אור החמה על ספר הזהר א:רצז

וחלמא בשמאלא וחלמא מתפרשא לכמה דרגין וגו' אפי' החצונים כענין דכתיב ויבא אלדי"ם אל אבימלך וגו' והיינו ע"י שר שלו וכן אל לבן וכיוצא רבים מפני שהמלכות מחלקת שלל לאגפיה. אבל כפום דרגיה. אם קדושה או בלתי קדושה. כפום בר נש בין בקדושים בין בפנימיים יש חלוק לפי האדם לא ישתוה חלום יעקב לשאר עם ישראל גם לא ישתוה חלום פרעה לחלום שאר עמו.

היה היה נבואה לשעתא וגו' כדי שידעו ישראל ששכינה עמהם בגלות ולא יתייאשו כדפי' בזוהר [שמות ב'].

היה לעילא בראש הסולם שהיא המלכות נאחזת באצילות היה לתתא ממש בעולם השפל ומדרגות הסולם אבי"ע.

נטיל לעילא שהיא מקבלת מלמעלה שפע ואור.

נטיל לתתא מקבלת מן התחתונים כל התפלות ומעשה התורה ומצות וזהו או' בתרי עלמין אתתקף מלתתא ע"י המעשים הטובים ומעילא ע"י השפע וזהו מוצב ארצה לקבל מעשה התחתונים וראשו מגיע השמימה שע"י מעשים אלו מקבל מלמעלה.

בארץ כשדים באתר דגלותא וגו' פי' מן הטעם שזכרנו שהי' צורך שעה ועכ"ד שהי' לצורך שעה בקש יחס מקומו בכל האפשר דהיינו נהר כבר כדמפרש ואזיל הרמ"ק ז"ל:

והרח"ו נר"ו כתב. נבואה בעלמא דדכורא איהו וגו' זה יתבאר לך היטב מהיכלות דפ' פקודי והענין בקיצור והוא אמיתות הענין כי הנה ממלכות ולמט' נק' עלמא דנוקב' ומיסוד ולמעלה נק' עלמא דדכורא וכמו שיש ז' היכלין למלכות והם נקבות כן יש ז' היכלין לת"ת עלמא דדכורא וכבר ידעת כי סוד הת"ת עם ג' אבות נק' תור' שבכתב. ואמנם נצח והוד נק' נביאים. וכנגדם ג' היכלי הנקב' היכל הרצון היכל אהבה היכל הזכות נק' תורה שבע"פ. וב' היכלות תתאי מנייהו היכל נגה והיכל עצם השמים שהם נצח והוד נק' מרא' וחלום ובכל היכל מהנך תרין אית תרין רוחין דכלילן כחדא חד לימינא וחד לשמאלא וההוא דלימינ' איקרי מראה וההוא דשמאלא נק' חלום וכמו שביארנו שם דף רנ"ח ע"א כי ההוא דימינא הוי מראה כנגד הנצח וההוא דשמאל' הוי חלום כנגד הוד. והנ' אם תמנה דרגי דבין הנביאים לחלמא הם שית דרגין והם סוד היכל היסוד דבעלמא דדכורא והיכל שביעא' ושתיתא' וחמישאה ורביעאה ותליתאה דעלמא דנוקב' הרי הם שית דרגין כי הדרגא תליתאה היכל נגה תמן הוי דרגין דמראה וחלום. גם ידעת בעלמא דדכור' נקראים נצח והוד נביאי' אמנם בעלמא דנוקב' חד הוי מראה וחד חלום חלום הוי לשמאלא וז"א נבואה בעלמ' דדכור' וגו' נבואה בימינא ושמאלא וגו' וחלמא בשמאלא לחוד. עוד אמר וחלמא מתפרשא לכמה דרגין וגו' פי' כי ענין המרא' אינו רק תמן בההוא היכל אבל כד מטא להיכל' תתאה לא אית אלא חלום לחודי' והוא הנמשך משם למט' עד סופ' דכל דרגין ונמשך בעה"ז וכמו שביארנו שם בפ' פקודי ועיין שם כי הוא תכלית האמת. וז"א נבואה לא אתפרשא אלא באתריה פי' עד היכל עצם השמים ביני ירכין דתמן הוי אתריה דנבוא' דתמן אתחברו תרי נביאי קשוט דדכור' אמנם לתתא לא אתמשך אלא חלמ' דשמאל' והנה הג' דברים שלמד ממנו הם אלו חד בנבוא' כי הנבוא' אינה אלא בנצח והוד דעלמ' דדכור' וחד בחלמ' שהוא בנצח והוד דעלמא דנוקב' והוא ברוחין שמאליים דתמן כנ"ל ונמצא דאית מהאי להאי שיתא דרגין. וחד הוא מה בין נבוא' לחלמ' והוא כי נבואה לא מתפשט' אלא באתריה שהוא נצח והוד דדכור' לחוד ואפילו כד אתכלילו בנצח והוד דנוקב' לא אתגליא אלא ברוחין ימניים דתמן הנק' מראה ונק' נבואה קטנ' כנז' שם בפ' פקודי. אמנם החלום הוא בשמאל לבד ועוד כי הוא מתפשט לתת' עד האי עלמ':

ת"ח האי סלם וגו' סלם נלע"ד לפי דבריו או ביסוד או במטטרון ויהי' ע"י גבריאל וזהו או' האי סולם אתתקף בב' עלמין חדא בארץ כשדים והוא במקום הקליפות שע"י גבריאל נשפעים משם ותניינא על נהר כבר שהוא במקום שכינה וזהו יוצא מעדן הוא מטטרון היוצא מעדן שכינ' להשקות פרדס דיליה כדפי' פ' בראשית דף כ"ז גם הוא ביסוד וגם הוא נקרא דאתקיף בתרין עלמין עלמ' דדכור' ודנוקב' וראשו דהאי סולם הוא ת"ת. ומכאן נר' כי יכולין הקליפות להתאחז עד היסוד ונלע"ד שאין פירושו שעולין ממש בהאי סולם יסוד בעצמו רק ע"ד וכאשר ירים משה ידו וגבר ישר' ר"ל כי כשישראל חוטאים אין כח ביסוד להשפיע מת"ת למלכות ומאיך האי סולם ואז עולים שרי האומות במעלתם וכשיסוד משפיע במלכות אז נשפלים שרי האומות לא שעולים בו ח"ו. ונהר כבר הוא יסוד. או גבריאל כפי הפירושים. עכ"ל:

סתרי תורה

חלמ' מדרג' שתיתאה וגו' פי' נבואה במלכות חלום בגבריאל בין זה לזה ששה מדרגות כסא הכבוד יונק ממלכות ומטטרו"ן מכסא וסנדלפון ממטטרו"ן ומיכאל מסנדלפו"ן ואוריאל ממיכאל וגבריאל מאוריאל הם ששה מדרגות וכל מדריגה היא כלולה מעשר בסוד קומת החיות בעשר כדפי' בפ' נח בשם שדי. הכי סליק מטטרו"ן והיינו שמו כשם רבו והכוונה שהוא שר הפנים העליונים שהם ד' פנים יהו"ד וד' כנפים אדנ"י וייחודם יאהדונה"י עולה צ"א כחשבון מלא"ך דהיינו שם שדי יסוד המייחד' והיינו היות היחוד והזווג בימי חול ע"י כדפי' בענין שעלייתו בשם שדי והוא במקום הת"ת למט' וכן הת"ת מתלבש בו וכן פי' בתיקונים כי הכסא לבוש לבינה ומטטרון לת"ת וסנדלפון למלכות נמצא לפי זה דאיהו קאים על האי עלמא בשלטנו בשם שדי בסוד הייחוד ובהתלבש הת"ת בו סליק לעילא בשמא דמארי' יהו"ד אתר דיעקב וגו'. ונודע כי פי' שד"י שי"ד י' דהיינו יוד של שם יהו"ד וי' תליא בצואר כדפי' בתיקונין והיינו וראשו שהיא י' עיקר שם שדי מגיע אל הת"ת לייחדו עם המלכות והיינו אות ברית דכורא מיל"ה מי יעלה לנו השמימה לקשר אות ברית שם יהו"ד ושם אדנ"י.

קריבין למלכותא סלקין קשר ההיכלות ביחוד.

דלא קריבין הם נחתין. הבדל החיצונים מן הקדש בעת הייחוד:

כד איהו סליק זה פי' אחר הכל בקדושים ייחודם ועלייתם בעת הייחוד ע"י מטטרון שהוא עולה והיינו ממש קשר ההיכלות הוא הייחוד בימות החול ע"י דקאמרן כדפי' פ' נח. וירידתם עמו אחר הייחוד כנודע. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. חלמא מדרגא שתיתאה וגו' הם נצח והוד כי שניהם כלולים בהיכל א' כנודע בפ' פקודי. עכ"ל

והרא"ג ז"ל כ' ויהיב בהו אורחא לבני עלמא לאתנהג' בהו כו' כן על כל ענין שאמר מוציא נפקות' בחסידיך ירננו אמר מכאן אוליפנא דמאן דמזמן למלכא וכו' וכן לקמן כשרצ' ית' בסדור שבחא של דוד אמר מכאן אוליפנא דמאן דאיהו בביתי' יסדר אורחי וכו' וכן אצל ויפגע במקום פי' מלשון פגיע' והוציא נפקותא כמה דאוליפנא הכא וכו' לשכב על אבנים וכו' וממנו ילמוד אדם כי אחר שלמד צריך להוציא נפקותא ופרי מענין מה שלמד כדי שיקיים ללמוד ולעשות כי לכך נמנו וגמרו למוד גדול שמביא לידי מעש' ובעשותו כל אלה יחבר ת"ת דהיינו תורה עם המלכות דהיינו מצוה כי כל פניותינו הוא לתיקון זה. בההוא שעתא אוליפנא מיני' וכו' ומן ברי' תלת חד בנבוא' דהיינ' שהנבוא' בעלמא דדכורא כדמסיק. וחד בחלמא היינו שהחלום בעלמא דנוקבא כדמסיק ואמר מה בין נבואה לחלמא זהו הענין השלישי שלמדו ההפרש שבין הנבוא' לחלו' שהחלו' מתפשט בכמה דרגין ובכל העולם אפי' בח"ל והנבוא' לא אתפשטא אלא באתריה דהיינו ארץ ישראל כדמסיק לקמי' ומצאתי נסחא שאמר וחד מה בין נבואה לחלמא ואתי שפיר כמה דאמרן ואיכא מאן דגריס ותרין בחלמא כלומר שלמדו ג' דברים א' בנבוא' ותרין בחלמא והם שהחלום בעלמא דנוקבא. ועוד שהחלום בשמאלא הרי תלת: נבואה בעלמא דדכורא איהו היינו כל האצילו' עד היסוד נקרא עלמא דדכורא כדאית' בפ' ויחי בדף רמ"ו ומהמלכות ולמט' נקרא הכל עולם הנקב'. וחלמא בעלמ' דנוקבא היינו בגבריאל שהוא למט' מהמלכות וכן מפרש לקמן ת"ת חלמא איהו ע"י דגבריאל דאיהו לתתא בדרגא שתיתא' מנבוא' וכן מפרש בפ' וישב דף קפ"ג. ומהאי להאי כשיתא דרגין נחתא ירצה כי מהנצח עד גבריאל הם שש מדרגו' והם א' נצח ב' הוד ג' יסוד. ד' מלכות. ה' עולם הבריא'. ו' בעולם היציר' על היכל הרצון ששם בהיכל זה עומד גבריאל כנז' בפ' פקודי בהיכלא שתיתא' ע"ש. וכל א' מאלו הו' מדרגות כלול מעשר כנודע הרי ס' וזהו מרז"ל חלום א' מס' בנבוא'. נבוא' בימינא ובשמאלא היינו נצח והוד נצח אל הימין והוד אל השמאל ויש מתנב' מתוך הנצח ימין ויש מתנבא מההוד שהוא השמאל. וחלמא בשמאלא היינו גבריאל כנז' שהוא שמאל ע"ש הגבורה. וחלמא מתפרשא לכמה דרגין כי מגבריאל ולמטה ממנו יש כמה מדרגות ומלאכים וכחות קדושים וטמאים כי גם הגוים חולמים והכל נמשך מגבריאל וכלא יונק ממדרגתו הקדושה מהקדושה והטמא מטומאתו וז"ש מתפרשא לכמה דרגין לתתא כלומר אל מקום החיצונים. בג"כ חלמא איהו בכל עלמא כלומר אפי' בגוים שהם ג"כ חולמים חלומות אבל כפום דרגי' הכי חמי כלומר כפי מדרגתו של כל אדם שאפילו בישראל יש מהם שחולמים אבל הם חלומו' של תוהו כנז' בפ' וישב דף קפ"ג וז"ש כפום בר נש הכי דרגי' כפי מעשיו כן נקשר ונאחז במדרגות ומאות' מדרג' בא לו החלו'. נבוא' לא מתפשטא אלא באתרי' כלומר כי החלום יש לו כמה מדרגו' משתלשלי' למט' עד בא החלום לבעליו אבל הנבוא' אינ' מתפשטת אלא באתריה במקומ' דהיינו נצח והוד כנזכר ומגלים הנבוא' על ידי המלכות ונשמתו של הנביא הית' מזדככת ועול' עד מקום שהית' אצילות נשמתו ומשם הי' משיג נבואתו כנזכר בתיקונים דף כ"ח. אי נמי פי' באתרי' היינו בארץ ישראל ולא בח"ל ולזה פתח לקמי' בפסוק היה הי' דבר ה' אל יחזקאל להכריח פי' דדוקא באתרי' שריא דהיינו א"י והראיה כי לא נראי' שכינה בר מארעא דיש' כי אם על נהר כבר לסבה נודעת כנז' בריש פ' שמות ע"ש.

ת"ח מה כתיב ויחלום וגו' בא להכריח מה שאמר כי החלום מתפשט לכמה דרגין לתתא עד הארץ וזהו ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו אחוז ומגיע השמימה ואף שאין ראי' לדבר זכר לדבר. דאצטריך על גלותא לפי שהיו אומרים יש' אבדה תקותנו נגזרנו לנו כנז' בפ' שמו' דף ב' ואע"ג דלא אתחזי ההוא אתר להאי כאן הכריח מ"ש לעיל דנבוא' לא אתפשט אלא באתרי' דאי אתפשטא כאן הי' לצורך שעה וז"ש בג"כ היה הי' כלומר הוי' חדשה הית' להיות כאן גלוי שכינה. מאי היה הי' אף שכבר פי' שהוא הוי' חדש' כנז' חזר לשאול כדי להשיב תשוב' אחרת כדמסיק. אלא היה לעילא היה לתתא הענין שבא לתת טעם לגילוי שכינה בבבל ארץ טמא' ואמר לפי שהי' בכיה לעילא לזה הי' ג"כ בכיה לתתא כנזכר במאמרי שמות ע"ש ולכך דבר ה' אל יחזקאל וגומר ולזה לא אמר ד"א כי הפי' הב' בא להכרי' מ"ש ואעג"ב דלא אתחזי ההוא אתר להאי וכו' וכאלו אמר וחמא יחזקאל מה דחמ' לפי שעתא ואע"ג דלא אתחזי למה לפי שהי' היה בכי' לעיל' ולתת' כנזכר. דכתיב סולם מוצב ארצ' וגומר בא להכריח כי לפי שהיתה בכי' למטה היתה בכיה למעלה תדע לך למה לפי התקשרות העולם התחתון בעליון ולכך כשיש דין ועציבו למטה יש למעלה דכתיב והנה סולם. מוצב ארצ' וראשו מגיע השמימ' כי הוא מקשר מטה ומעלה וז"ש נטיל לעילא ינטיל לתתא. ומל' לי' לי' ב' פעמים ט"ס והכונה כי הסולם הזה נוטל וקושר העולם העליון וחוזר וקושר ונוטל עולם התחתון ולזה חזר ואמר הי' הי' חד לעילא וכו' כלו' השתא אתי שפיר הי' היה ב' פעמים לרמוז שבהיו' למט' יש למעל' ת"ח האי סול' בתרי עלמין וכו' עד עתה הכרי' ע"ד הפשט אבל עתה בא להכרי' מכח הסו' ואמר ת"ח האי סול' כלו' זה הסול' הנזכר שהכרחתי לך בו ע"ד הפשט הנ' ע"ד הסוד אתי שפיר כמין חומר והוא כי הסול' הוא מדת המלכו' כדמוכח לקמן בתרי עלמין אתתקף בעיל' ותתא דהיינו מציאות מעש' המצות והבל התורה הנעש' בתחתונים שהיא מתתקנת בהם בסוד מ"נ וז"ש אתתקף בעילא להתייחד בת"ת לפי שהיא אתתקפת לתתא והאיר' פניה כלפי מעל' בסוד מעש' המצות והתורה כנז'. בארץ כשדים באתר דגלותא וכו' כלומר כי עם היות ארץ כשדים טמא' כטומאת השרץ נתנבא שם סבת הגלות כנז' ועכ"ז לא הית' הנבוא' אלא על נהר כבר וכן גירסת הספרי' באתר דגלותא שריא בי' ועם כל דא על נהר כבר מאי נהר כבר וכו' עכ"ל הרא"ג ז"ל: