אור החמה על ספר הזהר א:רסו

וכלהו שמשו בארבע נשין. עיקר הסוד שהשכינה יש בה ד' בחינות שרה מצד החסד רבקה מצד הגבורה לאה מצד הת"ת רחל מצד המלכות בעצמה וכל א' מהאבות יחדה מכל ד' בחינות אמנם העיקרית שרה לאברהם שהיא עיקר מדתו ולכך מצדה הוליד יצחק ושאר הבחי' לא הוליד ממנה כראוי אמנם תקן והוציא משם סיגים והכינם ליעקב ויצחק ג"כ נרמזו בו ד' אלא שלא נטל בגשמי אלא רבקה והיא שמשה בכל הבחינות וז"ש ברזא דסטירו וגו'.

ר' חייא אמר אברהם ויצחק שמשו כל חד באתתא חדא דהיינו אברהם בצד החסד יצחק בצד הגבורה יעקב ברחל מצד הגבורה והוציא אחת בלהה המלכות למטה לאה מצד החסד והוציא זלפה אל האמצע כמדתו.

ור' שמעון פליג כדפי' לעיל ורצה שכל האבות שמשו בכל הייחוד ונעזרו האבות זה מזה כדפי' וז"ש וכלא ברזא חדא.

דהא כלא ברזא קדישא וגו' לפי דברי ר' חייא אין קטורה והגר מצד הקדושה אלא שרה לבד לכך אמר כולא ברזא קדישא יש סוד בעניינים וכולא ברזא חדא האבות שלשתם יחדו ושמשו בכל בחינות השכינה כדפי':

ויוסף אברהם מאי ויוסף בשלמא אי אמרינן הגר לחוד וקטורה לחוד ניחא לישנא דויוסף דהיינו ויוסף על הגר קטורה אלא השתא דאמרת דקטורה היינו הגר ושינוי השם משום תיקון מעשיה מאי ויוסף אי תימא על שרה לאו הכי אלא ויוסף בערך הלקוחין.

ת"ח דאמר ר' אלעזר וגו' הענין דקשי' לי' נימא ויוסף על שרה ולא בחיי שרה אלא בתר דמיתת שרה הוסיף ולקח זו לזה אמר ת"ח וגו' דמכלל דבריו למדנו שמעולם לא נכנסה זו בגבול שרה כדי שלא יפגום שפחה תירש גבירת' א"כ מהאי טעמא נמי לא אתיא האי בלשון תוספת על שרה אלא מלת ויוסף אהדר על הליקוחין שהיא היא בתוספת עצמה על עצמה.

ויתן את כל אשר לו הוה לי' למימר את אשר לו מאי כל אשר לו דייקא לרבות. או אפשר דהי' לו לומר ויתן אברהם את רכושו ליצחק את כל אשר לו דייקא על ענין אחר נעלם. והשתא ניחא רזא דמהימנותא דהיינו א"ת מדת המלכות כל מהיסוד ולמעלה. אשר בינה. היינו כל סוד האצילות והענין שנאחז יצחק בסוד האצילות בחיי אברהם להיותו עיקר המציאות ונעשה אברהם טפל לו כדי שישלוט במדתו כדקא יאות ולזה ניחא לי לומר שכל שלשה מלות אלו יתירי את כל אשר ודייקי הכי.

ת"ח הכא אתכליל אשא במיא. גבורה כלל בתוכ' החסד בענין שיצחק עיקר הבית ואברהם נכלל בו בהנהגתו ויתן אברהם מדתו את כל אשר לו ליצחק שנכללה בתוך הגבורה ובקדמיתא בעקיד' בבחרותו של יצחק נכללה גבורה בתוך החסד וכך הסדר תחלה הגבורה תוך החסד ואח"כ החסד בתוך הגבורה מפני היות אצילות הגבורה מדרך החסד ע"י אברהם הוליד את יצחק ואח"כ בהתגבר הגבורה במקומ' נכלל' החסד בגבורה.

אלין סטרי דרגין האחיזם בחלקם דהיינו בשרים הידועים להם ולא שלמדם כשפים או ע"ז שזה אסור לבני נח אלא שהשכינם בארץ וגלה להם אחיזת' בשרים הידועים ולמדם ז' מצות ועיקר הנהגה טבעית לפי מה שעיקר שליטת השרים ההם.

בגין לאשלמא דרגין שאברהם לא הולידם אלא שהתחיל ביצחק הגבור' והשלים מדרגותיה בבנים אלו ולכך יצאו לחוץ ושיעבדם תחת ממשלת יצחק להראות על הכחות ההם שהם משועבדים תחת ממשלת ה בור'.

ת"ח כתיב ותרב חכמת שלמה וגו' לא אחשוב שאברהם המקריב שאר בני העולם לעבוד' ירגיל בניו בע"ז אלא שלמדם מקום אחיזתם וסדר הנהגתם לעבוד כפי הנאות לשרים ההם והם הוציאוה לתרבות רעה. הרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. וכלהו שמשו בארבע נשין וגו' זה תבין מפ' פקודי כי בכל היכל מז' היכלות יש סוד ד' חיות הקדש והנה בהיכל זכות שהוא זרוע שמאל הנקבה יש ד' נשים הם ד' חיות ויצחק שהוא זרוע שמאל הזכר הוי בעל דידהו. וכן אברהם זרוע ימין הזכר נטיל ד' נשין ד' חיות דבהיכל אהב'. וכן יעקב גופא דת"ת נטיל היכל רצון בד' נשים ד' חיות הקדש.

בני הפלגשים אלין הוו בני קטורה. הרגיש או' בני הפלגשים כנר' שהם שנים וכמו שדרשו לעיל בריש דף זה ולכן אמר כי קרא לקטור' בלשון פלגשים להורות כי ב' פעמים היתה פלגשו דאברהם וזהו להורות כי קטור' זו הגר בעצמה וז"א פלגש בקדמיתא וגו' אמנם ר' חייא סבר פלגשים ממש דנשא אברהם ב' פלגשים אחרים וכמו שביארנו לעיל בראש עלה זה. ואעפ"י דלעיל פליג ר' חייא אההיא דרשא וסבר דלא הוה לאברהם אלא חדא כנ"ל עכ"ז אפשר שאח"כ הודה לדבריו כששמע לר"ש לעיל שסייע לסברת הראשון באו' סליקו מילין לאתרייהו וגו' כי הכל רמז העליונים וכמו שביארנו שם בסוד היכלות הקדושה. עכ"ל:

גיליון יצחק ברזא דארבע וגו' פקודי רנ"ו. ויוסף אברהם ויקח אשה וגו' קכ"ז א'. יצחק בדרגא דחולקי' כדקא יאות וגו' פי' יצחק קץ חי כנז' בתיקונים והיינו יסוד.

מאי מתנות אלין סטרי דרגין תתאין וגו' מתנת חסר ו' וכל חסר מסטרא אחורא. ר' יצחק פתח ואמר מי נתן למשסה יעקב וגו' קשה מה ענין חרבן בית המקדש כאן ומה שנראה בעיני לפי דרך המדרש משום דאברהם שרות' דנהורא דסיהרא כאו' מי העיר ממזרח ובשלמא * ובשלמה. דור ט"ו אתמליא סיהרא וקיימא בשלימותא כד"א ותרב חכמת שלמה וגו' דאוליף חרשין ואתמשך בתר אינון דרגי ונסיב נשים נכריות והוה סבה דשריא סיהרא לאתפגמא בסוף יומוי זעיר זעיר עד דור שלשים בימי צדקיהו דאתפגמת לגמרי. ע"כ מספר לבנת הספיר. ועוד האריך. ת"ח כתיב ותרב חכמת שלמה וגו' ק"ן א':

והרא"ג כ' יצחק ברזא דארב' סוד ד' נשים שנטל אברהם ויעקב בפועל היו ליצחק בכח והם ד' מחנות שכינ' ארגמן כנז' בפ' פקודי דף רנ"ו ע"ש שהם נקר' ארבע נשין. וכולם נוטי' אל הדין מצד יצחק כדי להעניש לרשעים וזה שאמר כאן בסטירו דרבקה נוטים אל הדין כנזכר שם. ולא כן ד' נשים דאברהם שהיו נוטים לצד החסד ושל יעקב לצד הרחמים. והשתא ניחאלמה לא היו ליצחק ד' נשים בפועל כאברהם ויעקב אלא כדי שיהיה הדין נסתר ולא יהיה הדין גובר בעולם. וז"ש ברזא דארבע בכח ולא בפועל ופי' הטעם ואמר לפי שהם בסטירו דרבק' שנוטים לדינ'. באתתא חדא ברזא דקדישא כלומר אעפ"י שמצינו ששמש בארבע מ"מ ברזא דקדשא לא היה אלא א'. ולקבל תרוייהו הוו ארבע לפי שהו' כלול מאש ומי' וא"ת בתרי די לו י"ל דאש כלול במים הרי תרי ומי' כלולים באש הרי שתים שהן ארבע וז"ש בתרין חולקין. ר"ש אמר סליקו מלין וכו' מסייע לי' לר' חייא דודאי למטה ראוי שיהי' כענין של מעלה וז"ש סליקו מלין לאתרייהו ר"ל לשרשם העליון. דהא כלא ברזא קדישא ואין ראוי לומר שד' נשים של אברהם ירמזו למעלה כדברי ר' חייא שלא היו קדש רק שרה. וכשם שלמעלה אין ד' מחנות שכינ' מצויין אלא בהיכלו של יעקב לבד שהוא היכל הרצון כנזכר בפרשת פקודי ואעפ"י שנוטל אותם יצחק להעניש כנז' לעיל מ"מ עיקרם אינם נמצאים אלא בהיכל הרצון הכי נמי למטה לא היו ד' נשים אלא ליעקב.

ת"ח דאמר ר' אלעזר בא לפרש סמיכות ויוסף אברהם לוינחם יצחק אחרי אמו דכתיב לעיל מיני' בהא דאמר ר' אלעזר דיצחק היה מתנחם אחרי אמו שהי' רואה אותה ואברהם לא הי' רואה אות' מדקאמר וינחם יצחק ולא קאמר וינחם אברהם ולמה לא הי' אברהם רואה אותה להתנחם. לזה נתן טעם הפסוק ואמר לפי שויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה בגין דשפחה לא תירש גבירת' וכיון שהשפחה לא היתה נכנסת גם אברהם שהיה עמה לא הי' ראוי שיכנס.

ת"ח הכא אתכליל אשא במיא וכו' טעות גדול נפל בספרים * ע' ברמ"ק. ונראה שהגירסא הנכונה הוא הכא אתכליל מיא באשא שכן אברהם שהוא מים נתן את כל אשר לו ליצחק ונמצאו המים כלולים באש. כדין אתכליל אשא במיא כי כן היה יצחק עקוד לפניו ונמצא האש כפוף ונכלל תחת ידי המים. בגין לאשלמא דרגין כי שמות הקדושה כבר היו נשלמי' סגולת' ע"י אברהם ויצחק שהיו צדיקים אמנם שמות הטומאה מי יהי' פועל בהם שאם לא יהי' מי שידע לפעול בהם נמצאו חסרי השלמות לכן מסר להם שמות הטומא' לאשלמא דרגין של טומא' על ידם. אלין הוו בני קטור' וכי תימא פלגש מ"ל תירץ ואמר פלגש בקדמיתא וכו' עכ"ל הרא"ג: