אור החמה על ספר הזהר א:רנו

ואעיל לה בידו כמכניס כלה לחופה לגבי חתן כי אדם וחוה רמז ומרכב' לחכמה ובינ' כדפי' בתיקונים ונודע שתיקק אדם וחוה בג' אבות וג' אמהות ולכך אדם חכמה למעל' מג' אבות חג"ת. חוה בינ' וג' בחינות מלכות נקבה לג' אבות תחתיה נקב' לנקב' וזכר לזכר אלה השמים והארץ לא כתיב דמשמע. דעל שמים וארץ ממש קאמר: ולא תולדות דבר נש. דהיינו אדם וחוה שהם תולדות השמים והארץ שמהרכבתם נמצאו. ולא כשאר בני אדם שהם תולדות דבר נש.

לאו שדה איקרי מכפלה וגו' פי' אין הכוונה שהשדה מכפלה או המערה מכפלה שיהי' מלת מכפל' חוזר לשדה או למער' אלא המכפל' היא המלכות כדמסיק לקמיה ושדה זו היא שלה שהית' שכינה שורה בו אמנם המער' הית' באות' שדה. שהיא שדה המכפל'. ומה שאמר מערת המכפל' הוא דרך ערמה להסתיר הסוד כדמסיק לקמן. וטעם למה המלכו' נקראת מכפל' מפרש ואזיל:

ת"ח ירושלם וגו' פי' כמה מיני כפל שיש לירושלם דהיינו מלכות ומטעם זה נקראת כפלתא כי אם הי' הכפל לה סתם כפל א' הי' ראוי שתקרא כפול' אמנם עתה שהיא כפול' ומכופלת פעמים רבות נקראת מכפל' ופירש בה כמה מיני כפל: הא' כל ארע' דיש' אתכפל תחותי' להיות' היא גבוהה מכל א"י וכל א"י נכפל תחתי' וזה כפל א': הב' ואיהי קיימ' לעיל' וקיימא לתתא דהיינו שכינ' בתחתוני' ושכינ' בעליונים והרי כפל ב'. הג' כגוונ' דא כלומ' כענין שפי' בירושלם התחתונ' דכל ארעא דישר' איכפל תחותה כמציאות הזה ירושלם לעילא וירושלם לתתא. כי בסוד שכינ' בעליונים כל בחינותיה המתפשטות שהם בבחינת שאר א"י הם מתכפלות תחתיה וזה כפל ג': הד' אחידא לעילא ואחידא לתתא כי ירושלם תחתונ' אחוזה בירושלם העליונ' שהיא שורשה ואחוזה בבחינות א"י המתכפלות תחתיה שהם חייליה. וכן ירושלם העליונ' אחוז' בתחתונ' ואחוז' בשרשיה העליונים שהם שאר הספירות: הכפל הה' ירושלם לעילא אחידא בתרין סטרין בלי אחיזת ירושלם התחתונ' בה שפירשנו בכפל הד' אלא היא בעצמ' אחוזה בתרין סטרין לינק * אצ"צ לעילא לינק. ולמט' להשפיע וכיוצא בזה ירושלם התחתונ' אחידא לעילא לינק ולתתא להשפיע. על כל מיני כפלו' אלו היא נקראת כפלתא לשון רבים

ועל דא האי שדה וגו' כלו' שהמערה לא יתייחס למכפל' מפני שאין יחס למערה א' למלכות אמנם השדה יתייחס למכפלה שהיא המלכות והשם הצודק הוא מערת שדה המכפל' דהיינו שהשדה יתייחס למכפל' כאו' שדה אשר ברכו ואו' מערת המכפל' הוא להסתיר הענין כדמסיק לקמי'. הרמ"ק ז"ל: וע' מה שכ' בס' אור הגנוז בס"ד:

והרא"ג כ' חוה לא עאלת. מבושתה מאדם שלא יקבלנ' שיאמר לה ראה הצדקת הזאת כמה טוב' גרמ' לבעל' שכל ענייני' לסייעו לעבודת יוצרו כאומר כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה ואת כמה רעה גרמת לי כאו' כי שמעת לקול אשתך וגו': דכתיב ויקם השדה וגו' לאברהם דריש בשביל אברהם: בההוא עלמא בג"ע שלא נכנסו עדיין במחיצתם עד בא אברהם. ור' יהוד' ור' אבא לא הוו דרשי הקימ' אלא על מקומם בכבוד בקבר ור"ש הוסיף שגם לרוחם בג"ע הוה קימ'. ר' אלעזר שאיל וכו' הכונ' הי' לשאול ואגב שאלתו רמז מה שהי' סובר הוא ביישוב הפסוקים דקשו אהדדי חד קרא לה מערת המכפלה וכתיב לבתר מערת שדה המכפל' וס"ל דתאנא והדר מפרש הוא. וז"ש האי מערת' לאו איהי כפלת' דהא כתיב מערת המכפל' בראשונ' ואח"כ קרא קר' לה מערת שדה המכפל' ובודאי תפוס לשון אחרון שהוא פי' של ראשון וכונתו לראות אולי אביו ס"ל כוותי'. א"ל הכי קרי לי' מערת המכפל' כד"א וכו' כלומר לאו כמה דס"ד דתאנא והדר מפרש הוא אלא הכי קרי לי' מערת המכפל' כלומר שפיר קרא לי' בשם זה. ושם זה עומד כד"א ויתן לי את מערת המכפל' כלומר שאברהם שהי' שואל המקח הזה בודאי לא הי' אומר דברים שצריכים ביאור אלא דברים כפשטן ולא תקשי נך אמאי כתיב בתר הכי מערת שדה המכפל'. דחייך לאו מערת איקרי מכפל' ולאו שדה מכפל' כלומר שאין אלו הפסוקים הם כפשוטן אלא האי שדה ומערתא על שום מכפל' איקרון. סוד יש בו על השד' של מעל' שדה של תפוחין השור' על השדה הזה. אמנם האי כדאיתי' והאי כדאיתי' מערת המכפל' כפשוט' מערה לפנים ממער' ומערת שדה המכפל' הוא למעל' שבשד' זו שהמער' הזאת בתוכ' הוא דשריא בה ההיא כפלתא שהי' המלכות כדמפרש בסמוך. שדה המכפל' ודאי לא מערתא השתא מפרש דבריו שאמר אלא האי שדה ומערתא על שום מכפל' איקרון שלא תטעה בדברי לומר דשניהם על שום מכפל' עליונ' איקרון אלא האי כדאיתי' והאי כדאיתי' שדה המכפל' ודאי שהוא רומז לסוד עליון כנזכר שדה ששור' בו שדה העליון אבל מערת המכפל' ממש הוא כפשוט' כפול מער' לפנים ממער'. וז"ש ולא מערתא שחין רמז למערת המכפל' למעל' אלא למערת שדה המכפל' כנז'. דהא מערת' בשדה איהי כלו' המער' הית' בשדה נראי' לעין כל שהיא כפול' וז"ש אברהם ויתן לי וגו' ולא דבר כפי הסוד כנזכר אמנם ההוא שדה דהיינו מערת שדה המכפל' קאים במלה אחרא שהרמז הוא למעל' שדה השור' בו השכינ' שהיא מכפל' שהיא למעל' במכון שבתה ושור' למט' על השדה הזה כנז'.

ת"ח ירושלם וכו' השתא קא מפרש מה טעם נקרא המלכות מכפל' ומפרש משתי פנים הא' לפי שירושלם וכל ארץ ישראל נכפל תחתי'. א"כ המכפל' ר"ל שכופל' ארץ ישראל כלה תחתי'. הב' משום דאיהי קיימא לעילא ותתא כלומר שיש לה בחינ' הקשור' תמיד למעל' באצילות ובחי' שנית השור' ושוכנת בארץ כנז' בשיר השירים בזוהר. ה"ג ירושלם לעילא אחידת בתרין סטרין לעילא ותתא ירושלם לתתא אחידא בתרין סטרין לעילא ותתא ובג"כ וכו' וה"פ. כגוונא דא וכו' כלומר ע"ד זה הוא מה שאמר ירושלם של מטה מכוון כנגד ירושלם של מעל' שהכונ' ששתיהן באצילות אלא שא' קשור' למעל' בספירות וז"ש אחידא לעילא. והשנית בתחתונים דהיינו פן א' בארץ וז"ש דאחיד' לתתא הרי כפל א' דרך כלל. והשתא מפרש ששתי כפלים הם דרך פרט וז"ש ירושלם לעילא אחידת בתרין סטרין לעילא ותתא דהיינו פן העליון שקשור באצילות וקשור בפן השני פן א' בארץ כנזכר הרי כפל א' דרך פרט. ירושלם לתתא אחידא בתרין סטרין לעילא ותתא היינו כפל שני שהפן השני שבארץ ראשו קשור בפן הראשון וסופו קשור בתחתונים: ובג"כ כפלתא הוא כלומר כפול' ומכופלת. וע"ד האי שדה וכו' כי הי' אותו שדה מקוד' יותר מכל ארץ ישראל שהי' פתח ג"ע ולפיכך נבחר לקבורת האבות ולכך היא שריא בי' שכינתא שכל מגמת' להדבק בג' אבות. כגוונא דא כתיב כריח שדה וכו' שגם שם הכונ' לשני הפנים של שכינ' וזהו ראה ריח בני היינו פן א' בארץ שהיא הנכנס עם יעקב כריח שדה אשר ברכו ה' כאותו פן הראשון המשפיע בו הי ומברכו. עכ"ל הרא"ג: