אור החמה על ספר הזהר א:רמט

לית ליה מגרמי' כלום. הורה על גרעון הנהגת העולם מהשר הזה מכמה פנים הא' שלא בידו הכח כלל אלא כפי המצוים עליו וז"ש דלית ליה מגרמי' כדפי' ויניקתו מלמעלה אינו תמידי אלא לזמנין ידיען יש עת שנוטל ויש עת שאינו נוטל וז"ש לזמנין ידיען. ולא זו בלבד אלא יש זמן גרוע בעונות שגם אותם העתים אין לו יניק' וז"ש ולזמנין דאתמנעו מיניה מטעם פגם ימנע ממנו יניק' עליונה. בזולת חסרון הלבנה התמידית הבא ע"י העון מלמטה וז"ש ואתפגים סיהרא. וברכאן אתמנעו. ולהיות שתי מניעות אלו בדרך א' ערבינהו ותנינהו וזה טוב טעם ודעת לאו' אי לך ארץ וגו'.

ועוד בכמה דינין וגו' הענין כי בהיות היניקה מהספירות כתיב הזן את העולם כולו בטובו בחסד והיינו במדת הטוב לרעים ולטובים כדפי' פ' תרומה [קס"ח ב'] אמנם בהיות היניקה בההוא נער דנין האדם בעולם המלאכים הנקראים עירין והוא מלשון חלמא לערך שהם שונאים. שהם מחייבים לאדם הרבה ולזה בכמה דינין אתדן בבתי דינין התחתונים בסוד היכל זכות שהוא בעולם מטטרון כנודע.

קרית ארבע היא המלכות שהיא רביעית לשלשה אבות:

קריית שמע * ז"ל הזהר חדש בתיקונים בקרית ארבע דא ק"ש דלא מיתת האי צדקת ע"י נחש אלא נפקת רוחא דילה בק"ש ע"ש. היינו ד' ממש שהם ד' פרשיות חסד שמע גבורה והיה אם שמוע ת"ת ושמתם מלכות ויאמר. מורה כי ע"י חבורה עם האבות היא כוללת אותם והיא נק' קרית שבתוכה ד' כדפי' בתיקונין.

תא חזי כד יומין דבר נש אתקיימו וגו' היינו שע"י מעשיו הטובים כל רמיזתם למעלה בספירות כדפי' לעיל בשני שדה. והנה כיון שקיומו באצילות ובעולם החיים אין לו שליטה לנחש שם וסילוקו ע"י השכינה אמנם בהיות האדם ימיו למטה יורד מדרג' אחר מדרג' כאו' ורהבם עמל ואון כדפי' לעיל עד שמגיע למטה אל מקום החיצונים ונסתלקו חייו ושולט בו מלאך המות וז"ש נפקי ונחתי לתתא וגו'.

בדרגין עילאין להיותם שמונים בבינ' ותשעים בחכמה ומאה בכתר ומאה ועשר לדרך זו לעולם נכלל בסוד האצילות.

ות"ח באמצעות דרקיעא וגו' אי לאו דדחילנא אמינא בי' מלתא דהכא בתרי חויי קא עסיק הא' קרי חויא דרקיעא והב' קארי חויא עילאה קדמאה והענין כי סוד התלי שבגלגל דהיינו התנין נחש בריח העולמות כולם קרי לי' חויא דרקיעא והוא הדרך הישר לגלגלי המזלות כולם והוא באמצע הרקיע שוה בשוה. ולהיות כי לז' כוכבי לכת להם סבוב אחר ומהלך התנין הוא מהלך גלגל המזלות לזה אמר וכל האי ככבין דקיקין כולהו קטירין בי'. ומפני היותם נחלקות לי"ב מזלות בצורת כל מזל ומזל לזה אמר וקיימי בי' תלי תלים כל תל ותל בכל מזל ומזל ובמזל עוד תלים יש ככבים יקראו קרני השור ויש יקראו זנב השור הכל לפי חלוקם במזל וכחם וטבעם וכן בכל מזל ומזל והממונ' על סוד המזלות כמה כחות מהנחש הרוחני הטמא שהם פועלים וממונים על הטבע וכשרואים אדם שטבעו אחר התשמיש מצד מזל שור מתקבצים אליו להטעותו בזנות. וע"ד זה כל א' וא' לפי טבעו ומטעם זה יש' המכניע יצרו הרע ולכל אשר יחפוץ יטנו אין מזל לישראל ונמצאו עתה בזה כי המזלות והכחות החיצונים אדוקים אלו באלו וכן פי' ברעיא מהימנא וז"ש כגוונא דא כמה חבלי טהירין וגו' זה הכלל כי כל טבע העולם הגשמי החומרי וכל הממונ' עליו הוא חצוני וצריך האדם להשמר מהחומר וממדותיו הרעות ומכל הנהגותיו שהוא הוא היצה"ר והוא הוא מלאך המות. וטהרת האדם הבדלו ממנו וסיוע הב"ה עמו להגביר הנפש המשכלת על חומרו ולבטלו מעליו והיינו קדושתו. וטומאתו קורבתו אליו וזה פשוט. הרמ"ק זלה"ה.

גליון וטאס עלמא בזמנא חדא. תימה דהא אמרו מ"ה בח' טיסות ועיין בגי' פנחס רי"א א' ובברכות פ"ק בשעת המגפה בא'.

ות"ח באמצעות דרקיעא וגו' נר' כי זהו התלי הנטוי ברקיע וזהו סוד יהי מאורות ברקיע השמים אסכרה דרביי סל"ה. אמר הכותב דייקא נמי דקאמר וקיימי בי' תלי תלין כלו' על כן נק' תלי עכ"ל:

מדרש הנעלם

שהם שמנים וארבעים טפות. הענין הוא כי עדן הוא חכמה עילאה וגן מלכות חכמה תתאה ומנטף החכמה מ"ח טיפות הוא סוד שם הת"ת ז"א הזכר כי ע"י יורד ונמשך השפע מחכמה למלכות ונק' שמן הטוב כמ"ש טוב שם משמן טוב וסוד שם הזה הוא מ"ח תיבות ונק' מ"ח טיפין. וסודם יתבאר מפ' בשלח דף נ"ב ע"א אר"ש האי הוא שמא קדישא וגו' ואתכליל בתמניא וארבעין תיבותא וגו' ע"ש. עכ"ל הרח"ו נר"ו:

והרא"ג כ' בר משה ואהרן ומרים תימ' דהא אברהם יצחק ויעקב ודאי הוה על פי ה' ומ"ש דלא כתב בהו וי"ל דכיון דכתיב בשרה שמתה תחל' ע"י קרית ארבע שהיא המלכות ממילא ילפינן לאבו' ולאמהות והיא בנין אב לכלם. וא"ת לישתוק קרא מלכתוב במשה ואהרן על פי ה' ונילף להו נמי משרה. אצטריך דמתו בח"ל וחידוש הוא כנז' בפ' תרומה קנ"ה וא"ת ומאי רבות' דשרה הא כל המתים בא"י אינם מתים ע"י מלאך המות כדאיתא התם וי"ל דרבותא הוא שמתה ע"י השכינה הנקר' קרית ארבע קאמר אבל שאר מתי א"י אינם ע"י השכינה אלא ע"י מלאך רחמים. רזא דקרית ארבע וכו' ואעפ"י דהיינו על פי ה' מ"מ אינו מבואר אלא בא בדרך העלמ' והיינו משום יקרא דשכינתא. אך קשה. דלמה לא כתב כי האי לישנא ודומה לו במיתת מרים וצ"ע. היא חברון וגו' שלא תאמר שהארבע הוא מלבד הקרי' כמשמעות הכתוב לכך פי' הפסו' עוד ואמר היא חברון כלומר היא המתחבר' עם האבות עד שבכלל כלם הם ארבע. וע"ד לא הוה וכו' ת"ח כלומר שדוקא בני העולם ירדו למטה לקליפ' מש"כ בשרה שהיו חייה תלויי' למעל' כנז' לעיל ולכך היתה מיתת' ע"י קרית ארבע ותאנא והדר מפרש ת"ח וכו'.

ת"ח כד יומין וכו' וכונ' הפסוק הכי הוא ויהיו חיי שרה להיות דאתקיימו אינון יומין בדרגין עילאין דהיינו מאה שנה וכו' כדפי' לעיל לכך כשמת' שרה היתה על פי השכינה הנקרא קרית ארבע. אמנם מאן דלא אתקיימו יומוי בדרגין עילאין בעודו בחיים ממילא משמע שלא תהא מיתתו ע"י דקרית ארבע אלא ע"י דרגא דמותא מלאך המות. חד אורח' קסטריר' הוה מלשון זריח' וחבירו בפ' ויצא דף קנ"א מקסטיטורא דמר חקלא נהיר וגו'. ואיהו חויא דרקיעא היינו התלי שכל הככבי' אדוקי' בו תלי תלים. ואינון ממנן בסתירו היינו ההי' דפ' ויחי דף רמ"ג שהנחש הזה הוא מסתיר עצמו במארב וז"ל מהכא נפקי אינון דכמאן לבני נשא על חובין דראמין להו בתר כתפייהו וכו'. עכ"ל הרא"ג: