ז' רעות בטומאה והודיע לו יוסף כי אין כן סדר הדרגין רק ז' הפרות הטובות וז' שבלים הטובות הם למעלה בקדושה ואחריהם יבאו ז' פרות רעות וז' שבלים רעות בטומאה ואין הסדר ז' פרות טובות וז' רעות ואחרי ז' פרות רעות ז' שבלים הטובות ואח"כ ז' רעות כי הז' פרות וז' שבלים כולם הם ביחד בקדושה וזהו סוד פסוק יוסף ז' פרות הטובות וז' השבלים חלום א' הוא כלו' הם בסדר במקום א' בקדושה ואח"כ השבלים והפרות הרעות הם יחד בטומאה. וז"א בגין דדרגין כסדרן קא אתיין. והנלע"ד לומר ג"כ כי לא לחנם נשנה החלום בפרות ובשבלים ואעפ"י שתירץ יוסף ועל השנות החלום וגו' לא מפני זה נכחיש כי למעלה הם ב' דברים ותחלה הם ז' פרות ואח"כ ז' שבלים. ועיין לעיל דף קצ"ד ע"א ונראין משם דברים הנ"ל. וכן נראה הענין למעיין כי יש הפרש בין פרות שהם בעלי חיים ויש להם מעלה יתירה משבלים שהם צומח ולכן ז' פרות הם סוד ז' נערות הראויות לתת לה כנז' שם דף קצ"ד וזה כי השכינה נק' פרה וז' נערותיה נק' פרות. וכן בערך בחינה אחרת שבה הנק' חטה יש לה ז' נערות הנק' ז' שבלים של חטים ואין להאריך בדרוש הזה:

ר' אלעזר אמר כנש יוסף עיבור בכל אתר וגו' פי' משז"ל כי הארץ מקיימת פירותיה וזהו אוכל שדה העיר נתן בתוכה אמנם אם הי' מכניס כל התבואה באוצר א' היה נרקב ולכן כתיב ויעבור בכל ארץ מצרים ואפילו בשדות ובכל עיירות ארץ מצרים הלך שם לכנוס תבואה ולאוצרה במקומה ששם נתגדלה וכבר ידעת כי ארץ מצרים הוא כל תחום מצרים כנודע וכן זהו פי' ארץ כנען ובזה אתי שפיר מ"ש ויעבור בכל ארץ מצרים עכ"ל:

והרא"ג ז"ל כ' רבי חייא אמר וכו' מלתא באפי נפשה היא. פרעה בעא לנסא' ליה ליוסף ואחלף ליה חלמא וכו' ומ"מ מתוך דברי ר' חייא נראה שהחילופים שהי' פרעה מחליף היה באופן סדר המדרגות ורמוזים בפסוקים והענין שפרעה רצה לנסותו אם היה בקי בסדר המדות והחליפה לו בספרו לו את חלומו חלום הפרות הטובות והרעות והשבלים הטובות והרעות דהיינו היכלות הקדוש' למעלה שהם הפרות הטובות והיכלות הטומאה למטה שהם הפרות הרעות וכן הסדר בשבלים שאחר היכלות הטומאה היו באים אחריהם ז' מדורין של הקדושה ואחריהן ז' מדורין של הקליפה כנזכר לעיל שהשבלים הם סוד המדורין ויוסף השיבו שטעות הוא בידו שאין סדר המדרגות כך אלא היכלות הקדושה ומדורין שלהם מסבבים אותם והיכלות הטומאה ומדורין שלהם מסבבים אותם וכך הוא הסדר היכלות הקדושה ומדוריהון קדושים לבד והיכלות הטומאה ומדוריהון טמאים לבדם וז"ש ואחלף ליה חלמא וכו' וז"ש ג"כ בסמוך וחמא לי' דטע' א"ל לאו הכי אלא הכי הוא בגין דדרגין כסדרן אתיין וכו'. וז"ש לו שבע פרות הטובות שבע שנים הנה ושבע השבלים הטובות שבע שנים הנה חלום א' הוא כלומר הפרות הטובות והשבלים הטובות הולכים כסדרן שבלין אחר הפרות דהיינו מדורין קדושים אחרי היכלות קדושים ושבע הפרות הרקות והרעות ושבע השבלים הרקות וגו' הם שני רעב כלומר כלם בקליפ' במקום הרעבון שהם היכלות טמאים ומדורין טמאים שלהם עמם וזהו הסדר לא כמו שאתה אמרת והחלפת המדרגות כנז'. ואסתכל בכל מל' ומל' ה"ג:

הה"ד ויאמר פרעה אל יוסף וגו' והענין דקשיא ליה אומרו אחרי הודיע וגו' אין נבון וגו' וכי מה ראה לומר זה אי משום הפתרון מי אמר לו שיהי' כן אולי יכזב והיל"ל אם יהיה כן אין נבון וגו' לז"א הה"ד וכו' כלומר במה שאמרנו יובן זה הפסוק בלי שום קושי והוא אחר שפרעה החליף לו סדר המדריגות והוא היה מכחישו כנז' ואח"כ הוד' לו ואמר אחרי היית וכו' ודאי אין נבון וחכם כמוך כי כמו שצדקו דבריך בחלום יצדקו בפתרון. ובג"כ אמר את כל זאת החלום והפתרון אחר שהיית אחרי וידעת החלום ידעת הפתרון. ואפשר דקרא הוא דקא דייק דקאמר אין נבון וחכם כמוך שמאחר שידעת החלום שאחרי היית הבנת דבר מתוך דבר כדרך הנבון וחכם ובזה ידעת פשרי' ושיעור הכתוב אחרי היית שמאחר שהודיע אלהים אותך את כל זאת הסדר כמו שהיו ולכן אין נבון וחכם כמוך שמתוך החלום הבנת דבר מתוך דבר ופתרת החלום אבל אחרים דלא הוו אחרי ולא ידעו החלום כסדרו לא היו יכולים לפתור שלא היה להם מקום להבין דבר מתוך דבר. ולס"א דגריס אמת את כל זאת ידעת ואיך ידעת פשריה שיעור הכתוב כך הוא אחרי היית כשראיתי החלום ולכך את כל זאת ידעת אבל הפתרון שלא גלו מהיכן ידעתו ומאחר שפתרת אותו ודאי מחמת רוב החכמה והתבונה שבך ולכך אני גוזר ואומר אין נבון וחכם כמוך שהבנת הפתרון מתוך החלום. כלא חלמ' ופשרי' כדניאל וא"כ למה קצר הכתוב בשבחו של יוסף הי"ל לספר בשבחו כדניאל. דהא יוסף מלת דהא ל"ג. דרגין ידיען גרסי' ול"ג בדרגין. וכלא קאמר ליה ה"ג. ודא גבריאל דאיהו חזווא חיזו מן חיזו ר"ל גבריאל הוא מראה מה שבתוך מרא' אחר דהיינו השכינה הנק' מראה כנז' בויצא דף קמ"ט.

ת"ח מה כתיב הכריח איך גבריאל הוא חיזו מן חיזו שלא הוא בלבד אלא כמה חזוון יש שהם חיזו לחיזו שהם שית דרגין דחיזו שכן כתיב והנה כבוד אלהי ישראל היא השכינה בא מדרך הקדים להתגלות ולהתראות ולא נתראה אלא ע"י שש מראות כדמפ' ואזיל כמראה המראה וכו'. וכמראה המראה אשר ראיתי כמראה אשר ראיתי בבואי לשחת את העיר וכו' כצ"ל: והשתא אתי שפיר האי דקאמר כל אלין מראות אינון שית הא כיצד וכמראה א' המראה ב'. כמראה ג' ומראות הרי ה'. כמראה אשר ראיתי הרי ו' מראות. כל אלין מראות אינון שית דאינון מראות כלומ' דאיקרון מראות וכל א' נק' מראה. וחיזוא דחזוא כלו' אותו חיזו דחזווא שאמרתי לך לעיל דהיינו חזווא גבריאל ואיהו חיזו מן חיזו אחר דהיינו שכינה החיזו הזה שהיא השכינה יש לה למעלה כמה מעלות מגבריאל עוד חיזו אחר לאתחזאה ביה גוונין דלעילא שהוא סוד תלת גוונין דאתגליין שהם חג"ת במקומם שהם מעולם הזכר המתגלים ומתראים במלכות כנזכר ענין זה בארוכ' בפ' וארא דף כ"ג וזהו תלת גוונין דאתחזיין דקאמרן. ואתחזון בההוא חיזו אלו תלת גוונין עילאין אתחזון בההוא חיזו שהוא תלת גוונין שבמלכות. ואית חיזו לחיזו כלומר ומלבד אלו השש מראות אית חיזו לחיזו וחיזו לחיזו שיורדים הדברים מחיזו לחיזו עד בואם לעולם השפל כנזכר בארוכה ענין זה פ' פקודי דף רמ"ח ואיקרון חיזו דלילי' לפי שהחלום הוא בלילה אלו המראות הממונים על החלום נק' על שם הזמן שהם שולטים ולאפוקי מאותם שית דרגין דנבואה שממשלתם ושליטתם ביום ובלילה. ובהו מתפרשן כל חלמין דעלמא שכמו שיש שית דרגין דנבוא' מאתר דנביאי קשוט עד גבריאל שהוא דרג' דחלום כנז' בארוכ' בפ' ויצא כן יש שית דרגין דחלום וז"ש ובהו דהיינו שית מראות אלו האמורים מתפרשן כל חלמין דעלמא ואלין אינון כגוונא דלעילא עלייהו כלומר אלו שית מראות דאינון דחלמא הם כגוונא דשית דרגין דנבואה דלעילא שהם עומדים עלייהו. וי"ס ישנים דגרסי' דא גבריאל דאיהו חיזו מן חיזו וכו' כל אלין אינון שית דרגין דאינון מראות וחיזו דחיזו חיזו אית ליה לאתחזאה ביה וכו' ופירוש גירס' זו כפירוש גירס' זו ודוק: אבל יוסף לאו הכי אלא מגו מילוי וכו' ה"ג וחסר בספרים. מגו מילוי דפרעה המחולפים. אסתכל בדרגין וראה שהי' מחליף. וקאמר לא כך חמית אלא כך חמית כדלעיל: בגין דקב"ה וכו' מאי שייך כלומר מעלה זו לפתרון זה אלא לא היה בשביל הפתרון אלא מדילי' נטל מדה כנגד מדה. המחשבה דלא חשב וכו' ופליגא עליה במדרש אבכיר דקאמר כיון שבא ליזקק לה בא הקב"ה בדמות אביו ונהקרר' אמתו וכו'. לב שלא הרהר ויקראו לפניו אברך וא"ת מאי האי לגבי האי ואפשר לומר שכשהאדם רואה את המלך. וכורע על ברכיו להשתחוות לו נכנס פחד בלבו. א"נ הלב הוא מלך והוא לא הרהר בו לעבירה יקראו לפניו אברך דין אבא למלכא. א"נ כל ההנהגה מתנהג ע"י מחשבות הלב ולכך המלך אינו מולך אם לא יהיה לבו כפתחו של אולם ושלמ' יוכיח א"כ זה שלא הרהר בלבו והנהיג עצמו שלא ליכשל כמרז"ל לזה ינהיג העולם ויקראו לפניו אברך דין אבא למלכא. ויצא יוסף וגו' מ"ט וכו' מלת כל קא דייק ולמה הוצרך לכך ותירץ. בגין לשלטא' ופירוש בכל ארץ מצרים בכל העיירות והכפרים שידעו שהוא השר והשופט עליהם ועוד בגין למכנש עבורא ולכך ויעבור בכל ארץ מצרים בכל תחומי הארץ. ר' אלעזר וכו' בגין דלא יתרקב נתן טעם לדברי ר' חזקיה ואמר שהטעם שהוצרך לעבור בכל תחומי ארץ מצרים ולא שלח שליח לפי שהיה צריך למכנש עיבור בכל אתר והיו משימים בו מאותו עפר שבאותו מקום ומעמיד התבואה מלירקב כדפי' רש"י ז"ל ולכך לא הובטח בשליח כדי שלא יערבו תבוא' בתבוא' ויתרקב אלא הוא בכבודו ובעצמו ולא היה זז משם עד שהי' אוצר באוצרות התבוא' ועפרה בתוכ' להעמיד'.

אר"ש כל מה דעבד וכו' לעיל קאי דקאמר ובג"כ פקדי' על כל ארעא דמצרים בגין דקב"ה מדילי' דיוסף קא יהיב לי' פומא וכו' שנר' שבשביל פתרון החלום ועל שלא עבר העביר' עלה במעל' זו והוקש' לו אעיקר' דדינא פירכא ולמה לו להב"ה להחריד כל החרד' הזאת ז' שני שבע וז' שני רעב כדי לגדל את יוסף הרב' פתחי' היו לו יתב' לגדלו ולרוממו על כל ארץ מצרים. ותירץ כל מה דעבד קב"ה כלא איהו לגלגלא גלגולין וכו'. לקיימא קיומא גזירת בין הבתרים כדמפרש ואזיל. ולבתר אייתי לי' לבר נש בעלמא ואשכח מזונא כגוונא דא קב"ה אמר וכו' ה"ג ול"ג ת"ח. אקדי' אסוות' גרסי' עכ"ל הרא"ג ז"ל: