אור החמה על ספר הזהר א:רמד

והאי מלך אתכסיא נהורי' וגו' בסוד מיעוט הירח וחסרון הלבנה.

עד דאתדכי וגו' בסוד חידוש החדשים.

ובגין כך שעיר וגו' פי' אותו לעיל פ' נח [ס"ד א']:

ואטיל בה זוהמא הגשימה והגבירה בה כח החיצון דהיינו יצה"ר להיותה נמשכת אחר הגשמיות והחומר. וגרמא מותא ע"י כך כי הדברים החומריים הגשמיים להם אפיס' ותכלית והמיתה עיקר' לטהר הגוף מהזוהמא הנזכרת. וראה מה בין חוה לשרה כי חוה מעצמ' אתדבקת בהאי הויא כי בראה הב"ה רחוק' ממנו והיא נדבק' בו אמנם שרה לא כן אלא היא נבראת אחר דבקות האדם בחומר והגברת יצה"ר באדם מצד חטא חוה ולא עוד אלא נחתת אל תוך הקליפות בנסיון בכור מצרים וסליקת בטהרה דהיינו ירידת' מארץ ישר' מהקדוש' והיכלות קדושים אל היכלות טמאים כנז' בפ' פקודי ויצאו בשלום: וא"ת עתה נוסרו כל הנשים בחוה וכל האנשים באדם ולא יזידון עוד משא"כ באדם וחוה שהם היו ראשונים לזה אמר אתא נח וגו' א"כ שבח הוא לאברהם ושרה.

ובגין דאברהם ושרה וגו' שרה זכת' וגו' פתח באברהם ושרה וסיים בשרה לבד מפני שמצד אברהם או מצד שרה הי' יכול הקליפה לשלוט בהם להחטיאם. אמנם לאברהם אין מעלה כ"כ מפני שאין דעת האנשים קלה כנשים ועוד ששרה נלקחה ואם הית' נפתית ח"ו הי' מחטיא' עצמ' ובעל' שהי' נפגם אח"כ בבואו עליה כענין חוה שנפתית אחר הנחש ואח"כ בא אדם עליה והולידו קין כדפי' בזוהר לזה שבח הוא לשרה שזכתה חיין לה ודאי שלא חטאה ולבעל' שלא יבא עליה באיסור ולבנהא שלא יהיו מורכבי' מטוב ורע כענין קין והבל הפך חוה. וחיין עילאין דקאמר הוא סוד הדבקות בשכינה כענין שהנשמ' אחרי הפרדה מן הגוף תסתלק אל החיים הנצחיים וזה ע"י תיקון המעשים ולא כן בני חוה שהם כל ע' אומות שאין להם חלק בחיים האלו כלל ובני שרה הם ישראל לבד דכתיב כי ביצחק ולא כל יצחק והיינו ישראל.

מאה שנה לעיל' וגו' כבר פי' דרך אחר בזה לר' יוסי ואפשר דאלין כוון ר' אלעזר השתא ולהכי קא' סתמא לעילא. ואפשר לפ' הכא והתם בדרך אחרת והיינו מאה שנה סוד עשר ספי' כל א' כלולה מעשר ועשרים סוד משר ספי' כלולו' כל א' מהעליונה דהיינו כתר בחכמ' וחכמ' בבינ' ונמצאת כל אחת שתים שהם עשרים. ושבע סתם שבע ספירות והם בחינות שונות באצילות ויש דרך שלישי לקמי' והם דברי רשב"י. הרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב ויהיו חיי שרה אינון חיין כלהו לעילא פי' כי השלימה נשמת' בכל הי"ס כי הכתר בסוד מאות ולכן מאה שנה וכ' שנה ב' עשריות כנגד או"א שהם עשריות וכנגד זעיר ונוק' שהם בסוד אחדים היו ז' כנודע ובדברי ר"ש יותר מבואר באריכות עכ"ל. ונר' שהוא מהרי"א זלה"ה

מדרש הנעלם

א"ר יהודה מהאי משמע נכחה כתיב בה"א פי' נכח ה' היא ה"א תתא' מלכות כי שם הוא צרור הנשמות בעה"ב ולזה כתיב נכחה בה"א ולא בוא"ו הרח"ו נר"ו.

גיליון תוספתא זכא' איהו וגו' שלח קס"ח.

מאן דפסק יתפסק וגו' שלה קס"ג. וכן נכתב בפ' שלח לך קס"ב א' ע"כ.

והרא"ג כ' אתת שרה ונחתת וסלקת היינו ירידת' אל החיצונים וכאן הוא מסקנא דמלתא מה שתירץ אלא רזא איהו בגין ההוא דרגא דכל יומין ושנין וכו' וכדי לתרץ התירוץ על מתכונתו פתח ואמר ויתרון ארץ ומסיק אתת שרה וכו' בג"כ זכתה לחיין עילאין וכו'. ועיין בפ' נח ע"ג ולך לך פ"ג:

ויהיו חיי שרה אינון חיין כלהו לעילא מאה שנה לעילא וכו' כדמפרש לה ר"ש ואזיל. עכ"ל הרא"ג: