אור החמה על ספר הזהר א:רל

א"ל ר' יהודה לר' יוסי פתח פומך וגו' דכל זמן וגו' פי' מפני שכל מקום שיש תורה. ת"ת נמצא שם והיא רודפת אחריו אל הייחוד. וכ"ש באורחא שמדרך השכינה ללכת אחר הולכי דרכים להיותה נודדת אחריהם. ולהיות להם שמירת הדרך שכך שמה שהיא שומרת דרך היסוד שהוא צנור השפע והיינו צדק לפניו יהלך וגו':

גפן לא אתנטעא וגו' לא אית בה רכיבה הם ב' דברים הא' שכל האילנות גדלים בערבוביא ואין כן בגפן שדרכה כרם לעצמה והיינו לא אתנטעא. עוד שלא תתרכב זמורה מחוטר אילן אחר. ושניהם רמז לצניעות הא' שלא תבא לידי זנות ממש דהיינו לא אתרכבא דהיינו ממזרים בפועל. או ממזרים בכח דהיינו בהיותה נטועה בין שאר אילנות יונקת מלחות דהיינו מחשבה טהורה * אצ"ל יונקת מלחותם דהיינו מחשבה טמאה בעת כו': בעת הולדה. וכל זה נשמר בצניעות הרמ"ק ז"ל.

והרא"ג כ' ת"ח וכו'. פי' אחר הוא והכי קאמר מי מנחיל לאדם הבנים שהם איבא דעובדוי דקב"ה. שם ה' שהוא ת"ת וסרס המקרא ודרשהו הנה נחלת ה' בנים. ה' הוא המנחיל הבנים כד"א ממני פריך נמצא הרי שהת"ת שהבנים הם ממנו כלומר לאו בזכותא תליא וכו'. אשתכחת גבן גרסי'.

פתח ר' יוסי ואמר וכו' נקטיה הכא לאשמועינן פי' ויעש ה' לשרה. ר"ל בשביל שרה שבשביל שהיתה צנועה הוליד' בן כשר לאברהם שיקרא על שמו דומה לו. מה גפן לא אתנטע' פי' מה גפן זו אם תקח יחור של גפן ותרכיב' באילן אחר לא יצמח. כך האש' הכשר' שלא תלך לזנות עם אחרים. מה גפן לא אית ביה רכיבה מאילנא אחרא שאם תקח ייחור מעץ אחר ותרכיב בגפן לא יצמח. כך האשה הזאת אף אם יבאו חטאים לפתות' לא תאבה ולא תתרצ'. גם אפשר לומר שגם בא לא יבאו לפתות' שמרוב צניעות' דורש אין לה. עכ"ל הרא"ג: