אור החמה על ספר הזהר א:רעז

ויאהב יצחק וגו' הא אוקמוה וגו' כאן חסר פסוק א' וכן צרי' להגיה הא אוקמוה כמה דכתיב איש יודע ציד וכתיב התם הוא היה גבור ציד וביאור זה ביארתיו לעיל דף קל"ז ע"ב כי לכך אהב יצחק את עשו לפי שהי' * נ' דצ"ל לפי שהי' כמו נמרוד שהי' צד ומרמה בפיו את הבריות וכן עשו כו' וע' לעיל: צד ומרמה בפיו את הבנות וכן עשו הי' מרמה בפיו את אביו כיצד מעשרין את התבן וגו' וזהו פי' כי ציד בפיו. וכן איש שדה כי הוא הי' איש שדה הולך בשדות וביערים לשקוד * אצ"ל לשדוד: ולהרוג והי' אומר שהי' יוצא להתפלל כאביו יצחק לשוח בשדה. גם פי' קריאתו איש שדה כי ידעת כי הקדוש' והטומאה הא' שולטת בישוב והא' בחורבות ובשדות כנזכר פ' תצוה ועשו היה אחיד בההיא חורבה וזהו איש שדה כי בשדה מצאה צעקה הנערה. והק' עתה כי מאחר דכל אלין הוו בעשו איך יכיל למיצד ליה ליצחק אביו ולרמאה לי' והא שכינתא הוה עמיה כנודע כי לעולם היתה השכינ' בבית יצחק אבינו וכמז"ל כי הי' ענן קשור על אהלו וגם בעת שבירך את יעקב תמן הות שכינתא כמ"ש כריח שדה אשר ברכו ה' והוא שדה של תפוחים שנכנס עמו ג"ע ושם היתה השכינ' עמו ואיך לא אודעא ליה. וביאר כי כן הוצרך הדבר בגין שיבאו הברכות בדעתא דקב"ה ממש ויהי' הוא ית' הגורם לזה ומאתו יצאו הברכות ויהיה יעקב מבורך מפיו ית' ממש ואח"כ יודה יצחק עליהם כמ"ש גם ברוך יהיה ובזה יתקיימו ברכותיו של יעקב והוצרך לכל זה מפני שידעת ענין קטרוג עשו וסמאל שרו על ברכות יעקב ובכן הוצרך שיתברך מפי השי"ת עצמו ממש וזה הי' במה שהי' בלתי ידיעת יצחק אך אח"כ הודה יצחק כמ"ש גם ברוך יהיה.

ויזד יעקב נזיד וגו' הוקשה לו דהא אוקימנא דהוה דא בגין אבילות' דאברהם וא"כ ויזד יצחק מבעי לי' למימר כי הוא הי' האבל ולמה ייחס הבישול כזה אל יעקב וביאר כי יעקב בשלם בכוונה גמור' כדי להכשיל את עשו וכמ"ש לעיל כי יעקב אזל בעקבה וברמאות בכל ארחוי לגבי עשו וכמ"ש ועם עקש תתפל וענין בישולא עדשים מפרש ואזיל וגו'. עכ"ל הרח"ו נר"ו.

גיליון אבל לא אודעא ליה בגין דיתברך יעקב וגו' תימא אי שכינתא לא אודעא ליה אמאי אתענש יצחק על דרחים לעשו ואתערו עשו שונאי אהב. ואולי בתחלה לא אודעא לי' ובתר דאתקשר עמיה אהבה לא יכיל לאתפרשא דלא חמי לי' חובא מטעמא דאתערו:

אלא בדעתא (נ"א ברעותא) דקב"ה פי' על תנאי אם יזכה דכתיב ויתן לך האלדי"ם בדין. סל"ה. ופי' כדי שלא יקבל עולמו בזה העולם אבל בעשו הנה משמני וגו' ולא נזכר שום שם וכן כתב הקנ"א ז"ל * נ' דצ"ל הקנה: עכ"ל: הה"ד מארבע רוחות באי הרוח וגו' ס' במדבר ק"ל ב' רל"ה א' לקמן וקע"ה ב' פ' שמות י"ג א':

והרא"ג כ' ויאהב יצחק את עשו וגו' ה"ג הא אוקמו' כמא דכתיב איש יודע ציד וכתיב התם הוא היה גבור ציד וגו' ומאי דאמר הא אוקמוה הוא לעיל בסוף פסו' ויעתר יצחק לה'. ואיהו אמר דעביד צלות' שהיה אומר שהיה יוצא השד' להתפלל כדרכו של יצחק אביו וזהו יודע ציד שהיה צד אותו באמרי פיו כנזכר ואינו אלא איש שדה לקפח וכו'. והכי איצטרי' שיבאו הדברים בערמה כמו שנבאר לקמן בפסוק יעבדוך עמים. עכ"ל הרא"ג: