אור החמה על ספר הזהר א:שיב

זוהר. אינון גרמו דיפוק יששכר וגו' משום דלא למגנא כתב רחמנא וילך ראובן וגו' ולא על חנם היה המעשה הזה ולומר שנכתב והיה לפקידת רחל ח"ו כדמסיק לקמן ויפתח את רחמה ולא ע"י שליח אלא כל מעשה זה לא הי' ולא נכתב אלא לענין יששכר וז"ש דאינון גרמו וגו'.

הדודאים נתנו ריח היינו דודים העוסקים בתורה כגון יששכר.

דעלמא עילאה הוה נשתתפה בינה באותו זווג להיות בן המתיילד שם בסוד התורה שהוא ת"ת שאצילותו מבינה ויצדק בה שם הו"א כמו שיצדק בה שם מ"י המורה על עצם הדבר אמנם נעלם והיינו הוא מורה על השגת דבר מה אמנם נעלם ולא כן חכמה שלא יצדק עליה הוא ולא מי מפני שאין בה השגה כלל וז"ש דסתים ולא גליא ולא יצדק בחכמה אלא סתים לבד. וקשיא ליה אחר שכל בני לאה היו מעלמא עילאה מה טעם בכולן לא נאמר הוא אלא בזה לז"א כי בן זה שהוא בעצם בסוד התורה ראוי שאליו יתייחס הו"א ולא בזולתו וז"ש דהא אורייתא דהיינו ת"ת והיינו יששכר שנאחז אח"כ בתורה יותר מכל השבטים וגו' וקשיא ליה נפרש הוא בת"ת דהיינו יעקב עצמו ולא נצטרך לכל זה לזה פי' שאי אפשר ובכל אתר בכל מקום שנמצא הוא אף אם נפרש אותו לפי הענין במדות התחתונות לעולם הכוונה בבינה בסוד שהתפשטות' עד האצילות כולו שכולו יקרא עלמא עילאה וז"ש ובכל אתר עלמא עילאה הוא דלא אתגליא שלא יתייחס שם זה אלא בבינה כדפי'. ואב לכולם אומ' ועבד הלוי הוא ולויים בגבורה ומושכים מהבינה ברכות לכל האצילות וענין זה לא יצדק במדה אחרת ומאי דקש' לך למה ביששכר מלת הוא בבינה ולא בשאר שבטים אשיבך דהא יששכר אתאחיד ביה ממש בבינה אוחז בסוד התורה ושאר הבנים יוצאים משם אבל זה יוצא משם כדפי' ונאחז שם לעול' והראי' וע"ד קרינן עץ החיים כי החכמה והכתר מקור החיים ואלדי"ם חיים היא הבינה והת"ת נק' עץ החיים שפירושו עץ הדבק בחיים העליונים דהיינו בינה וז"ש אילנא דאינון חיין עילאין. וא"ת למה רמז הבינה במלת הוא שכבר נפרשה בת"ת ובמלכות כנז' בפ' וירא. לזה אמר כי אחר שאמר וישכב עמה בלילה ונשמר ואמר תדע מי שכב הנק' הו"א היינו חיוב הבא ממנו שלילה דהיינו הנק' הוא ולא אתה ולא כן הת"ת ומ' שהן אמת שנקראים הוא הנה ג"כ נקראים אתה וז"א דאקרי הוא ולא אתה ולהיות הבן הזה דבר הגון יותר משאר בני לאה גלגל הב"ה ענין הדודאים כנז'. וא"ת מי מכניסנו בכל זה נימא שענין הדודאים הי' ליוסף ורחל ולא נחלק בין בני לאה כלל וז"ש ואי תימא דאלין דודאים וגו' סיועא וגו' הכוונה כי ג' מפתחות ביד הב"ה א"כ אין ביד השר לפקוד עקרות אמנם לרפא האשה שהיא חולנית המתעכבת מללדת יש בידם לרפא לבד ורחל עקרה ממש ופקידתה ע"י הב"ה כדכתיב וישמע וגו'. מהרמ"ק זלה"ה:

סתרי תורה

המעט קחתך וגו' ואי הכי בעלה דעלמא עילאה וגו' כי איש הבינה היא חכמה לא יעקב שהוא למטה בת"ת.

חולקין ונבזבזן ומתנן ירותא וגו' הם ג' בחינות אל השפע הא' אור ושפע שהטביע להם בעת האצילות והיינו חולקין הב' הוא תוספת על זה שהם נוספים במתנה בכל עת שיזדמן לאיזו סבה שיהי'.

ירותא הוא היות מציאות שורשם מושכים להם מחכמ' שפע והם מתעטרים באותם השרשים וזה יקרא ירושה מאב ואם.

אשגח בה וגו' בסוד קשר חכמה עילא' בתתאה.

בתיאובתא ורחימו הם שתי בחינות מצד החסד רחימו כדכתיב אהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד. תיאובתא חשק הייחוד בת"ת אמנם מצד הבינה אין לה ולכך שאלה תני נא לי כי השפע מצד הבינה מתוק לה דהיינו יין הטוב המשמח המחמם ומעורר היחוד.

קרא לה בת השפיע לה במקומה למטה.

אחות השפיע לה בייחודה עם הת"ת שהיא אחות לת"ת.

אם בעלותה אל * צ"ל בעלותה אל הבינה והכוונה אחות ואם לת"ת. בשמי' בעלותה אל החכמה ממש כו' וכ"כ בכת"י החכמ' ממש והיינו סוד ד' מדרגות ד' אותיות יהו"ד ה' בת ו' אחות ה' אם י' שמיה. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. קרא לה בת וגו' זה יובן בסוד מתתא לעילא כי הנה בה נחתם שם הוה"י וה"א ראשונה כנגד המלכות בת. והוא"ו כנגד ת"ת בסוד אחות. וה"א שניה בסוד בינה והיא אמי. והיו"ד בסוד חכמה הוא י' וזהו הסוד ששאל ר' אלעזר לר' יוסי אפשר ששמעת מאביך מהו דכתיב בעטרה שעטר' לו אמו וגו'.

בכל אתר לכן שבועה איהי. פי' כי המלכות נק' שבועה בסוד הת"ת כי היא נק' שבעה וביחודה עם הת"ת נקראת שבועה ע"ד מצה ומצוה כנ"ל דף קנ"ז ע"א. ולז"א לכן ישכב וגו' להורות כי דברי המלכות הם כי בהיותה נק' שבועה כנז' כדין מתער יחוד לעילא דהכמה ובינה כי אין יחוד יו"ד בה"א עד שיתייחד ו' בה"א תתאה עכ"ל. ועי' במה שכתבנו בספר אור הגנוז בס"ד:

והרא"ג זלה"ה כ' והאי נהורא דלא נהיר בקשורא דלעילא וכו' המלכות בכח העליון שנתקשרה עמהם אפיק כל חילין וכו' וזהו מה רבו מעשיך ה' כלם כל המעשים שעשית שרבו מספור כלם עשיתם ע"י המלכות הנקר' חכמה תתאה ובזה נמלא' היא שהיא הארץ קנייניך שכולם בתוכה ובקרבה הם יושבים: וכל מה דבארעא וכו' והכונה שבהשפיעם למטה לא נעתקו מהמלכות כי הדברים הרוחניי' אינם נעתקים ממקומ' וז"ש וכל מה די בארע' הכי נמי לעילא וכל מה שבורא למטה המלכות נשאר מקורם למעלה זהו פי' סוף הפסוק מלאה הארץ קניינך כי המלכות הנקר' ארץ היא מלאה מכל הדברים התחתונים כי לא נעתקו ממנה לגמרי: ולית לך מלה וכו' קשר כל הדרוש שהבי' שהוא שהדודאים שיש עליהם כח למעלה. דכד אתער האי לתתא וכו' כנזכר בזוהר בענין השופר וד' מיני לולב כשמתעוררים למטה מתעוררים שורשיהם למעלה: בגין דהא אוריית' ת"ת מעלמא עילאה שהיא הבינה נפקת משם יצאה ולהיו' שיששכר יהיה עוסק בתורה צפתה הבינה וסייעת' כדי שיצא לעולם וזהו וישכב עמה בלילה בסייעת' דהו"א דהיינו הבינה: ובכל אתר עלמא עילאה הו"א כלומר לעולם נקרא הוא כלומר הוא מאן דהוא דלא אתגליי': ועבד הלוי הוא הגבורה עובדת להו"א בינה ומהו העבוד' שעובד אותו בגין לאמשכ' ברכאן. ויששכר בי' אתאחד כי להיותו עוסק בתורה שהוא עץ החיים הוא מקושר בת"ת והת"ת מקושר בבינה שכן נקרא עץ מאינון חיים עליונים דבינה א"כ נמצא כי יששכר בי' בהאי הנקרא הו"א מקושר. בגין דאינון דודאים וגו' הוקשה לו אומרו ויפתח את רחמה קב"ה ולא אחר' פשיט שהכל נמשך ממנו ית' אבל הוא ע"י אמצעיי' כי אין הב"ה פועל פעולותיו בידיו ממש אלא ע"י ברואיו א"כ קורא אני על אלו הדודאים וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה ע"י דאלין דודאים והכל מאתו ית'. לז"א לעולם אימא לך קב"ה ולא מלה אחר' הוא ממש ולא ע"י הדודאים שבנתים וזה לפי דאינון דודאים אע"ג דחילא דילהון וכו' דהא בנין במזלא תליי' וכו' כלומר אה"נ שכל בנייני העולם באים ע"י אמצעיים אבל כל חד וחד מושפע מכחו הממונה עליו אבל הדודאים אין הבנים תלויים בכחם הממונה עליהם כדי שע"י התעוררות הדודאים למטה ישפיע עליהם כחם מלמעלה כי פקידת הבנים אינה תלויה בבחינת הדודאים למעלה אלא במזלא דהיינו למעלה בבינה הנקראת מזל: למגנא אתבריאו דכיון דאינו מועיל התעוררותם למטה כדי שיתעורר כחם למעלה אם כן מאי מהני עכ"ל הרא"ג ז"ל: