אור החמה על ספר הזהר א:שכח

ובזמנא דאתעקד יצחק וגו' דהיינו שאברהם מתעורר לעוקדו למתק דינו ועקידתו על גבי מדבחא הגבור' עם המלכות.

דההוא שעתא בין הערבים הוה דהיינו ערב דיצחק וערב ב' דדוד ובין שניה' נעקד יצחק ע"י אברה' א"כ אברה' ג"כ מתעורר אז לעקוד הדינים.

א"ר יוסי מאן תרפים וגו' יש מפרשים שהוא כלי לדעת את השעות וניחא בענין מיכל שהי' לה תרפים ולזה אמ' אלא וגו' עם היות שיש תרפים שאינם ע"ז כאן ע"ז הוה והנה לפי פירוש כלי לדעת את השעות נקראים תרפים שהם מכים ומשמיעים קול ומרפים משעה לשעה אלא אם הוא ע"ז למה נקראים תרפים לשון גנאי כדאמרינן במסכת מגילה ליצנותא דע"ז שריא. וא"ת רחל למה גנבה אותם ואם הי' כלי אחר ק' למה גנבה אותם.

בקסם אתעביד בנחש אתעביד נחש וקסם שני כחות זכר ונקבה טמאים. והשתא פליגי באיזה כח מהם נעשה מתלבש בו שמגיד העתידות חד אמר בקסם נקבה דהיינו לישנא דתרפים לשון בית התרפה וחד אמר בנחש לשון זכר תרפים ולא תרפות.

א"ר יהודה אינו מצד נחש ולא מצד קסם אלא מצד עונן דהיינו שמכוונים העונות להוריד כח הככבים בו כעין הטלמסאות ולפי זה נראה שאינו ע"ז א"כ הדרא קושיא לדוכתין למה גנבה רחל לזה אמר ויהיב עיטין וגו':

אזדרז בכל חרשין שלא ישלוט עליהם כלי זיין. ואזדרז בכל חילין או זיינין כדי ללחום עם יעקב ולזה אתרחיץ בחרשין שילחום ויהרוג ולא יהרג.

לתקליה דהיינו מכשול עונו ואית דגרסי לטקליה פי' פלס ומאזני עבודתו. הרמ"ק זלה"ה.

והרח"ו נר"ו כתב * דא איהי קרבנא. מלכות. שאר חילין אחרנין. בי"ע. למעבד רעותי'. להשפיע. במועדם מבעי לי'. חסד וגבורה כמה כו' כן כתוב בכת"י האחרת. כמה דאתמר באברהם ויצחק וגו' פי' באברהם ויצחק אתכליל ביה ולז"א במועדו ולא במועדם. עכ"ל:

והרא"ג זלה"ה כ' שאר חילין מחנות המלאכים וכחות עליוני'. ריח נחוח דא רעותא וקשורא שהוא סוד הכונה שהיו מכוונים הכהנים בעבודתם ולויים לשירם ולזמרם * בשירם ובזמרם. וישראל במעמדם והכנעת האדם המקריב והוידוי שהי' מתודה על קרבנו וכל אותה הכונה הית' עולה למעל' עד הבינה דהוא עלמא עילא' וזהו שתרגם אנקלוס ריח נחוח קרבן דמתקבל ברעוא וכו' כלומר שהי' מתקבל בשביל רעותא דלבא והכונה שהיו מכוני' בה. במועדם מיבעי לי' ה"ג שכן עולת הבקר בבקר ועולת הערב בערב. ההיא שעתא שנעקד יצחק על גבי המזבח נכלל אברהם ביצחק ויצחק באברהם דהיינו כללות החסד בגבורה וגבורה בחסד א"כ במועדו חד קרינא ביה דכלא חד. א"נ ההיא שעתא כלומר ההיא שעתא שמתקרב קרבן הבקר שם כלול יצחק באברהם ואברהם ביצחק כנז' א"כ מאחר שאשא ומיא כלולי' זה בזה א"כ עולת הבוקר ועולת הערב הכל א' שבעולת הבקר אברהם וכלול בו יצחק ועולת הערב יצחק וכלול בו אברהם ולהכי במועדו חד קרינא ביה. הוא * רזא דשמור: דשמור שהיא המלכות לקרבא לגבי עילא שהם ימין ושמאל חסד וגבורה מ' בין תרין דרועין וזהו במועדו כדקאמרן (מוהר"ר צמח ונבין זה מן הכתוב בזוהר חיי שרה דף קל"ג)

הוה ידע כל מאי דבעי למנדע ה"ג ואמאי איקרו תרפים בגין דבהאי שעתא בטש ובהאי שעתא ארפי ידא ה"ג ורחל דחילת בגין דלא יהב עיטא וכו' ה"ג. דכר ונוקבא הוו מדקאמר עליהם לשון רבים. ופולחנין בוא"ו גרסי'. כל ההיא תוכחה שעבר בין לבן ליעקב כמ"ש כי מששת את כל כלי וגומר ויוכיחו בין שנינו עשה ללבן שיתגיי' ויודה לקב"ה והראי' שאח"כ בתוך כדי דבור אהדר ביה וחזר לסורו שכן הזכיר ואלהי נחור ש"מ שבתחלת דבריו הודה עכ"ל הרא"ג ז"ל: