אור החמה על ספר הזהר א:שנג

בוצינא דאתחזיא וגומר היינו המלכות וכאשר המלכות היא מאירה בלהבת אש אהבה עליונה מיד כל אנפין לשאר הספירות נהירין מצד החסד ובוצינין שהם הספירות מצד הגבורה דלקין אש אהבה והדין המתוק.

דלית ביה זעימו מן הגבורה המעוררת החיצונים ע"י המלכות והיינו אל מלכות זועם מלמעלה מצד הגבורה ומלמטה מצד החיצונים. וכל זה גרם הבינה שנתעלה ברחמיה ופתחה מקור הדינים וז"ש ואתפרש חדוה מעילא ומתתא מתתא ממקורות החסד והגבורה ומעילא שלא נפתחה החכמה במבואיה אליה:

ועבדת שם אלדי"ם אחרים היינו אומרו ישראל בח"ל עובדי ע"ז בטהרה:

ת"ח בחיי יצחק וגומר הענין שיצחק כח הגבורה נעקדה ונתקנה ונתקשרה בימין ונתקדשה. ועשו שהוא סיגי הזהב שהם כל החיצונים אלו נמנו נקשרו במדרגתם שזה דרך המנין לקשר הנמנה למעלה ואילו נמנו בחיי יצחק הי' מורה שהגבורה מתבלבלת בדיניה ויעוררו דיני הגבורה לכך אינם נמנים אלא אחר קשר יצחק בעולם העליון: אמנם בני יעקב נמנו בחיי יצחק להראות שיצחק בפנימה בקדש ואלו קישוטי שכינה חלקי יצחק אלו האבנים שהם בהיכלות מצד יצחק הם וכח הגבורה שביעקב גרם להוליד אלו לתקוני שכינה ועמד שיעור קומה עליונה על מתכונת' ביצחק ויעקב וי"ב שבטים כלם חלק הקדש. ונודע שישראל נכנסים לשעבוד ומשם זוכים לא"י כאו' במה אדע וגומר גר יהיה זרעך וגומר. ואח"כ יצאו ברכוש גדול נשמות קדושות ושכינה ומרכבה שלימה ויקבלו התורה וינחלו הארץ ומשם למערת המכפלה פתח כניסת העולם הבא ומכל זה נשלל עשו ולא רצה לא בעוקצו ולא בדבשו ולכך כי חלק ה' עמו:

ת"ח כד עבד קב"ה עלמא וגומר לשבעה תחומי עשרה שרים לכל תחום והם ז' נופות שחלקו התוכנים:

כדקא חזי ליה האומה והתחום מיוחס לשר כפי בחינתו ועניינו:

סטרא מסאבא שהשרים האחרים הם חצונים אמנם אינם טמאים כטומאת החצוני כדמסיק לקמיה:

דבתר ריחייא. הענין כי הספירות התחתונות בקדושה הם נצח והוד והם שחקים וריחים ולמטה בהיכלות כנגדם הם עצם השמים ונוגה שהם כנגד נצח והוד ולמטה בחיצונים יש ריחים לטומאה ומה שאחר הריחים הם החיצונים הגרועים והתחתונים מכולם:

סריקטא מלשון בוקי סריקא ריקים מתרגמינן סריקי ומשם אילני סרק דבר ריק:

דקוסטרי סומקי צורות אדומות שהוא גריעות החיצונים דהיינו שיש על נחש סמאל וגרוע שבכל חיות טמאות נחש שכל חיות טמאות יש להם רגלים ושוקים שהם הריחים הנזכרים ואלו אחר הריחים דהיינו דמות נחש שאין לו שוקים והיינו על גחונך וגומר:

קפטירין משולשלין.

קפטירא שלשלת ת"ח בדרגין תתאין אינם אלו כחות היצירה וגם לא כחות המדורין אמנם אלו הם כחות העשיה הרוחנית קראו אלו בשם יער כמו שהיער יש בו כמה אילנין למיניהם בערבוביא לרבוי המינים כך סוד אלו הכחות הם שרים מופקדים על מעשה עולם והם נמשכין מסנדלפו"ן העולה כמלת יע"ר והם רוחניים ולא טמאים אמנם הם המשתלשלים מחוץ להיכלות עד הגיעם אל החצונים לגלגלים למזלות ולז' ככבי לכת כנז' פ' תרומה ולכך הם דרגין על דרגין כולהו משניין דא מן דא וישתנו וישתלשלו זה מזה כטבעות השלשלת והיינו או' קפטירין קשירין וגו' ועם היותם כך מלכו אתפרש ממלכו כל מלכות יש' מדרגה א' לה ענין לעצמו בהנהגתו ועכ"ז מלכו אתקשר במלכו וכולם אחידן בקשרא חדא דהיינו סוד קש"ר ונודע סוד קשר "תקיעה "שברים "תרועה ואלו בהם מארי דתקיעה מארי דיבבא מארי דיללה לכך ההוא קשרא משחתא חדא ליה תלת קשרין להשתלשל עשר מדרגות בג' בחינות אלו שהם מלאכי דין ראש לכל קשר וקשר עטרא חדא דהיינו מארי דתקיע' שואבים מראש אחד ומארי דיללה שואבים מראש שני ומארי דיבבא שואבים מראש שלישי ואלו הג' ראשים קראם עטרין וכל עטרא ועטרא מאלו העטרות הנז' חד קפטורא דהיינו השתלשלות אותם המתייחסים לאות' הבחי' בענין שעם היותם כולם שלשלת אחת הם ג' שלשלאות לבחינת המדריגות ואלו הג' ממונים לשאוב מלמעלה ולהשפיע למטה והם משתלשלות מראש ההנהג' למטה עד קשרם בככבים והמזלות בהם שהם שואבים כח השפעתם לחוצה לארץ. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. מאי מרוב כל וגו' הכוונה כי הוא מדה כנגד מדה כי כנגד שלא עבדת את ה' מרוב כל לכן עתה תעבדהו בחוסר כל וז"א הכא מרוב כל והתם בחוסר כל.

ואלה תולדות עשו וגו' זה מבואר כי שלא להראות כי עשו זרע יצחק לכן לא מנאם בחייו רק את זרע יעקב לבדו אשר הוא נק' זרע יצחק כד"א כי ביצחק ולא כל יצחק. והשאר מבואר עד ואלה המלכים וגו'. עכ"ל:

והרא"ג ז"ל כ' בוצינא דאתחזייא לאדלקא פי' המלכות הי' הצריכה הדלקה והיו משפיעים בה אור ושפע מהמדו' העליונו' אבל שאר המדות לעולם הם דולקין אבל לא היו נראים דולקין מפני המלכות שהית' מסתרת אורותם אבל בעשן זה של הקרבן מתגלים הספירות הדולקי' לעול' ודוק שלא אמר ודלקין שאין הדלקתן תלוי בקרבן הגם שבקרבן היו מתנוצצים ומאירי' בסוספ' הארה חדוה מעיצא בשמח' הייחוד ומתת' ההשפע' שהית' נמשכת. ואינון ברשו טעוון אחרנין ה"ג. מאי מרוב כל הבא מרוב כל כלומר מרבוי ההשפע' שהיה משפיע היסוד הנק' כל ולכן אמר לעיל ת"ח וכו' להכריח מ"ש מכל אבקת רוכל דהיינו היסוד. והתם בחוסר כל דהיינו אותו כל שהוא חסר ממנו כביכול ונהר יחרב ויבש שאינו משפיע אלינו עד ישקיף וירא ה' משמים.

ת"ח בחיי יצחק וכו' הוקש' לו מאחר שעשו היה ג"כ בנו של יצחק כיעקב למה הפסיק במיתת יצחק בין ב' החשבונות הי"ל להקדימ' לשניהם או לאחרה לשתיהם לכך הוכרח ונכנס בתשוב' לומר שכך היה שבני יעקב נכנסו במנין ונמנו קודם שימות יצחק מדרחמנ' נקטינהו ברישא אבל בני עשו לא נכנסו במנין להיות' נמנים אלא אחר שמת יצחק כיון שהפסיק ביניהם במיתתו של יצחק וז"ש אבל בעשו מה כתיב וכו' ועתה שאל ואמר מ"ט כלומר אעיקר' דדינא פירכא למה נכנסו אלו במנין קודם מיתת יצחק ואלו אחר מיתת יצחק ותירץ.

בגין דהא בחולקי' ועדבי' כמשז"ל כי ביצחק וגומר דהיינו יעקב ולא עשו לכך הפסיק הענין כלומר המנין החשוב והמיוחס אצל יצחק הם בני יעקב בלבד ואח"כ כתב רחמנא ויגוע יצחק וימת וגומר לומ' שהמספר האחר הבא אחריו אינו מיוחס אליו ואינו חשוב אצלו והוי כאלו לא היה לו חלק בהם וז"ש אבל עשו דלאו איהו בחולקא דבסטר מהימנות' וכו'. והראי' דלא הוה בחולקא דסטר מהימנותא.

ת"ח לבתר דמית יצחק וכו' מה כתיב ויקח עשו וגומר הרי שפרק עולו של הב"ה ועול הגלות ונסע מקדמונו של עול' מן ארע' ומן מהימנותא וכו': מאי מפני יעקב אחיו דלא בעא חולקי' ואחסנתי' ועדבא דמהימנותא. כלומר מדהיל"ל וילך אל ארץ ולשתוק ואני יודע למה הלך מדכתיב בתרי' כי היה רכושם רב וגומר א"כ אמאי כתיב מפני יעקב אחיו אלא ודאי מפני יעקב אחיו ר"ל שלא היה יכול לראו' פניו של יעקב לפי שלעול' היה מתנהג בחסידו' ובקדושה ובשפלו' ואחר אמונתו של הב"ה הפך מעשו ולזה לא הוה ניחא דעתי' בי' ולז"א מפני יעקב אחיו:

ואלה המלכים וגומר לשבעה תחומי פליגין היינו ז' איקלימים שהעולם מתחלק בהם לקבל שבעין רברבין כלומר עשרה שרים בכל אקלם. כד"א יצב גבולות עמים למספר בני ישראל שהיו שבעים נפש. ואומרו פליג הכוונה ששם לכל שר ושר גבול שלא יכנס א' בתוך תחום חברו אלא כשרצונו ית' שיכנע שר א' מהם כדי להכניע את העם שתחתיו אז נותן כח ורשות לא' שיכנס בתוך גבולו של חבירו ומפילו ואז עמו של מטה ג"כ נופל וז"ש יפקוד ה' על צבא המרום במרום תחלה והדר ועל מלכי האדמ' באדמ' כנזכר בפ' ויקהל דף ר"ט: כדקא חזי לי' כלומר הגם שכל אקלם נחלק לעשרה שרים אינם יושבים מבולבלי' אלא כל א' וא' במקומו הראוי לו א"נ שצפה הב"ה שאומה זו נאה לחלק אקלם זה מצד פעולותיו הנפעלים שם. ומכלהו רברבן וממנן דאתמסרו וכו' ר"ל שהשר מסור ביד האומ' שכשהם חוטאים מעבירי' השר שלהם מממשלתו ומלקים אותו במחטים וצנורות ע"ד שפי' בפ' מחטא לי. ומאינון דרגין זעירין דבתר ריחייא הם אותם מדריגו' הטומא' שהם אחר ד' מחנות שכינ' ארגמ"ן כנזכר בפ' בא אל פרעה דף ל"ז והפחות והבזוי שבאותם מדרגו' הוא מדרג' עשו הרשע. סריקתא פי' בערוך בערך בק בוקי סריקי כלים רקים וכן מדרגה זו של עשו היא ריקה ושוקקה מכל צד אחיזת הקדוש' מש"כ בשאר מדרגות שיש להם צד נצוץ א' דק של הקדוש' הנכנס בהם לקיימם כנזכר בפ' יתרו דף ס"ט. דקוסטרי פי' הערוך בערך כלסטר שפי' הוא קוסטינר דהיינו הרוצח ההורג ע"פ הערכאות ומדרג' זו של עשו הם מאות' הכחו' הקליפות הרוצחים ושופכי דמים וזהו דקוסטרי סומקי כלומר שופכי דמים ואין לך בזוי יותר מהקוסטינר הזה שהוא שנאוי ומתועב בעיני כל הבריות וז"ש וע"ד הנה קטן וגו' רמז אל השני הדברים האמורים הנה קטן נתתיך בגוים היינו מ"ש מאינון דרגין זעירין וגו' בזוי אתה מאד כנגד מ"ש סריקתא דקוסטרי סומקי כנז' והכריח עוד שני הדברים האמורים כנגד מ"ש שהוא קטון בגוים שהוא מאינון דרגין זעירין וגו' אמ' על גחונך תלך דהיינו הנח' שהו' שרו של עשו והו' קטן שאין לו רגלי' שאין קטן ממנו וכנגד מ"ש בזוי את' וגו' סריקתא וכו' אמר מאד כד"א ארור את' מכל הבהמ' הרי שהוא מקולל ובזוי מכל הבריות מאד ת"ח בדרגין תתאין אית דרגין על דרגין פי' במדרגות הקליפות יש מדרגות זו למעלה מזו והם אותם הנז' בפ' פקודי דף רמ"ג רמ"ד והם דוגמת המדרגות הקדושות וז"ש דרגין על דרגין. משניין דא מן דא שכל דרגא ודרגא מהם ממונ' על פעול' רעה כלו' וזו על רעה פלו' כלם משונין בפעולתם הרע כנז' התם. וכלהו דרגין קפטירין ר"ל קשורין זה בזה ועם היותם קשורים זה בזה אינם נכללים זה בזה אלא כל א' נפרש ונבדל מחבירו כמו השלשלת אעפ"י שכל החוליות מחוברים ונקשרים יחד עכ"ז כל חוליא היא בפני עצמ' וז"ש ומלכו אתפרש וכו' ומלכו אתקשר וגומר. א"נ שיש אומות שיש קרוב דעת ביניהם וקרובים במנהגם ובעניינם ויש מיני אומות שאין להם קשר ויחס כלל בין זו לזו במנהגם ובעניינם וזה ודאי בא להם מחמת השר שלה' שאם השר שלהם מתקש' ומתאחז בשר האומ' האחרת ג"כ ב' האומות למטה ואם הם להפך כמו כן תולדותיהם כיוצא בהם וז"ש ומלכו אתפרש דא מן דא ומלכו אתקשר כלו' יש מלכות שנפרש זו מזו ויש מלכות מתקשר זו בזו. דא עייל היינו שבזמן שיש עונות וחטאות יש קליפה שנכנסת בין הדבקים כדי לשאוב שפע ממדת המלכות. ודא סליק כמו כן יש קליפה שעול' למעלה מחוץ להיכלות באינון מדורין עד המדור שכנגד היכל הזכות משם שורשם ומקטרגים שם וצועקים בקול גדול ותעל שועתם אל ההיכלות ואז מוכרחים אותם שבהיכלות לעשות דין בעולם ולשמוע טענתם וקטרוגם וז"ש ודא סליק. קפסירא פי' חלק וחתיכה. ונחית לתתא עד דאתקשרו ביה ככביא ומזלי כי כן הרקיעים הללו שבהם הככבים והמזלות הם תחת הקליפות ואחריהם אלו הז' רקיעים וגלגליהם והככבים והמזלות. כל חד וחד אתפרש ביה חד ככבא וכו' פי' כל א' וא' מאלו הכחות יש לו ככב למטה מז' ככבי לכת שצ"ם חנכ"ל ומזל א' כנז' בהיכלות בראשית. עכ"ל הרא"ג ז"ל: