אור החמה על ספר הזהר א:רלז

בלא משפט שהת"ת הנק' משפט אינו עם צדק כדפי' בזוהר.

דינא דצדק איערע בההוא מחבלא המשחית היונק ממנה בעידן רתחא:

כד לא אשגחו עליה מלעיל' מהרחמים. עונותיו שהוא גרם לעצמו שלא נחבא מהמחבל כענין לך עמי בא בחדריך ומפני שעון מגיע עד היסוד לכך אמר בי דינא דלעילא ומשום דחטאת איהו במלכות דריש מיניה בי דינא דלתת':

אתר דשרי ביה יעקב מדת הת"ת אות וא"ו שלשם:

ההוא זמנא דיתפקדון ביעקב מפני שיתפקדו בקצים אחרים והם בכמה חשבונות אמנם ההוא זמנא דיתפקדון ביעקב שהיא העת ממש שלא זכו בשאר הקצים ועברו כולם והגיע פקודתם ביעקב:

יתפקדון ברזא דואו דהיינו מקום יעקב במדת הת"ת ואיהו אלף שתיתאה שקודם אין פקיד' מצד יעקב אלא מצד שאר המדות ושאר הקצים אמנם בהגיע אלף הששי הוא זמן הרמוז לוא"ו מדת יעקב כדפי'. וענין פקידה וזכירה הנזכר בשמועה זו הוא כי פקידה מהמלכות והוא סוד גילוי משיח ן' יוסף שהוא מצד המלכות נוקבא דשלטא ביה מותא. וזכירה מת"ת והוא משיח בן דוד שהוא מצד הת"ת דכורא דלא שלטא ביה מותא ובין זה לזה ששה שנים ומחצה: ופקידה בוא"ו דהיינו שתין שנין שכן עולה מציאות הוא"ו כי עולה י"ג מחציתה שש שנים ומחצה דהיינו שית רגעי ופלג עידן:

ובזמנא דשתין לעיבורא דשרה אית דגרסי לעיבורא דדשא. ופי' בריח הדלת וכן פי' בערוך. ויהי לפי שאות ו' הוא בריח כאומרו ויעש את הבריחים למשכן והוא סוד ו' שניה שהוא בריח לפתח דהיינו באלף הששי לא בסוד סופו ח"ו. והענין שהעליה הוא ממטה למעלה אלף רביעי באות ד' אלף חמישי באות ה' אלף ששי בוא"ו והנה נחלק האלף הזה לכל אות וא"ו במלואה והוא ממטה למעלה נמצא תחלת האלף בואו שניה שבמילוי דהיינו היסוד שהוא עבורא דדשא כדפי'. ואית דגרסי עבורא דשרה ואפשר דהכי פירושא שאלו הימים הם ימי עבור הגאולה ודיניה דהיינו שרה מלכות מצד החסד ומתעברת מיצחק כח הגבורה לגאול. ואי אפשר להיות משמעות שתין תחלת האלף בשתין שאין החשבון בא לפי זה שכבר אמר שית רגעי ופלג עידן אלא בתוספת שש שנים ומחצה לאות וא"ו מלאה שעולה י"ג וחציו לפקידה וחציו לזכירה כדפי' לעיל. ולהכי מסיק ומההוא זמנא עד דיהא לה זכירה שהוא חצי הוא"ו הראשונה העליונה לזכר כי י"ג הוא חציו הראשון לת"ת וחציו השני למלכות ועולה ממטה למעלה. לכך הפקידה בששים כנגד עבורא דדשא ושש ופלגא כנגד חצי הוא"ו במלוא'.

ומההוא זמנא מתחלת הפקידה דהיינו מחצי וא"ו השני עד דיהא לה זכירה מחצי וא"ו הראשון שית שנין ופלגא בענין שהפקיד' היא חצי הוא"ו ונמשכת שש שנים ופלגא. והזכירה חצי הוא"ו ונמשכת שש שנים ופלגא ותחלת הפקידה בששים שנה נמצא הכל בזכיר' ופקידה שבעין ותלת. וכבר פי' שהמשיח בן יוסף הוא מצד הפקידה ומשיח בן דוד מצד הזכיר'. ולזה בשתין ושית ופלגא שהוא סוף הפקידה ותחלת הזכירה יתגלי מלכא משיחא דהיינו בן דוד:

בארעא דגליל מפני שהוא רמז לה' עליונה גליל העליון ושם היה החורבן ראשונה לכך יקום בראשונה:

וחד כוכבא היינו דרך כוכב מיעקב ימצא מן המזרח מדת יעקב. ויבלע שבעה ככביא מסטר צפון הם שבעה אומות שבעה שרים מן הצפון דהיינו שהם שרים שמאליים כנודע:

ושלהובא דאשא אוכמא מורה על המלכות בדיניה שהיא תלויה בת"ת דהיינו תהא תליא ברקיע' שתין יומין כנגד ששה ספירות כלולות מעשר שבת"ת כדפי'.

וקרבין יתערון בעלמא לסטר צפון דהיינו מלחמות לצד השמאליים מהם ובהם יסכסכם הב"ה.

ויזדווגון ס"א ויזדמנון כולהון עממיא שיעשו עצת שלום ביניהם ויתהפכו ליש' להשמיד מפני שהקימו להם מלכות. ותהיה עת צרה ליעקב אמנם לא יבואו לשבר אלא וממנה יושע:

וכדין יסתיימון נפשין מגופא כי מיום שנחרב הבית אין נשמות מאוצר חדש אלא אותם שהם בסוד אוצר הנק' גוף. מהם אותם המתגלגלות וחוזרות ושבות ובעת ההיא נתקנו הנשמות וצריכים בני אדם נשמות לזווגם. וצריך לחדש להם אוצר לנשמות והיינו בתחלת הזכיר' שהיא בששים ושש ופלגא כדפי' ויתמשכו ביני וביני ששה שנים ופלגא עד הגיע זמן שבעים ושלש. כל מלכי עלמא יתכנשון לגו קרתא דרומי בעצה הנז' על כל ישראל. ויבערם הב"ה מן העולם שם ושאר המלכים הקרואים ולא הגיעו לשם יחזרו ולא להלחם על ישראל שראו הנס. הלכך יעשו מלחמות אחרות מהם ובהם וימשך הזמן בקיבוץ גליות ישר' כ"ז שנה עד תשלום ע"ג לק' כדין וא"ו יתחבר לה"א שעלתה אות וא"ו מששים לי"ג. דהיינו מילואה והגיע לע"ג שהם שבע מדות וג' ראשונות קצה כל ספירה וספירה לבד דהיינו ג' מלכות שבכל א' משלש ראשונות. וצריך שיתעכב הענין עד תשלום המאה שיתגלו כל שלש ראשונות והם עשר כלולות מעשר ואז הוא זמן הייחוד העליון ויתחבר וא"ו בה"א. ולכך כל העמים יכירו מעלת יש' ואז יהי' סוד גוג ומגוג וראש להם יהי' מלך ישמעאל לעשות נקמת הגוים קודם יחוד עליון. ועדיין לפי זה לא נתגלה המקדש ליש' שלא יתגלה בנין ירושלם עד קבוץ גליות וענין זה כאן בקצרה ולזה לא דבר בתחיית המתים ולא מה שיהיה בין זה לזה ובמקום אחר האריך:

ר' יהודה פתח ואמר אתה הוא מלכי וגו' ירצה אתה על הת"ת כולל שש קצוות שנקרא אתה ה' אבינו וכאו' ואתה תשמע השמים ושירותא דאתגליא מחסד כדפי' בזוהר דינוקא בפסוק ה' אלי אתה * בלק קצ"ג ב' וצ"ל אלהי אתה וע' עקב רע"א א': הוא מורה על הבינה הנעלמת ולמעלה ממנה כאו' ועבד הלוי הוא:

מלכי המלכות נמצאו כל עשר ספירות כלולות בשלשה מלות אלו וז"ש שלימו דכל דרגין כחדא. ואו' שלימו ירצה כי תיקון הכפירות האלו בקשורם יחד ושלימות המדרגות הוא באו' אתה הוא מלכי ולא אמר מלכי אתה הוא או הוא אתה מלכי. אלא אמר אתה הוא מלכי להראות קשר המלכות הנק' מלכי עם הת"ת הנק' אתה ועם הבינה הנקראת הוא. ולכך ייחוד הוא במלכי וממילא נקשר באתה ולכך אמר שלימו דכל דרגין כחדא דא בדא:

אלי"ם היינו כח ההשגחה במדה זו בתחתונים. והנה בהיות המדרגות קשורות ביחוד זה אז המלאכים התחתונים כולם מתהפכין לישועה וטוב וז"ש צוה ישועות יעקב ואפשר שהם להושיע ליעקב דהיינו ליש'. והנה מלת ישועות תמצא שהיא פעמים מצד הדין כגון סדר נזיקין סדר ישועות מצד הגבורה ופעמים מצד החסד ישועה מן הימין ולזה יר' עם היות שהם מלאכי דין יתהפכו לישועה ולרחמים וז"ש דליהוי כלהו מסטרא דרחמי ולא להוון וגו' ירצה שיהיה כל השלוחים שימצאו בעולם כולם רחמים דהיינו ישועות. הרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. את לאסגאה מאן דלא מטון יומי לאתענשא. זה יובן מפ' פקודי כי אין האדם נדון אלא מעשרין שנין ולעילא אבל פחות מעשרין לא אתדן בהיכל זכות. אלא כד חזי קב"ה דעביד להחמיץ כדין זגיריסון * צ"ל אגיריסון וכ"ה בזהר פקודי רמ"ח ב' ורס"ד ב': נטיל נשמתיה בלא דינא וזהו ויש נספה וגו'.

לבתר ואו זעירא יתער לאתחברא ולחדשא נשמתין וגו' הוא סוד תחיית המתים כי דוגמת הגופות הצריכים זיכוך. כן הנשמות הוצרכו להזדכך למעלה בגיהנם עליון ונהר דינור ואז מקבלין חדוש בסוד תתחדש כנשר נעורייכי ואז יחזרו להחיות וז"ש לחדשא נשמתין דהוו עתיקין. ולא אמר לברוא נשמתין חדתין. ואו' זכאין אינון וגו' בסייפי אלף שתיתאה יובן במה שפי' לעיל דף קי"ו ע"א מ"ה כי ב' פעמים הם תחיית המתים ע"ש. עכ"ל:

גיליון בשתין ושש יתגלי מלכא משיחא וגו' שמות ט' עיין שם.

וכדין יסתיימון נפשין מגופא וגו' פי' יכלו הנשמות שבאוצר ששמו גוף ויבקשו * אצ"ל ויתחילו. חדשים לירד ועיין בפקודי רנ"ט א' עכ"ל:

והרא"ג כ' איהו אערע בלא כוונה דלעילא ותתא ה"ג. ויתענש בדל' אשגחו גרסי': ויהי אחר הדברים האלה וכו' ר' יהודה פתח וכו' שלימו דכל דרגין וכו' אתה מלכות עלמא דאתגלייא. הו"א בינה עלמא דאתכסייא כנז' בפ' ויצא דף קנ"ח מלכי ת"ת המייחד תרוייהו מקצה השמים ועד קצה השמים. אלהים גבורה ואע"ג שכבר נכלל במלכי שהוא ת"ת מ"מ להיות שעתה מתפלל שיצוה ישועות יעקב הזכיר ג"כ לגבורה שהיא המתנגדת שיסכים ג"כ להנהגת הישוע' והרחמים. עכ"ל הרא"ג: