אור החמה על ספר הזהר א:רמג

אלא רזא איהו בגין ההוא דרגא. היא המלכות ובה ג' בחינות א' בסוד מאה סוד מאה ברכות. הב' סוד עשרים דהיינו עשר ממטה למעלה ועשר מלמעלה למטה. הג' ושבע שנים דהיינו שהיא נקראת בת שבע כנודע. ואו' דכל יומין ושנין דבר נש ביה תליין הענין שהאדם יש בו חיים קצובין ואח"כ שולט בו המיתה וכן ענין זה אליו ממדת המלכות ימיו קצובין כך שניו אם שבעים משבע מדות. ואם בגבורות שמנים שנה מבינ' שבה סוד מי ימלל גבורות ה'. הרי ענין זה תלוי במדת המלכות שבה סוד חיים מימין ומית' משמאל:

פתח ואמר ויתרון ארץ. ארץ מ'. כל יסוד. מתמן נפקין מהיסוד.

ותועלתא היינו השפע היוצא משם ג"כ וז"ש תועלתא והיינו יתרון ותוספת טובה לארץ שהיא המלכות ואפשר נמי ארץ העולם התחתון והכל אמת מלך דא קב"ה ת"ת.

לשדה נעבד פי' שדה מלכות כדמפרש לקמי' ופי' תיקון ועבדות המלכות כדכתיב לעבד' ולשמר' ופי' רז"ל אלו מצות עשה ומל"ת. וז"ש כד איהו אתתקן בתקונא עילאה דהיינו השפע הנשפע והתיקון ע"י עסק התורה והמצוה כנודע בסוד ההתעוררות:

והשתא קשה לו כי עבודת אותו שדה ותיקונו הוא מאור הת"ת א"כ היינו המלך בעצמו ולמה אמר מלך שהוא הת"ת לשדה נעבד אחר שהמלך בעצמו עובד את השדה. ותירץ ואמר מלך דא מלך עילאה דהיינו הת"ת בבחינה עליונה שהוא נק' מלך מולך על כל הקצוות אמנם בחינ' זו של הת"ת אינה מתייחדת עמה. אלא אחר שהיא מתוקנת מבחינ' אחרת שבו שאינו נקראת מלך ואח"כ מתייחד מלך לשדה הנעבד מלמטה ממלך כדפי' וז"ש דאתחבר לשדה כד איהו נעבד וכדמסיק:

לאתתקנא כלו' אין שכינה שורה ולא מתתקנת אלא במעשה השלם שהוא מי שנשוי. אמנם הפנוי הוא חסר ואין שכינה שורה על החסר הפגום ולכך אין מעשיו בבחינ' בי"ת עושים תיקון כלל.

וכדין איהי אפקת וגו' הענין שבהיות זווג לאדם ולאשתו היא שורה עליהם בביתם כיון שהיא באה שם להמשיך על זווגם נשמה אגב אורחא שורה עליהם.

והאי מלך זמנין דאיהו נעבד כלו' שהשכינה משועבדת להשפיעם להמשיכם וזה לסבת עון וכיוצא והיינו עבד הקליפה מולכת בעולם ושפחה שהיא אשת זנונים תירש כל השפע שמשפעת גבירת' אשת חיל עטרת בעלה ובזה הגר בבני' שרה עקר'. הרמ"ק זלה"ה:

גיליון בגין ההוא דרגא דכל יומין ושנין וגו' שרה רמז לתשוב' ועיין בס' אוצר הכבוד להרב טודרוס הלוי במסכת תעניות וזהו שכתב כאן דרגא דכל יומין וגו' דחיים מעלמא דאתי אינון ככתוב בשמות מ"א א'. ומה שכתוב כאן בדפוס דדא היא בתרא' ט"ס הוא ובס"י איננו עכ"ל:

והרא"ג כ' אלא רזא איהו בגין ההוא דרגא וכו' כלומר טעם מה נשתנה שרה שמנו בה ימים ושנים מש"כ בשאר צדקניות. בגין ההו' דרגא להורות על מציאות השנים הללו של שרה מאין נמשכו אליה. מהמלכות שהיא מדרג' שתלויי' בה יומין ושנין דבר נש וה"ק ויהיו חיי שרה תחתונ'. מאות' מדרג' שיש בה מאה שנה ועשרים שנה וז' שני' משם זכת' לשני' הללו והיינו מהחיים העליונים המושפעים בה מעול' הזכר עץ החיים. וז"א תליין ולא אמר הויין מש"כ בשאר נשים שלא היו חייהן מבחינ' זו אלא מבחינת עצמות' או מבי"ע וזהו דמסיק [בעמוד ב'] וע"ד דיל' הוו חיין וכו'. בכל היא ודאי דהא מתמן וכו' היינו היסוד הנקרא כל על שם שהוא כולל חמשים שערי בינה כמנין כ"ל ומבחינ' זו נקרא' המלכות כלה שהיא הכוללת החמשים שערים. רוחין ונשמתין וכו' היינו שתי בחינות שיש ליסוד הא' שמוציא' נשמות הב' השפעת המזונות ושאר הצרכים. דא קב"ה ת"ת. כד אתתקן כשהיא מתוקנת ומקובלת ממצות ומעשים טובים מהתחתונים אז המלך ת"ת מתחבר לשרה * צ"ל לשדה: זו מלכות: ה"ג מלך דא מלך עילאה. ואיהי אפיקת נשמתין וכו' וה"ק ויתרון ארץ מלכות בכל שהוא היסוד שלשם הוא יתרונ' ומעלת' לפי שממנה נותנת נשמתין כדי להשפיעם. לשדה נעבד דהיינו זווג איש ואשתו שהאשה נעבד מהזכר. עכ"ל הרא"ג: