אור החמה על ספר הזהר א:שיא

זוהר. ואחמי ליה דאיהי קשירא בסטרי דעלמא וגו' שהיא אמצע העולם וזקפה הב"ה וראה בשוליה אחוז העולם למזרח ולמערב לצפון ולדרום ומההוא אתר כללא דכל ארעא כי שם נקודת המרכז שהיא כלל כל העגולה והיינו אותו צרור שהשליך הב"ה שהוא שאור לכל העולם והראהו איך הי' העולם כולו כלול במהותו ונתהוה ממנו והיינו כפל ליה כל ארעא וגו'.

אלא מאן יכיל לממני עובדוי דקב"ה כלו' אין מלת מ"ה כפשוטו על המשיג הכמה אלא מה רבו על צד הרבוי שאין מי יוכל למנות.

בזמנא חדא בבריאה אחת כרגע.

כמרזופא פטיש תרגום בכשיל וכלפות במרזופין.

אפיק כמה חילין ומשריין ריבוי המינים.

ומשניין וריבוי בכל מין ומין והיינו זיקין בזיקין לכל סטרין.

דבורא מלכות.

רוחא ת"ת. והמלכות נק' דבר ה' מפני שאצילותה מן הת"ת והת"ת נק' רוח פיו מפני שאצילותו מבינה.

דא בלא דא לא אזיל שאין דבור בלא רוח היוצא מאברי הנשימ' והיינו שאין הנהגה למלכות אלא כמו שמשפיע עליו ת"ת.

ואתכליל דא בדא שם יהו"ד בתוך שם אדנ"י כזה יאהדונה"י.

חילין לחילין זכרים ונקבות וכן משריין למשריין דהיינו מלאכין דקב"ה ומלאכין דשכינתא כדפי' בתיקונים. ואפשר לפרש חילין המתחלקים לכמה חילין אחרים וכן משריין למשריין מחנה הכולל מחנות אחרים וכולם אמת. הרמ"ק זלה"ה:

סתרי תורה

תנן כוס של ברכה. מ' הנקראת אלדי"ם דהיינו כוס והיא של ברכה בסוד קבלתה מן החסד כדמפרש ואזיל. לא אתברכא אלא בסטר ימינא כי מן השמאל עם היות שמשם תחלת התעוררות החתן כנודע בסוד צפונית מערבית מערבית דרומית. התם היינו בתחל' התעוררות חשק החיבוק ולפיכך נוטלו בשתי ידיו אמנם אח"כ מניחו בימין לבד ושמאל לא תסייע תמן כי עיקר ברכה מימין ואם תסייע שם שמאל אחר החיבוק נמצאת מתגולל בדיניה ולא יהיה שם חלק לאחוזים בשמאל.

דהא ימינא אשכח מלה. מציאה לא יצדק אלא למחפש וג"כ חיפוש לא יצדק אלא במקום שאין הרבה ולכך אחר שבעונות אין מעשים רבים הגונים השמאל בסוד הדין יעורר דין למטה אמנם שמאל בסוד חסדיה אשכח מלה מחפשת אחר הטוב עד שמוצא בה דבר טוב להיות בזכותו ההתעוררות להעלותו עד הבינה כאשר נבאר.

בג"כ דגליה בדרום דכתיב דגל מחנה ראובן תימנה.

רישא לי"ב וגו' הם י"ב גבולי אלכסון וראש לכולם גבול דרומית מזרחית כנז' בס"י וי"ב שבטי יש' הם י"ב גבולים ובכור להם ראובן וז"ש דא סטר דרום.

אזיל לחפשא כבר פי' דהיינו שמפשפש במעשה התחתונים אם יש איזה זכות לזון העולם בו.

וגניזין דיליה היינו בסוד החסד.

ואשכח בהאי שדה דהיינו המלכות שהיא המעוררת לגבי עילא שישפיע מזון לכל בני ביתה.

תרין כרובים נצח והוד ונגדם למטה בהיכל קדש הקדשים מטטרו"ן וסנדלפו"ן והם המעלים מעשה התחתונים לגבה והיא לגבי נצח והוד ונ"ה לחסד וחסד עד הבינה.

בכל תיקונין דהאי שדה וגו' הכחות התחתונים הם תיקוניה ובכל תיקוניה אין תיקון ככרובים שהם מעוררים כדפי'.

בזמנא דפליגת חולק וגו' כמשל המינקת שאין לה חלב אלא כאשר התינוק הזה יונק משדיה כך אין שפע למ' אלא בעת שהיא מחלקת לתחתונים ולכך שכינה בתחתונים צורך גבוה.

מחצדי חקלא השדה מלכות ואותם הלוקטים ממנה השפע וסודות התורה שהם שבולי השדה ועיקר השם כינוי לעוסקי התור' ואוכלוסהא הם המלאכים. ומחצדי חקלא נשמתן של צדיקים.

סליק ריחא ואתערו וגו' קשיא ליה כי מה צורך אל החסד להשתתף בזה הדודאים עצמן יעלו ריחם אל הבינה ולזה אמר שהטעם שהוצרך ראובן להעלות הדודאים אל אמו הוא משום דאיהי עלמא עלאה דאתכסיא והסמוכה אל הבינה היא החסד יותר בקל יכנס החסד אל הבינה ולהיותה יותר קרובה אליה משאר הספירות.

אינון נקטין ויהבין וגו' היינו שההנהגה אל התחתונים מהמלכות ע"י מטטרון וסנדלפון והם אנפי זוטרי.

ועל פתחינו מלכות שהוא פתח ליכנס למעלה.

ועלמא תתאה לא אתער וגו' קשיא ליה כיון שסוף סוף רחל תובעת בפה תנה [תני] נא לי א"כ מה צורך קודם התעוררות הדודאים לזה תירץ שהתביעה הנזכרת אי אפשר אם לא יקדם לה התעוררות הדודאים וז"ש לא אתער לגבי עלמא עילאה וגו'. מהרמ"ק זלה"ה:

והרא"ג ז"ל כ' ואחמי לי' וכו' הראה לו שהמלכות מקושרת בשש קצוות שהם סטרי עלמא ובזה הוה חמי כלא וז"ש כי את כל הארץ אשר אתה רואה א"ת וכ"ל לרבות ו' קצוות המחוברים בארץ: מאן דחמי לר"ש כל עלמא חמי והענין כי הרשב"י ע"ה בדורו הי' צנור לחכמה לזה מאן דחמי לר"ש כל עלמא חמי כלומר כל חכמת העולם שהוא מקור הכל ואין אנו צריכים לרב אחר כי הכל שלו ולזה גם כן קראו רבי חייא לקמיה בוצינא דכל ארעא וכן רבי יוסי אמר ר"ש דנהיר כל עלמא וכו': חדוותא דעילא ותתא העליונים שמחים בשמועותיו לפי שדבריו עולים למעלה וגורם ייחוד והעולמות כולם מושפעים ושמחים בשבילו וכן לתתא כל העולם שמחים בשמועותיו: יהודה בלחודוי תקונא דכורסייא כי להיות הוא רגל ד' והוה משלים כל הכסא א"כ הוא כללא דכלא וחתימה דכלא:

וילך ראובן וגו' ר' יצחק פתח וכו' אלא מאן יכיל וכו' כלומר האי קרא אוקמוה בפרושים אחרים אבל הנכון יותר הוא הפירוש הזה מאן יכיל וכו': חילין ומשריין משניין דא מן דא ר"ל כל א' משונה ממשלתו והשלטתו מחבירו ר"ל כי כל א' וא' נמנה על דבר א' ולכן אין מלאך א' עושה שתי שליחות. כמרזפא היינו הפטיש כשמכה על הקורנס על אי זה דבר המתפוצץ מתפוצצים כמה זיקין ותרגום בכשיל וכלפות במרזיפין. אתעביד עלמא היינו מציאות כל העולמות בי"ע כי כלם מלאים צבאות ומחנות וכתות היש מספר לגדודיו וז"ש וברוח פיו כל צבאם של כל העולמות: בדבר ה' דא דבורא מלכות. וברוח פיו דא רוח ת"ת. דא בלא דא וכו' המלכות בלתי ת"ת לא אזיל וכל הפעולות וצבאות אלו נעשו בהתייחדם יחד רוח ודבור: ואתכליל דא בדא היינו שנכלל שם ההוי' בשם אדני שהוא שם יאהדונה"י כי אותיות אדני הם היכלות לד' אותיות יהו"ה ונכנס כל אות ואות בתוך היכל שלו כנזכר בפ' פקודי דף רל"ה: כמה חילין לחילין ר"ל קודם יוצאים חיילות ומחנות שהם ראשי חילות ואח"כ לאותם חיילות ומחנות עשה חיילות ומחנות אחרות: א"נ חילין לאפקא הם חילין אחרים עכ"ל הרא"ג ז"ל: