אור החמה על ספר הזהר א:רצח

זוהר. יהוה עלוי כבר. קוד' צאתו מג"ע וקודם התגשמו.

יעקב בההוא זמנא לא הוה נסיב ואינו אדם שלם כדפי' בזוהר ריש פ' ויקרא.

ויצחק הוה קיים כי בעוד שאברהם קיים הוא היה העיקר ואין שכינה נראית ליצחק שעיקר המרכב' אברהם ואחר שמת אברהם וירש יצחק המרכבה הוא הי' העיקר ובעוד שיצחק קיים שכינ' עמו אלא לצורך שעה עם יעקב.

ולבתר דאתא לארעא קדישא וגו' עם היות שהי' יצחק קיים כיון שמצא דירה נאה ומרכבה שלימה בבית יעקב בי"ב שבטים וגו' לכך נעשה יעקב * מרכבה עם היות יצחק קיים.

ת"ח חלמא וגו' להוכיח שעם היות שנא' במראות הלילה עכ"ז כיון דלא כתיב בחלום הוא במדרגה עליונה ת"ח וז"ש הכא לא כתיב בחלום וגו'.

גבריאל דאיהו לתתא בדרגא שתיתאה וגו' פי' מדת מרא' הנבואה אינה הנבואה בעצמה שהנבואה בעצמה בנצח והוד כדפי' לעיל אמנם מראה הנבוא' היא למטה במלכות וכמו שיש בין נבואה עצמה לחלום עצמו ששה דרגין כדפי' לעיל כן יש בין מראה הנבואה למרא' החלום ומראה הנבוא' במלכות ומראה החלום בגבריאל ויש בין זה לזה שיתא דרגין. ויש הכא ב' גרסאות או בדרגא שתיתאה והיינו שגבריאל בעצמו הששית או מדרגא שתיתא' והיינו שהוא שביעי ושתיהן מתיישבות בזה מלכות שהיא חיה דשלטא בליליא והוא חלום ומראה דנבואה כדפי' תחתיה כסא הכבוד שהוא סוד הבריאה הנק' אכתריאל וגו' הג' מטטרון הד' סנדלפון. הה' מיכאל הו' גבריאל והיינו גירסת בדרג' וגו' או נאמר הה' אוריאל הששי מיכאל השביעי גבריאל כי סדרם על ב' דרכי' או מיכאל גבריאל אוריאל רפאל. או אוריאל קודם מיכאל ושניהם נמצאים בזוהר פ' בראשית ובפ' בהעלתך ובמקומות רבים מפני שהוא בתפארת אוריאל לפעמים עולה על החסד וגבור' ולפעמים למטה מחסד וגבורה.

הכי הוא ודאי וגו' ר"ל כל עצמו של גבריאל לגלות החלום בעצמו וז"ש ובחלמא פריש יתיר וכיון שכן גם בענין הנבוא' פריש מילין סתימין דמראה. וקשה אחר שאמרת שהנבוא' מתפרשת ע"י גבריאל א"כ נימא שהכל ע"י גבריאל ולא ע"י חיה דליליא אלא שהנבוא' מקומה מדכורא וחלום מנוקב' ופי' שניהם ע"י גבריאל לזה אמר שהוא מהכרח הכתובים וז"ש ועל דא כתיב במראה וארא דהיינו וארא אל אברהם אל יצחק וגו' באל שדי. וכן וירא אליו ה' בענין שאנו מוכרחין שסוד יהו"ד הוא מתראה במראה. וקשי' ליה אחר שהוא מוכרח סדר זה מענין הפסוקים יקשה עלינו הענין בעצמו למה הוא כך וז"ש מ"ט ותירץ בגין דמראה איהו כהאי ואי אפ' למדת הנבואה להגלות מלמעלה בגבריאל ח"ו ואפילו במלכות אינו מתראה אלא מפני היות בה בחינת כל המדות ויש בה בחינה להראות בה כל המדות מה שאין כן בגבריאל.

באל שדי דאיהו וגו' כלו' לשני טעמים נראתי באל שדי ובה ראוני האבות הא' מפני הכנת אל שדי שהיא כמראה המוכנת לקבל הצורות וז"ש דאיהו מראה דאחמי דיוקנא וגו' ואפשר שזה רמז שם אל שפי' שיש בה כח כל הספירות שזה פי' א"ל בעלת כח גם טעם ב' מפני שאין המדות העליונות מתגלות אלא בה ואפי' אם יהיה מוכן למט' ממנה לא יתראו בו וז"ש וכל דיוקנין עילאין ביה אתחזון ולא במראה אחר מפני שהיא סוף האצילות ולמט' ממנה אינה אצילות אלא בי"ע ואפשר שלזה נקראת שד"י שפי' סוף כל האצילות שאמר די.

בגיני כך יעקב וגו' כלומר מהני טעמי דאמרינן דחלום מתפרש ע"י גבריאל ואינו במעלה כמראה אלא אדרבה הנעלם במרא' מתגלה ע"י גבריאל והיינו טעמא דחלום בגיני כך יעקב בההוא זמנא דלא נסיב אלא הי' מוכן להראות אליו סוד המרא' דאברהם כתיב ויחלום והנ' סולם וגו'. מהו סולם לא אמר מאן סולם אלא מהו כלו' על איזה דבר יורה כנוי סולם ופי' שכנוי סולם יורה דרג' דשאר דרגין ביה תליין מפני שעולים דרך הסולם א"כ עליית אחרים תלויה בו והוא יסודא דעלמא כי העולם הוא כלל כל הנמצאות הוא יסודם מפני היות חיותם ומציאותם מושרש במדות העליונות והעליה אליהם בו ולפי' הוא יסוד המעמיד הכל.

הכי הוא לאתקשרא בהדיה כי מן הראוי היסוד מוצב ארצה במלכות ואחר כך ראשו עולה ומגיע השמימה ת"ת להקשר המ' בת"ת והוצרך מפני שביסוד יצדק או' סולם מיוחד בשמים וראשו מגיע לארץ מפני שהוא יוצא מת"ת למלכות לזה תירץ כי להיות אחיזת הדברים מן התחתון לעליון לזה אמר מגיע השמימה. הכי הוא בדרך זה לאתקשרא בהדיה התחתון בעליון. והשתא מבעי ליה מאן ראשו דאפשר לומר ראשו נצח והוד וקשה ראשיו הל"ל ואם לאמר ראשו דארץ הנזכרת ראשה הוא היסוד קשה ראשה היל"ל ועוד כיון דהיינו היסוד ועליה קאי הוה ליה למימר סולם מוצב ארצה והוא מגיע השמימה ולזה פי' דראשו בלשון זכר אהדר לסולם וז"ש ראשו דההוא סולם. וא"ת א"כ היינו נצח והוד וראשיו הי' לו לומר לז"א דלאו היינו נצח והוד אלא מאן איהו דא דכתיב ראש המטה דהיינו יסוד שהוא הוא הסולם. אמנם זאת היא בחינתו למעלה שנעשית לה ראש וז"ש בגין דאיהו ראש להאי מטה שהיא המלכות והיינו בחינה ביסוד בעצמו ראש כדכתיב וברכות לראש צדיק וז"ש ומיניה נהיר שהוא חלק המאסף כל הברכות להשפיעה. והשתא קשיא ליה או' מגיע השמימה שאינו אלא מגיע לנצח והוד ופי' בגין דאיהו סיומא דגופ' פי' משך הוא"ו שהוא נאחז בת"ת וקאים בין ירכין עם גופא בענין שיש לו מציאות למעלה וע"י מייחד ת"ת ומ' וז"א וקאים בין עילאה ותתאה וגו' ושיטה זו בגרס' הנמצא' בספרים דגרסי והוא יסודא דעלמא אמנם יש ספרים דלא גרסי והוא יסוד' דעלמא ולפי גרסא זו אפשר לפרשה על המ' והשתא סולם היינו מטה וראש המטה היינו יסוד ראש לסולם אבל קשה מהו מוצב ארצה שדוחק לומר ארצה ממש כענין והנה אופן א' בארץ כי ארצה דומיא דשמימה זה ת"ת וזה המלכות והבורר יברור לעצמו.

מאיך האי סולם למטה להשפיע לשרים וסלקין אינהו ממנן לקבל מהסולם ויונקים ממנה והיינו שמוני נוטרה את הכרמים.

אסתלק האי סולם ומתאחדת בת"ת ואין השפע נשפע רק ליש' והשרי' נזונים מהתמצית.

ואתעבר שולטנותא דילהון כבר הארכתי בזה בפ' נח.

הכא חמא יעקב קשיא ליה כי היאך אפשר זה שבשעה קלה שהיה יעקב ישן מטורח עסק התורה ימשך אל הסולם פגם כזה להיות השרים עולים וכיוצא לזה אמר הכא חמא יעקב ענין זה הראו לו בחלומו במראה לא שיהיה בפועל אלא לראות העתיד להיות לישראל בשעבוד מלכיות.

ד"א וגו' דלא אהדר בו אל הסולם אלא אל הראש וירצ' בו בסבתו כדמפרש ואזיל כד אסתלק ראשו מיניה דהיינו השפע והברכות דכתיב וברכות לראש צדיק וכתיב אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש סולם אתרפיא ואשתארו עניים בסוד הגלות. ונמצאו לשני הפירושים עולים ויורדים בו בסולם עצמו ממש שנאחזים שם לקבל ובסבת ראשו שמסתלק מהסולם ולהיות האמת דהא והא איתנהו קאמר וכולא חד מלה. מהרמ"ק זלה"ה.

סתרי תורה

תריסר מרגליטאן הם י"ב מלאכים י"ב בקר העומדים תחת ים העליון והם י"ב אבנים למספר י"ב שבטי ישראל שבהם נבנה המזבח והם ד' מחנות שכינה מיכאל גבריאל אוריאל רפאל ותחת ממשלת אלו לכל מחנה שני מחנות אחרים והם בסוד י"ב גבולים תחת דרום מיכאל ג' גבולים ותחת צפון גבריאל ג' גבולי' וכן לשאר ובפ' בהעלתך יחס הרשב"י שני המלאכים לכל א' מאלו הארבעה והנה באו שלא כסדרן וע"ש באלו המלאכים הם ממש ג' פנים לכל חיה כי מיכאל פני אריה ובו כלול שור נשר וגבריאל פני שור ובו כלול אריה נשר ורפאל פני נשר ובו כלול שור אריה ואוריאל פני אדם ועכ"ז הם פני אריה שור נשר וענין חילוק זה נתבאר במקומות רבים. ופי' שנאן שנ"א שור נשר אריה היינו י"ב מלאכין ון' שהוא דכר ונוקבא היינו סוד יאהדונה"י הנרמז במטטרון והוא סולם שאלו עולים ע"י לקבל ויורדים להשפיע בסוד הייחוד הנרמז וז"ש ואלין סלקין וגו'.

ותו פי' אחר כל אלין דסלקין וגו' היינו ירידת השרים ממעלתם ועליית השרים במעלתם כנודע יפקוד ה' על צבא המרום וגו'. ואו' יהו"ה שליט על כולא שכל ההנהגה ע"י עם היות מטטרון שר העולם ולא עזב ההנהגה מידו וההשגחה בעולמו ח"ו וז"ש והנה ה' נצב וגו' ויאמר אין זה כי אם בית אלדי"ם אהדר לסולם שהוא מטטרו"ן בית לשכינה כאו' גם צפור מצאה בית ודרור קן לה שהוא נקרא קן צפור ששם שכינה מקננת וז"ש בית אלדי"ם ודאי והיינו מיטטרון ביוד כדפי' בספ"ר שער אבי"ע. וא"ת בית יהו"ד היה לו לומר כיון שאמר והנה ה' נצב עליו לזה תריץ ואמר איהו תרעא לאעלא לגו וממדת המלכות פתח כניסה לכל לכך אמר בית אלי"ם ובהיות זה כאן הכל כאן כדכתיב פתחו וגו'. הרמ"ק ז"ל:

והרא"ג ז"ל כ' וכי יעקב קדישא וכו' מצד הקד' העליון והוא ג"כ שלימו דאבהן שהוא המשלים בין חסד וגבור' שהיא מכריע ומשלי' ביניה' והוא למעל' לנצח והוד מקום הנבוא' ועוד קושיא אחרת היות דבר זה במקו' קדוש שהי' בירושלם מקום המקדש ולא חמא אלא חלמא אתמהא איך ירד כ"כ אל מדרגה תחתונ' של חלום דהיינו גבריאל כנזכר וה"ג ובאתר דא קדישא לא חמא אלא חלמא. לא הוה נסיב תירץ ואמר כי אין הכי נמי שיש לו כמה שלימו' כנזכר וכל זה הוא אחר שנשא אשה והוליד י"ב שבטין כדמסיק אז נתעל' למעל' כנזכר כי קודם שנשא אשה לא הי' נערך כ"כ לפי שמי שאין לו בת זוגו אינו יכול להיות מרכב' למלכו' כ"ש למדות עליונות כנזכר ועוד שיצחק הי' קיים ועקר המרכב' הי' עמו ולא הית' הנבוא' מתפשט' ממנו כי הוא הי' עקר המרכב'. תמן אתר גרים לפי שאין נבוא' בח"ל ואשתלים להון עקרת הבית וכו' הגם כי יצחק עדין גם במכירת יוסף הי' קיים שכן ארז"ל על ויבך אותו אביו. סיוע המקום שהי' בארעא דישראל קדישא ועוד שהי' בא עם השבטים ועוד שנשלם בעצמו בשתי נשים רחל ולאה אז נתקשר יעקב בת"ת ואחז ב' עולמות מן העולם ועד העול' אז כתיב וירא אלהים אל יעקב וגומר. דההיא חיה דשלטא בליליא היינו מלכות וקראה כן לפי שהיא קולטת בלילה כל חיי העול' והנשמות ונשארו כל העולמות מתים כנזכר בזוהר על רבה אמונתך שבבקר מחזירם חדשים אל גופותיהם על שם זה נקרא חיה דשלטא בליליא. ולכך נרא' לו ליעקב במראות הליל' לפי שהיא שלטא בליליא ואומר שלטא בלילייא לפי שהת"ת ובחינותיו נקראים ממשלת היום ומדת המלכות וחיילותי' נקראות ממשלת הליל' לכך קראה דשלטא בליליא אף כי גם ביום הוא שולט תלא * צ"ל שולטת לא סלקאי כו': סלקא בשמא באתר דדנור' שריא כנזכר בזוהר: הבן להלז את המרא' נרא' שהמרא' היא בגבריאל והיא חלקו שכן הוא הבינה לדניאל ותירץ כי אדרבא להיות הוא המבין אותם נרא' שאינ' חלקו כי הוא הוא העומד לפרש דברי המרא' שהיא סתומ'. וע"ד כתיב במרא' וירא היינו וירא אלהים אל יעקב דאמ' לעיל. וארא היינו וארא אל אברהם וגומר באל שדי דהיינו המרא': בגין דמרא' איהו כהאי מראה נתן טעם שנקראת מראה ואמר לפי שהיא כמו המרא' הזאת שמתרא' בה צורת הפנים ואתחזון כל דיוקנין בגויה לכן נאמר בה וארא כלומר נתראיתי לאבות במרא' הזאת שנקרא אל שדי וז"ש אחמית דיוקני באל שדי. ה"ג דיוקני שכן מלת וארא מדבר בעצמו. דאתחמי דיוקנא אחרא בגויה הוקש' לו כי המרא' אינה היא בעצמ' דיוקן אלא היא דבר א' ספיריי שמתרא' בה הצורה אמנם מדת המלכות היא בעצמ' היא דיוקן ויש לה שיעור קומה ואיך מתראים בה לז"א הגם כי היא אל שדי והיא צורה בעצמה עם כל זה מתרא' בה דיוקן אחר בדיוקן שלה מש"כ במרא' וז"ש הגם כי אחמית דיוקני באל שדי עכ"ז נתראתי בה לפי שהי' מרא' דאתחמי דיוקנא אחרא בגו' כי הת"ת חקוק בה בסוד שימני כחותם על לבך הנזכר בסוף הסבא ולא זו בלבד אלא כל דיוקנין עילאין בי' אתחזון דהיינו שאר המדות: בההוא זמנא שלא הי' נשוי: והוא יסוד דעלמא בס"י לא גרסי לי' ואפשר שהי' פירוש וגליון מבחוץ והכניסוהו בפנים ונוכל לפרש שסולם זה הוא המלכות שהיא יסוד העולמי' כלם שהיא זנה ומפרנסת לכל הנמצאים וכן משמע לקמן וז"ש דרגא דשאר דרגין בי' תליין כי כל המדו' העליונות בה תלויים כי כלם אינם משפיעים אלא על ידה וזהו תליין בה כי הוא שער הכניס' והיציא'. וראשו מגיע השמימ' היינו יסוד הנקר' ראש הוא מגיע השמימ' לאתקשרא בהדי' והכריח הענין ממה שאמר שם ראש המט' ראש דההיא מט'. בגין דאיהו ראש להאי מט' כלומר. היסוד הוא ראש וקצין לההו' מט' כי ממנו המלכות נזונית כדרך הראש והשר שמפרנס את אנשיו וז"א ומינ' נהיר כלומר בבחינ' זו שהיא נשפעת ממנו נקרא היסוד ראש: כד ישראל חטאן מאיך האי סולם שאז מדת המלכות אוחזים בה החיצונים ויונקים ממנה ואז זה הסול' אינה שולט' וכביכול יורד' למט' ומשפיע בהם אותו השפע הראוי לבא לקדושי' אשר בארץ המה וז"א מאיך האי סולם נשפלת ואין ייחוד ועולים אינון ממנן ושואגים לטרף. אבל כד ישראל מתכשרן עובדייהו אסתלק האי סולם היינו שמתעל' למעל' ומתייחד' עם הת"ת ואז כשיש ייחוד כלהו ממני נחתי לתתא ונכנסים בנהר דנור ובזה אתעב' שולטנות' דילהון כנזכר פ' שמות דף ו' ונקראו מלאכים כי מלאך הוא מלשון שליח. שלטנות' דעשו ושולטנות' דשאר עמין היינו מאמר רבותינו ז"ל שהי' רוא' שהי' עול' שר פלוני ויורד וכן שר פלוני ויורד ושרו של עשו עול' ואינו יורד עד שאמרו עליו ואם בין ככבים שים קנך משם אורידך נאם ה'. דכד אסתלק ראשו דהיינו היסוד אז אין ייחוד ואינה מקבלת שפע עליון אז סולם שהיא מלכות אתכפיי' ולהאי פירושא מלת בו ר"ל בשבילו כי אין להם ביסוד שם אחיזה כי לפירוש' קמא פי' בו ממש בההוא סולם כי אחיזת החיצונים בה ממש. הכא בחלום כלומר וכי בשלמ' נאמר בו חלום כי שלמה היה אחוז במלכו' חכמת שלמה א"כ איך ירד במדרגת חלום ועוד וכי מה אית לי' לחלום בהאי כלומר מה כח יש לו לחלום דהיינו גבריאל כנזכר לעיל לומר שאל מה אתן לך וכי הכח הזה בידו הוא מסור עכ"ל הרא"ג ז"ל: