אור החמה על ספר הזהר א:שכו

אלין לקבל אלין וגו' שיש ג"כ למט' הנהגה נגדיית לעליונ' והיינו סוד ההיכלות שהם נגדיים לספירות כנודע.

מאי ויחמנה שהרי המים מקררים הדינים אלא אמר ויחמנה כד מתערן בדינא שצורך הנהגת העולם בדין והם באות לקבל דין מוצאות שם הדין שהם המקלו' האלו הנזכרים ומתפשטות בעולם ומנהיגות ואם לא היה אלא דין היו נוטלות הדין אמנם נוטלת ג"כ לטב מכל ד' הנהגות העליונות כנז'.

ויחמו הצאן הם עולם הנפרדים סוד ההיכלות וכפי השפעת הד' הנהגות למעל' כן הנהגתם בתחתונים וז"ש בגין דאינון מקלות הוו מתחממן בדין להשגחה. ולכך בגזירת עירין שגזרת ההיכלות הוא חתימת הפעולות העליונות וגמר בשולם למטה.

האי קרא אית לאסתכלא ביה דבקה נפשי משמע שדוד הולך אחריו. בי תמכה משמע שאינו כדאי ללכת אחריו אלא שצריך ליתמך בימין לזה תיקן שהם שתי מעלות. הא' שדוד פעל לההביל ענייני העולם אחר העבוד' והיינו דבקה נפשי וגו' והנ' ענין זה הי' מצד דוד אמנם אפשר שלא ישיג המעל' מפני סבות לזה אמר בי תמכה וכיון דאיהו הוה מתדבק בזה מצד החק האנושי קב"ה אחיד ביה בחק האלהות ולא שביק לי' עם היותו בן אדם גרוע המעל' העליונ' מצד החומר.

לאתעטרא דרגיה לעילא היינו המלכות שיתעטר על היסוד על נצח והוד דהיינו דבקה נפשי המלכות הנקראת נפש דוד אמנם * אמנם אמר אחריך: אחריך ולא אמר בך מור' שהם מדרגות זו אחר זו. עוד לא אמ' אחריך דבקה נפשי אלא דבקה נפשי אחריך משמע שיש דבקות ואח"כ עוד מעלות להתעלות זו אחר זו ולז"א שהמעל' הא' שהיא נפרדת ומתדבקת והיינו דבקה וז"ש כד אתדבק ההוא דרגא דילי'. הב' אתברכא תחלת ברכתה מן היסוד אחר הדבקות. הג' וכד אתמליא שיתמלא שפע ותיקון מג' אבות כדי שע"י אותו האור תוכל להתעלות אליהם שתחלה תקבל מהם ואחר כך יתעלה אליהם והיינו אומ' אתמליא בדרגין עילאין לסלקא אבתרייהו ולכך כתיב אחריך. וכן דקדק ג"כ בסיפא דקרא בי תמכה לא כתיב בי אחזה ימינך כמה דכתיב ותאחזני אלא תמכה והענין שהם מדרגות אחרות אחר התיקון הנזכר והם א' כדין ימינא אחיד בה היא מקושטת למטה לרדוף אחרי המדרגות העליונות כדכתיב אחריך כדפי'. ומיד ימינא אחיד וענין האחיזה הזאת משמשת כמה עניינים הא' לסלקא ליה משפל מצבה למעל' אל בין החסד והגבורה. הב' לחברא ליה ויש בענין החבור כמה מדרגות לז"א בחבורא חד כדקא יאות שזה מוסיף על החבור תוספת בחבורא חד ועל חבורא חד מוסיף עוד כדקא יאות ותחלתו מן הימין דהיינו ראשונה האחיז' דכתיב ותאחזני ונוסף על האחיזה הסלוק למעל' בין החסד והגבור' והיינו וכתיב וימינו תחבקני וע"ד מפני שאין סוף הענין האחיז' לבד כתיב תמכה ימינך שמלת תמכ' מור' על עניינים רבים ולא אמר לי תמכה ימינך אלא בי מור' שיש בה ענין רב יותר מזה לזה אמר וכד אחיד ביה בקב"ה דהיינו שהדבור אינו בימין אלא בבעל הימין דהיינו שהיא דבקה בו כבר ונתייחדה כדין כתיב שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני ולכך אינ' אומרת לי תמכה אלא בי בקצתי והטעם שאין היחוד בימין לבד שהם דוק' חלקים ימיניים אלא בשמאל ג"כ וז"ש ואיהו אז כשהוא בשתי בחינות אלו. יחודא חד וחבורא חד והיינו שיתקשרו הדינים כולם והרחמים כולם אלו לעצמן ואלו לעצמן ואח"כ יתקשרו אלו באלו יחד והיינו כעין שמע וברוך שם ואח"כ הוא ושמו אחד ולזה אמר בי תמכה ימינך.

כדין אתמליא המילוי האמתי שהוא מהזכר העליון ואתברכא מהכתר העליון שמשם סוד מילוי מן החכמ' וברכ' מן הכתר או ברכה ומילוי מן היסוד הנק' מלא ברוך ג"כ.

וכד אתמליא מאור החכמ' היא הנהגה הנשפעת לכל אתמליאן כל אינון רהטין שהם חסד גבור' ת"ת ומלכות דהיינו ד' סטרין דעלמא להשפיע בד' בחינות אלו ולמטה שותים ההיכלות דהיינו עדריא כל חד לסטרי' כעין קשר ההיכלות בספירות כנודע.

וכד אתא יעקב וגו' לתקן המ' בכל בחינותיה בריר ליה סטרא דימינא היינו מן הקדושים שהן מן הימין.

יעקב איהו תושבחתא דאבהן שהוא בת"ת הכולל החסד והגבורה וז"ש דאיהו כללא דכולהו שלשתם בכללות א'. ואמר כי יעקב איהו קאים לאתקנא לתפלת ערבית דהיינו המלכות למטה מערבת כל כחותיה התחתונים וז"ש וכד ההוא תקונא דתפלת ערבית איהו כדקא חזי לי' ראוי שיכלל בו כל הכחות הקדושים התחתונים למטה עמה וז"ש כל אינון סטרין קדישין כולהו בתיקונא דהיינו היותם נקשרים במלכות וז"ש אתקין בסטרוי ואפריש חולקיה שיבדיל החיצונית מהמשכן בענין שהתיקון הוא להוריד התחתונים למט' ולהעלות הקדושים למעל' שזו היא עבוד' תפלת ערבית וז"ש אלין סטרין עילאין קדישין בקדושה וגו' והכל רמוז בכתוב וישת לו עדרים היינו תקונם וז"ש דאתקין ליה תקונין למהימנותא לבדו מור' סלוקם למעל' ולא שתם על צאן לבן מור' הפרד החצונים ממנו וז"ש דלא שוי חולקיה וגו'.

וע"ד יעקב וגו' כלו' מפני כללותו מהאבות יש בו כח לתקנם והוא או' אתקין ואפריש בערך הבדל החיצונים כדפי':

ר' אבא אמר זכאה וגו' דאינון עילאין וגו' סיפר ג' מעלות לישראל. הא' אילו הונח כולם בקדוש' הם ישראל למעל' על כולם שהקדוש' יתעלה על כל שרי האומות שכולם למט' בחוץ. הב' שיש' בקדש והאומות בטומא'. הג' שישר' אחיזתם בימין דהיינו תקון העניינים בחסד אל והם בשמאל מקום האיבוד וההפסד.

כיון דאתחרב בי מקדשא מה כתי' עם היות שמן הראוי לימין להתגבר מטבע המציאות כדפי' עכ"ז כתיב השיב אחור ימינו מי גרם זה ישראל שלא נמשכו אחר דביקותו של הב"ה א"כ היינו קרא דבקה נפשי אחריך הוא סבה שבי תמכה ימינך שלא השיב אחור כאומ' הושיע' ימינך וענני ור' אבא מפרש קרא ארכבה אתרי פירושי דפריש ר' חייא ולהכי אמר ר' אבא אמר דפליג אדר' חייא דלא מתיישבא ליה קרא על דרך האמת כעין על דרך הפשט.

עד דיבני קב"ה וגו' סדר העניינים הם א' עד דיבני קב"ה בי מקדשא שעם היות שבאו שני המשיחים יצטרפו יש' עד שיזכו אל בנין המקדש. ב' ויתתקן עלמא על תקונוי שיתבטלו קללות שקלל הב"ה לארץ בחטא אדם הראשון. ג' ויהדרון מילין כולהו מענין מיעוט הירח עליון ותחתון וכל מה שנשתנ' מעש' בראשית לסבה זו. ד' ויתעבר סטרא מסאבא דהיינו ביטול כל הדברים שהם חיצונים ואינם נכללים בכלל הייחוד דהיינו אלדי"ם אחרים. אמנם מה שיהי' נכלל בכלל אחד ויטהר ישאר ובכלל זה שישאר קב"ה בלחודוי וגו'. מהרמ"ק זלה"ה:

והרא"ג זלה"ה כ' ואינון דינין וגבורן קיימי תמן באלו ד' רהטים ארגמן כדקאמרן ומשם נוטל כל עדר ועדר ומחנה ומחנה כאו"א מה שראוי לו הן לטב הן לביש כדמסיק. לנטלא כל חד וחד ה"ד אלין לקבל אלין ר"ל נגדיי לפי שיש מהם לטב ויש מהם לביש לכך ותבאנה הצאן לשתות דאינון לטב לנכח הצאן ששותים לביש שהם נגדיים אלו לאלו. ומעייני באורחיהון וכו' נראה שרוצה לפרש ב' פי' במלת ויחמנה א' לשון חמימות שמתחממין בההוא דינא וא' לשון ראיה מלשון חמא חמו וז"ש ומעייני וכו'. הן לטב הן לביש כנזכר בפ' פקודי בהיכלות שבכל היכל יש אלף אלפים מלאכים ממונים לטב וממונים לביש. בגין דאינון מקלות הוו מתחממן וכו' כלומר ויחמו הצאן שהם עדרי המלאכים בשביל המקלות שהם הדינין שמתחממין כדי לדון את העולם גם הצאן השותים אותם הדינין גם כן מתחממין כדי לעיינא בעובדא דב"נ כדכתיב בגזירת עירין שהם המלאכים הקדושים הגוזרים דיני ב"א. א"נ ואתפקדן עלי' ואתדנו וכו' הוא פירוש לסיפיה דקרא דאמר ותלדנ' הצאן עקודים נקודים וטלואים וגומר שיש מי שנשפע עליו דין שהוא עקוד וכלוא בבית ויש שנשפע עליו ג"כ דין והוא נקוד בנקודי הייסורין שבאים עליו ויש טלואים מלשון טלה שיש להם עושר הרבה וטלאים הרבה כמו שאמ' ועשתרות צאנך שמעשרות בעליהן: וכיון דאיהו הוה מתדבק בקדוש ברוך הוא קודש' בריך הוא הוה תמיך ביה וכו' הכי גרסינן ופירושו לפי שדבק' נפשי ללכת אחריך לכך תמכה בי ימינך. מכאן לבר נש כלומר לאו דוקא דוד אלא כל בר נש אחר שיהיה דבק בו בודאי דקדוש ברוך הוא יהיה תומך בו. לאתעטרא דרגי' לעילא וזהו דבק' נפשי שהיא המלכות שנקר' נפש דוד כנזכר בזוהר וזאת הנפש מתדבקת תמיד ללכת אחרי הת"ת להתייחד עמו. וכתיב וימינו תחבקני הביא פסוק זה לפי שהפסוק הראשון אינו מדבר בענין הייחוד כלל ולא הביאו אלא שהימין אוחז בדוד אבל הראיה הגמורה היא וימינו תחבקני וז"ש כד"א כלומר כמו שאמר שם על אותו דרך יאמר כאן אבל אינו אותו הדרך בעצמו ממש. וע"ד כד אחיד בקב"ה כדין כתיב וכו' כלומר וע"ד כד אחיד המלכות ביה בקב"ה דהיינו הימין כשתמכה בו ומחבקו כדין כתיב שמאלו תחת לראשי כלומר כבר נעשה ענין אחד שהוא היות שמאלי של ת"ת תחת ראש המלכות וזה לפי שקודם שיתעורר הימין מתעורר השמאל ולז"א כשאני אומר בי תמכה ימינך כבר נעשה תיקון השמאל ואח"כ אתי ימינא לתמכה בה. כל אינון רהטים היינו ארגמ"ן כנזכר לעיל אתמליין לד' סטרין דעלמא שכן הם מחולקי' לד' סטרין דעלמא מזרח ת"ת מערב מ' דרום חסד צפון גבורה. לאתקנא האי דרגא ה"ג. בריר ליה סטרא דימינא דהיינו לקשר' בכל המדות העליונות סטר דימינא ולהבדילה ולהפרישה מהקליפות שלא יאחזו בה וז"ש וסטרא אחרא דלא אתחזי ליה אפריש מינה ה"ג וזהו וישת לו עדרים לבדו דהיינו עדרי ומחנות המלאכים כל עולם היצירה שכלם נכללים למעלה בסוד ק"ש ולא שתם על צאן לבן כלומר לא שתפם עם עדרי הקליפות שנקר' צאן לבן הארמי וזקן וכסיל וזה שאמר דלא ישתמש בטעוון אחרנין ובסטרין אחרנין ה"ג ולא גרסי' דבסטרין וכו': יעקב איהו תושבחא דאבהן בחיר שבאבות שכל מטתו שלימה. ואיהו כללא דכלהו שכן נקרא שמים שכולל אש ומים שהם ח"ג ובגין דאיהו כללא דכלא וכו' כלומר להיות הת"ת קו האמצעי מבריח מן הקצה אל הקצה לו נאוה תהלת הייחוד כי הוא הכולל את כולם ולכן איהו קאים לאנהרא לסיהרא. לאתקנא תפלת ערבית לטהרה לדיני' ולקשטא כדפי' לעיל: כל אינון סטרין קדישין היינו כללות ההיכלות זה בזה מתקשרים עם המלכות היא מתתקנת ומתקשטת בהם בסוד מעשה הטוב העולה מהתחתונים וז"ש כלהו בתיקונא וכללות אחד ואז הת"ת אתקין בסטרוי שהוא נכלל בשית סטרין דיליה ו' קצותיו ונכללים ההיכלות במלכות ונבדלו מהקליפות חולקא דשאר עמין: מה כתיב השיב אחור ימינו כביכו"ל הית' לאחור כי גבר כח הקליפ' הנקרא סטרא דשמאלא וסטרא דימינ' שבה לאחור. ובג"כ כתיב הושיע' ימינך כלומר הושיע' צד הימין שיהי' גובר על צד השמאל. ויתקין עלמא על תיקונוי שעתה אין לך יום שאין קללתו מרובה מחבירו עכ"ל הרא"ג ז"ל: