אור החמה על ספר הזהר א:רלה

כיון דפתח ליה חמא ע"ב גלופי דאתוון שם ע"ב בצירופיו.

חכמת' דעילאין קדישין חכמת השכלים הנבדלים שבתוך ההיכלות:

וכל אינון דבתר ריחייא הריחיים הם ההיכלות שהם היכל נוגה והיכל עצם השמים שהם שחקים נגד נצח והוד וחוצה להיכלות אלו משתלשלים כמה מדרגות קדושות כדפי' בפ' פקודי וז"ש דמתגלגלין משתלשלים ויורדים עד חוצה לקדושה וז"ש בתר פרוכתא כדפי' שם.

עד דיקום עננא נראה משל לאיזו מלחמה מצד מלכי מערב.

הוו לדרומא להתקשר עם מדתו שהיא החסד:

עד דאתיליד יצחק מפני ששלימות החסד בהיות הגבורה נכללת בו מים באש ואש במים והיינו או' ואיהו אשתתף בהדי' דקאמר לקמיה וע"י שהוא עצמו קרא שמו נכלל בו ונכללה הגבורה מחסד והיינו יצחק שהוא לשון שמחה שהוא תיקון הגבורה בסוד הרנה אל הלוים וכן החסד נשמחת שם הרמ"ק זלה"ה:

והרא"ג כ' ע"ב גליפין דאתוון צירופי שם ע"ב דבתר ריחיי' כחות הטמאים ומקרא מלא עד בכור השפחה וכו' והיינו לילית שפח' בישא. ומציאות הריחיי' הם ארבע משרייין ד' מרכבות שכינ' כנז' בפ' בא דף ל"ז והבאים אחריהם הם הקליפות. ואפשר שנקראו ריחיים ע"ש שממזגים ומתקנים ההנהגות באופן נאות בכללות א' כמו הריחיים המתקנים המאכל. דמתגלגלין בתר פרוכתא הענין אחר שהריחיים הם ד' משריין שהם ארגמ"ן כנז' והם בהיכל הרצון כנז' בפ' פקודי נמצא שאחר הריחיים הם היכלי אהבה וזכות ח"ו. לז"א דמתגלגלן וכו' כלו' אין אחר הריחיי' סמוך אלא מופלג מתגלגלין עד בתר פרוכתא דהיינו פרוכת א' שהוא בסוף לבנת הספיר עד שם מתגלגלים הנהגו' הריחיים. כי לפתח לבנת הספיר חטאת רובץ: גו טהירין עילאין היינו אחיזת הקליפות בכחות רוחניים אמצעיים בין קדוש לטמא למעלה מהם שמהם נוטלים כח הנהגתם וז"ש עילאין ולא קדישין. עננא דבסטר מער' אפשר דהיינו המלכות הנפולה בגלות שלא זזה מכותל מערבית. ויחשיך כל עלמא היינו דאתגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא דהיינו ביטול הקליפות והשבתתם וכאו' כי הנה החשך יכסה ארץ וגו'. סטרין היינו עלים או דפים. ועלעולא רוח סערה. הא לא ידעינן גרסי'. דיתגלי כל כך ביו"ד גרסי'. מה אז בזמנא וכו' היינו יחוד יאהדונהי כמנין אז אותיות. ת"ח וכו' אחר שסיים עניינו מהדר לפרושי פסוק שאחר וה' פקד את שרה דהיינו הנולד לו כדמפרש ואזיל. עכ"ל הרא"ג: