אור החמה על ספר הזהר א:שסה

ת"ח כמה דרגין וגו' מהם יצירה ומהם עשיה והם משתלשלות אלו מאלו עד אין מספר ואינם חלקי העולם להיותם אלו כאן ואלו כאן שרים * בכת"י ה"ב כ' שהם: במציאותם שאינם גיוס אמנם הם רוחניות שהם משתלשלות זו למטה מזו והם זו על זו כסדר העלולים אלו מאלו ולכך הם דרגין לדרגין אלו לצורך אלו * בכת"י הב' כ' ואלו לשליחות אלו: וכיוצא.

וכלהו קיימי דא על דא כגלדי בצלים במשל הגשמי ולא לבד יהיה על מציאות הסוגים כגון היצירה על העשיה לבד אלא אפי' על פרטי האישים הם דרגא על דרגא ולא תאמר שיש ריקות ביניהם שאין דבר ריק אלא דא לעילא מן דא מקום שסיים זה מתחיל זה באין ריקות כלל ועם היותם כך לא יחוייב שיהיו יונקים התחתון מן העליון אלא נשתלשלו כסדר השתלשלותם אמנם יניקתם כלהו ינקי כדקא חזי לון ימצאו שני מדרגות זו למעלה מזו והם בפעולות שונות לפי יניקתם זו יונקת מן הדין וזו מן החסד וז"ש אלין מימינא ואלין משמאלא וא"ת א"כ מה טעם קשורם אלו על אלו נראה בלבול הסדר אחר שכל א' יונק מסבתו העליונה או מקום יניקתו א"כ למה ישתלשלד זו מזו לז"א שהיא החכמה האלי"ת וכלהו אתמנין אלין על אלין שהעליונה שולטת על התחתונה כדי שישלוט הדין על הרחמים והרחמים על הדין לצורך ההנהגה והיינו או' כולא כדקא יאות וזה טעם לספירות ממש שהם חסד על גבורה וגו' והדין אינו עם הדין אלא הם משתלשלות בדרך א' ויונקות בדרך אחרת כדפי'.

תרין דרגין וגו' נצח והוד.

בגו אספקלריא דלא נהרא מלכות שהיא נבואת כל הנביאים ויש מדרגה למטה מזו והיא מראה בחלום דהיינו חד משיתין בנבואה והיינו המלכות מקום הנבואה למטה ממנה כסא למטה מכסא היכל קדש הקדשים דהיינו מטטרון הם ג' מדרגות למטה ממטטרון היכל הרצון ובו מיכאל אוריאל גבריאל נמצא גבריאל מדרגה ששית לנבואה מהמלכות וכל מדרגה כלולה מי' הם ששים והחלום בעשירית אחרונה מגבריאל והנבואה בנצח והוד ראשונה מהמלכות נמצא חלום א' מששים בנבוא'. ויש לפרשו בדרך אחרת שהנבואה מנצח והוד במלכות ונתלבשו בהיכל נוגה ועצם השמים ולבנת הספיר ורוח הקדש מבחינת התלבשם יחד אמנם החלום מההיכלות לבד ולפעמים מבחוץ מבחינת התלבשות המדרגות עד החיצונים. אמנם החלום הכשר לכשרים הוא מההיכלות עצמן וכשתמנה כמה מדרגות בין נביא לחלום תמצא ששה מדרגות דהיינו נבוא' מאצילות חלום מההיכלות התחתונות שהם נוגה ועצם השמים כדפי' נמצא שיש בין זה לזה מההיכלות ארבעה דהיינו זכות ואהב' ורצון וקדש הקדשים והכסא חמשה והיינו החלום בששית כדפי'.

כדיבו וקשוט דהיינו קשוט מן הטובים וכדיבא מן החיצונים.

ומלה מלכות שלטא על כולא וכפי מה שהפה העליון גוזר הוא עיקר ההכרע' וכאשר יפשרו אותו למט' יעוררו הפה העליון שיכריע לצד ההוא אמנם אין המלכות מבטלת דברי ב"ד עליון מכל וכל אלא מכרעת לצד אחד כך החלום צריך פתרון שהוא כעין הכרע' לצד א' ולכך אמר פשרא טבא דהיינו להכריעו לצד הטוב לצד הימין.

ור' יהודה פליג שאין הדבר תלוי בב"ד עליון אלא הכל מב"ד תחתון אפי' שיהי' מצד הקדושה ומדת המלכות דבור יכריע לכל צד שיטנו הדבור לכך צריך להטיבו בדבור טוב ולזה אמר כל חלמא אזלא בתר פשרא כל איזה פתרון שיהי'.

ת"ח כד סליק בר נש לערסיה. מטתו והיא תלויה אם יתקשר במטה הייחוד העליון ונמצא הוא במטתו הייחוד העליון אד"ם ומט"ה ואם לאו סמאל ולילית לכך בהיותו מייחד מתקדשת מטתו ומתטהר ונשמתו יוצאת במטה שלימ' וטהורה וצופה במדרגות טהורות.

בגין דבר נש נטיל. טעם למה מודיעין לאדם מה שעתיד לבא לעולם מפני שהאדם נוטל מחשבה על מוסר העולם.

בגין דהא לא מודעין ליה וגו' אהדר מה שפירש הנשמה יוצאת וגו' ואמר שאין החלום כמו שחושבין בני אדם שממש לגוף מודיעין אלא סוד הנשמ' מסתלק' ונקשרת למעלה והמלאך כח גבריאל מודיע מה שנשפע מתוך ההיכלות שהם סגורים בלילה ומודיע לנשמה שהיא מתהלכת מחוץ להיכלות והנשמ' בבואה אל הגוף מחתמת בדמיון האדם צורת החידה העליונ' ומשם יודע האדם החלום.

מאי שנא אותו דגרמו ליה קטיגורין וגו' ירצה ויוסיפו על ידי דבורם רע על החלום הוסיפו לו שונאים עליונים למעלה שעכבו חלומו הם פתרו לו לטובה אמנם היו מרבים המעכבים שאין לך אדם שיהי' לו שונאים מלמט' שאינם למעלה כפליים. מהרמ"ק ז"ל.

והרח"ו נר"ו כתב. ות"ח חלום דרגא חדא וגו' עיין פ' פקודי רמ"ז ב' ובסבא ועיין כי נביאי נ"ה דאצילות הנקרא אספקלריא דנהרא ומתגלים בירכין לחוד בנ"ה דבריאה הנקרא אספקלריא דלא נהרא והם תרין היכלין היכל נוגה וזוהר. ומראה הוא נ"ה דבריא' אספקלריא דלא נהרא המתגלים בנ"ה דיציר'. וחלום הוא בהיכל זוהר עצם השמים דבריא' הנק' ברכין המתגלה בברכין דיציר' ושם הוא גבריאל. גם ידעת שוקיו עמודי שש ו' פרקין דאית בהו ו' דרגין דנבואה נמצא כי עקב דהוד נק' חלום דרגא שתיתאה. עכ"ל הרח"ו משם האלה"י הרי"א זלה"ה. ועיין בס' אור הגנוז בס"ד:

והרא"ג ז"ל כ' ואע"ג דאתגזרת גזירה וא"כ לא הי' גורם הרחימותא אלא הגזיר' עכ"ז הא אוקמו' דבגין וכו'. מה כתיב ויראו אחיו שאולי לא היה ראוי להתחיל הגלות א"כ הגיע השעה הי' יכול להתקיים הגלות בנקל כמו שנתקיים ער עתה מלידתו של יצחק שמאותו עת נכנסו בכלל הגלות והיו שקטים על שמריהם אלא שהיו הולכים בארץ לא להם ומי גרם הגלות המר ההוא שמררו את חייהם וכו' הוי אימא השנא' ששנאו את יוסף בשביל שאהב אותו מכל בניו הרי שמעט האהב' שאהבו שעש' לו כתונת פסים מה כתיב ויראו אחיו וגומר וישנאו אותו וגומר ומשם נמשך שמכרוהו וגרמו הגלות.

ויחלום יוסף חלום וגומר ר' חייא פתח ואמר ויאמר שמעו נא דברי וכו' כמה דרגין לדרגין דהיינו עולם הבריא' הוא מדריגות לעלות לעולם האצילות ועולם היציר' לעולם הבריא' ועולם העשי' לעולם היציר' והם עולמות אלו למעל' מאלו כנודע וקדימ' זו הוא להיות' זו עילה לזו וז"ש דא לעיל' מן דא וכלהו ינקין אלין מן אלין כלומר מה שאני אומר דא לעיל' מן דא פי' הוא בבחינ' שאלו יונקים מאלו ר"ל שזו עילה לזו לא בדרך מעלת מקום כי הם רוחניים. כדקא חזי לון אמר שהיניק' הזו היא באופן נאות לפי שאין הרחק בין העילה והעלול בענין שהבחינ' האחרונ' שבמדרג' הראשונ' הוא קרוב' ודומ' לבחינ' ראשונ' של המדריג' שני' וכ"כ הוא בקירוב שלא יוכל ליכנס דבר אחר אפי' כנקוד' קטנ' ביניהם וכן לכל המדרגות אבי"ע שמסתעפי' מעיל' לעלול ובזה תבו' הארת' באופן נאות כי פני העלה יאירו לעומת פני עלולה באופן. שע"י ההארה שתקבל העלול תחזור להיות עלה למה שתחתי' וז"ש וכלהו ינקין אלין מאלין כדקא חזי לון כלומר כראוי וכנאות להם שאור העילה תאיר אל פני עלולו בלתי שיכנס ריוח בין הדביקים ורוח לא יבא ביניה'. אלין מימינ' ואלין משמאל' יר' שבכל דרגין ודרגין מאלין ד' עולמות אבי"ע הנזכרים יש בהם מיימינים ומשמאילים לפי שהעולמות התחתונים הם אותם מעול' האצילות וכמו שבאצילות יש ימין ושמאל דהיינו מיימינים ומשמאלים כמו כן בעולמות בי"ע. וכלהו אתמנן אלין על אלין פי' שדרך המשמאלים הם בסדר עלה ועלול. שרוח לא יבא ביניהם כמו שהו' במיימיני' וז"ש וכלהו כלומר בין המיימינים בין המשמאלים כלהו אתמנון אלין על אלין בדרך עלה ועלול נמצאו השמאליים דומים למיימינים כלא כדקא יאות: מסטרא חדא מגו תרין דרגין וכו' תרין דרגין הם נצח והוד שהם מקור הנבוא' והקדים לקראם בלשון יחיד באומרו מסטר' חדא לאשמועינן דאע"ג דאינון תרין דרגין חד אינון לפי שפעולת שניהם אחת שכן נקר' כליות יועצות וכיוצא ששם א' מורה על שניהם ולכן אמר מסטרא חד מגו תרין. ואינון דרגין הוו אתחזיין פי' דאע"ג שהיו יונקים משם לא היו מתנבאים מתוכם כמו שהם במקומם אלא שהם היו מתראים בתוך מדת המלכות ושם היו הנביאים עולים לשורש נשמתם שנחצבו ממנה ושם היו משיגים נבואתם. דכתיב במראה אליו אתודע מלת אליו חוזר לכל נביא ונביא שהשגתו והודעו ית' הי' במראה דהיינו מדת המלכות כדמפרש ואזיל. כמה דאתמר דמרא' ל"ג בס"י. ולגירס' הספרים פשוט הוא והיא שהם פי' בפר' לך לך דף פ"ח ובפרשת ויצא דף קמ"ט דמראה היא מדת המלכות ע"ש דכל גוונין אתחזיין בה וכו' ואסמכוה להתם: חיזו דכל גוונין אתחזיין בגווה היינו כל המדות וכנה אותם בלשון גוונין על שם פעולתם שפעול' החסד היא מכונה בגוון חיוור וכיוצא בזה כנודע וכל אלו הפעולו' אינם מתגלים ומתראים אלא במדת המלכות. חד משתין בנבוא' כמה דאוקמו' בפ' ויצא דף קמ"ט בזוהר ובס"ת: ואיהו דרגא שתיתא' מאינון דרגין דנבוא' ה"ג ופירושו שמהנצ' שהוא מקור הנבוא' עד החלום הם שית דרגין והם נצח הוד. יסוד. מלכות. עולם הבריא'. עולם היציר' ושם בהיכלות בהיכל הרצון מקום החלום שהוא גבריאל בעל החלומות וכבר ידעת שכל המדות כלולות מעשר הרי שמנצח ועד המלכות ועד בכלל הם ארבע מדות הרי מ' וכן עולם הבריא' כלול מעשר הרי חמשים ועולם היצירה אשר גבריאל בתוכו הם עשר היכלות הרי ס'. א"נ שית דרגין נצח הוד יסוד מלכות מיכאל גבריאל שהם שני רגלי המרכב' של המלכות הרוכבת עליה' וכל א' כלול מי' הרי ס' נמצא שגבריאל הוא אחד מס' מהנבוא' ואפילו לגירסת הספרים אתי שפיר שמונה מהנצח כאומר מההוא דרגא וכו'.

ת"ח כל חלמא וכו' ובג"כ מנייהו קשוט וכו' ירצה ואם תאמ' אחר שאמרת שהחלו' מגבריאל איך אדם חולם חלומו' של תהו לזה אמר ת"ח כל חלמא דאיהו כדקא יאות מהאי דרגא שהוא גבריאל קא אתיא וזה דוקא כשהחלום בא ממנו בלתי תערובת שאר הדברים אבל להיות שהחלו' כשיורד עובר דרך הקליפות גורם התערובות ודברי תהו ושקר בחלום הזה אבל החלום מצד עצמו הוא נאות וראוי כנזכר וזה שאמר ועל דא לית לך חלמא דלא יתערבון עמה מלין כדיבין וכו'. ובג"כ מנייהו קשוט רוצה לומר מקצת החלום קשוט ומקצת כדיבאן. בגין דאית בי' בחלמא פי' היינו גבריאל שממנו בא החלום. כדיבו וקשוט שכן בהיכלו' היינו סביב להם במדורין מסבבים הקליפות דהיינו כדיבו וההיכלות בעצמם הם קשוט באופן שבחלום זה יש כדיבו וקשוט ומלה דהיינו מדת המלכות הנקרא מלה ודבור שלטא על כלא. ובג"כ בעי חלמא פשרא טבא שכשהפותר פותר לטוב מעורר למעל' אותו הצד הטוב וקשוט. וכשהוא להפך להפך וזהו כל החלומות הולכים אחר הפה רוצה לומ' הפה מלכות שהיא הפה המדברת והפותר' והיא כנגד פה הפות' החלום למטה ולכך צריך הפותר לפתור אותו בפתרון טוב. רבי יהודה אמר נראה לפרש שרבי יהודה סבר שכל החלום בא מגבריאל ואין לקליפה בו שום תערוב' ואפילו שיהי' בחלום כדיבו הכל נמשך מגבריאל והאד' הוא הגורם שיודיעוהו כזבים שגבריאל מחלים לאדם כפי הרהורין דילי' כדלקמן וזה שאמר בגין דכל חלמא מדרגא דלתתא רוצה לומר כל החלום דתנא קמא אמר לית לך חלמא דלא אית בי' מהאי גיסא ומהאי גיסא ורבי יהודה פליג עליה ואמר דכל חלמא הוא מדרגה דלתתא. א"נ לעיל לא אמר תנא קמא אלא על דרך הפשט ומלה שלטא דקאמר רוצה לומר כח הדבור מעורר הצד הטוב ולכן כל החלומו' הולכ' אחר הפה אבל ר' יהודה פירש הדבר ע"ד המדות ואמר בגין דכל חלמא מדרגא דלתתא דהיינו גבריאל ודבור שלט' היינו מדת המלכות הנקרא דבור כנודע. לאמלכ' עליה מלכות' דשמיא היינו קריאת שמע שבמה שאומר ה' אלהינו שבזה מקבל עליו עול מלכות שמים. כפום אורחיה אם הוא הלך באותו יום בדרכי יושר אזלא בתוך היכלו' הקדוש' ואם הלך באורחו' עקלקלו' אזלא בתוך החיצונים כל א' כראוי לו. כפום אינון הרהורין כמו שמצינו בנבוכדנצר אנת מלכא רעיונך על משכבך סליקו וכההוא ששאל את ר' פלוני מה אני עתיד לחלום הלילה שיבא וכו'. בגין דבר נש נטיל אורחא דתוכחי עלמא כלומר בא לו החלום כפי ההרהורים כי היכי דיטול אורחא דתוכחי דעלמא דהיינו להרהר בהרהורים טובים כדי שיראו לו בחלום. בגין דהא לא מודעין וכו' לכך מורים לו בחלום כפי אותם הרהורים שהרהר ולא בהקיץ לפי שבהיותו בגופו א"א לגלות לו שהדברים הרוחניי' הם משוללים מגוף וגשם ולא יוצדק גשם ורוח יחד אלא מלאכא אודע לנשמתא וכו'. א"נ שכמו שהרהור הוא רוחני ר"ל במחשב' כך מגלי' לו ברוחניו' דהיינו לנשמתו בשעתא דנפיק מגופא: ות"ח חלום דרגא חדא היינו גבריאל. מראה דרגא חדא היינו מדת המלכות. נבואה דרגא חדא היינו נצח והוד ואף שהם שנים עכ"ז פעולת שניהם שוה לכל הדברים לכך נק' דרגא חדא. איהו גרים לסלקא הכוונה לומ' שהוא גורם שישתלק ממה שמורה החלום להפכו אם לטוב אם להפך א"נ שאם החלום יורה הקרבת התועל' בזמן קרוב פתרונם גורם שיסתלק לזמן הרבה וז"ש בסמוך וע"ד גרמו לי' לסלקא וכו' ובס"י ל"ג לי' אלא איהו גרים ליה עכ"ל הרא"ג ז"ל: