אור החמה על ספר הזהר א:רנח

וכן דוד דכתיב בי' וגו' אבל מארי תשו' וגו' תימה שהרי אין בכל העולם בעל תשוב' כדוד המלך. ואפשר שבבחינת התשוב' קאמר ובבחינת שאר המעשים ועדיין אין זה מספיק. ואפשר עוד שבעל תשו' הנרצה הנה אינו כצדיק שבא עביר' לידו ושב ממנה שאם כן כולם בעלי תשוב' שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא וישוב בכל שנה מחטאיו. אלא הכוונ' כמנשה מלך יהודה שהרבה לחטוא ואח"כ שב והשתא ניחא שראש לשבים בג"ע הוא מנשה מלך יהודה כדפי' ר' אליעזר בצואתו. והן אמת כי יחזק עתה הקושיא וכי מי שחטא מעט ושב בתשוב' שלימה פחות ממי שהרבה לחטוא ושב נמצא לפי זה לפי ריבוי חטאיו תרבה שכרו. והא לא קשיא כי כן יחזק תשובתו עד למרבה וטעם במקום שבעלי תשוב' וגו' פי' שם בספ"ר:

דאינון קריבין וגו' שיש שש' מדרגו'. חסידי' מחסד גבורי' מגבור' מארי תור' מת"ת חוזים מנצח והוד צדיקים מלכים יסודומלכות. מארי תשובה באימא עילאה נמצאים קרבים יותר:

ואינון משכי עלייהו וגו' כאן פי' טעם מספיק לגודל מעלתם כי להיות ההכנעה חשובה לפני הבורא. הצדיק הגמור לא יכנע אבל יגבה לבבו בינו לבין עצמו מפני שמעולם לא חטא. ובעל תשובה אמתי לבבו נשבר בקרבו ובאותו רצון הלב פועל יותר משאר הצדיקים שאין הספירות העליונות נפעלות למטה אלא ברצון הלב ובכוונה:

ת"ח כמה אתרין היכלות לנשמות בג"ע כדפי' בזוהר פ' בראשית:

דקב"ה קריב לון לגביה. ומלת תבחר ותקרב הת' לנוכח שהב"ה בוחר אותו. ובמלת תבחר ותקרב לא נתבאר מקום לנשמות אלא רק סתם גזרה כוללת לכל הנשמות הזוכות לעלות וז"ש דסלקין אינון נשמתין מתתא לעילא וגו' אמנם בחי' אחסנתייהו ית' אח"כ באומ' חצריך ביתיך כדמסיק:

ודרגין לבר כגון חצר לבית. ועניינו כי בסוד מעמד הנשמות אין מקום למלאכי' להיות שמקום המלאכים הם ז' היכלות הידועים שהם מדור למיני המלאכים. וראש הממונ' על כל צבא מרום הוא המלאך מטטרון ולמעלה מז' היכלות פנימה להיכל קדש הקדשים היא היכלות הנשמות: והנה כל מקום המלאכים הוא מקום הנק' היציר' וכל מקום הנשמות הוא מקום הנק' בריא'. וכסא הכבוד והיציר' כמו חצר לבריא'. ולפיכך הצדיקים שאינם זוכים ליכנס לבית ונשארים בחצר שהם דרגין דלבר יש להם שליחות כמלאכים מפני שהם בעולם המלאכים כדמפרש ואזיל:

בגין דאלין אתקדשו וגו' הענין כי המדרגות למעלה הם כסדר זה. למטה מעולם המלאכים שהוא היציר' יש מדרגת החיצונים שהם סביב רשעים יתהלכון. ולכך מאן דאסתאב אין לו רוח שהוא מעולם המלאכי' אלא נפש שהוא מעולם העשיה ונפשו נכרתת מהקדוש' ונטרדת לבין החיצונים שהם למטה ממדרגות המלאכין. ומאן דנטיר גרמי' ולא אסתאב יש בו רוח וינתן לו חלק בעולם המלאכים אמנם ליכנס לתוך הבית שהוא עולם הנשמות צריך שיהי' לו נשמה והיינו בסוד עסק התור' והמצוה נוסף על שמירת עצמו מטומא' ומכל דבר רע. וז"ש ואית אחרנין דאינון לגו תדיר דהיינו אותם שהם בעולם הנשמות ואמר תדיר מפני שאינם עושים שליחות דהיינו יוצאים ובאים אלא תדיר שם בקבע. והם הנשמות שאי אפשר לעולם להסתפק ע"י ואין עושי' שליחות אלא הרוחו'. הרמ"ק זלה"ה:

גיליון ואינון רוחי מסאבי מסאבין לי' ואעלין לי' לגיהנם. כ"ט א'. עכ"ל:

והרא"ג כ' וכן דוד וכו' אבל מארי דתשוב' וכו'. תימא דהא דוד בעל תשוב' הוה וכו' וי"ל דבעל תשוב' איקרי מי שהי' הפך צדיק גמור דהיינו רשע גמור וכיון שהיתה רשעתו גדול' ודאי צריך שתהי' תשובתו גדול ומיד בהרהור תשוב' הוי צדיק גמור. כי מוסיף הכנע' הלב ומרירות נפש בצום ובכי ומספד עד שעולה למדרג' חסיד דהוי יותר מצדיק גמור. אבל בחטא קל שבא לידו ושב ממנו אף על פי שעשה תשובה גדולה כדוד המלך ע"ה אינו נקרא בשביל כן בעל תשובה שלא נקרא בעל תשובה אלא שקרב אל הקליפות והכניע אותם ושב אל הקדושה.

רבי יוסי וכו' יהיב טעמא למלתא דהיאך מארי תשובה עיילי מיד ופליג אדרבי יהודה דאמ' שמקום שהצדיק גמור נכנס בסוף ימיו הבעל תשוב' נכנ' מיד בתשובתו. ור' יוסי אמר שלמעל' מן הצדיקים גמורים נכנסים כדתנן מקום שבעלי תשובה עומדים וכו' ותרי טעמי יהיב חדא דמשכי עלייהו ברעותא דלבא יתיר כלומר שמושכים עליהם אור הקדושה העליונה בכונה גדולה. מפני שהם נכלמים הרבה ולפי רוב כלימת' יכנעו וישובו וידבקו בקונם מש"כ בצדיק שאין לבו נכנע כ"כ לפי שהוא צדיק. והשני ובחילא סגיא לאתקרב' למלכ' כלומר לפי שהם סגורים בעמקי הקליפות וצריכים מלחמה גדולה להומם ולאבדם לבא אל המלך לכן יעלו על מעלת הצדיק. ובכלהו בי מותבי לון לצדיקים שיש מקומות מיוחדים לצדיקים. וז"ש אתרין וכל אחד לסוג א' מן הצדיקים והמקומות מעולין זה מזה לפי גדולת הכת ההיא ואף במקום הכת האחד אין כלם שוין כי נחלקין בפרטן בגודל האור כל א' מחבירו. והוא פי' והצעה לג' בחינות שאמר הפסוק חצריך ביתך היכלך כדלקמן.

אלין אתרין ודרגין לבר וכו' הנה סדר המדרגות הללו הם כך חצריך הם בג"ע של מטה שהוא בעשיי' רוחנית שהיא חצר המשכן משכן מטטרון שהוא ביצירה שהם ז' היכלות מלבנת הספיר למעלה וחצר המשכן הוא העשיה שהוא לפני המשכן וביתיך הוא המשכן שהוא היצירה כנזכר. והיכלך הוא הבריא' דהיכל קדש הקדשים שהוא ראש היצירה הוא עצמו סוף הבריאה כמו שקבלנו משם ההרי"א זלה"ה. עכ"ל הרא"ג: