אור החמה על ספר הזהר א:רכט

דכתיב למועד אשוב אליך היינו שישוב לפקוד אותה ולמועד היינו ר"ה שבו נפקדה שרה. ואו' והנה בן לשרה היינו שתתעבר והיינו כאשר אמר. והיכן אמר באומרו למועד אשוב שהיא היתה הפוקדת. וראי' כדתנינן פקידה לנוקבא כי הפקידה לנקבה מהנקבה והיינו וה' פקד את שרה. והזכירה לזכר מהזכר והיינו ויזכור אלדי"ם את אברהם. וא"ת והא כתיב וה' דהיינו הוא ובית דינו דדכורא תמן. וכתיב ויזכור אלדי"ם את אברהם דהיינו נוקבא ואדרבה איפכא משמע וי"ל שעם היות שאנו אומרים פקידה לנוקב' היינו בשיתוף זכר ונקבה ועכ"ז נקבה עיקר. וכן זכירה לדכורא בשיתוף זכר ונקבה זכר עיקר ואדרבה לשתף שם הנקב' אמר ויזכור אלדי"ם את אברהם. ודוחק הוא לפרש אלדי"ם בבינה. ולראי' שהיתה הפקיד' מהנוקבא לנקבה הוכיח עוד מבשורת המלאכים דכתיב בהו ויאמר שוב אשוב. ומלת ויאמר לא אהדר למלאכים דא"כ ויאמרו מבעי ליה כדדייק לעיל. אלא ודאי שכינה שעל המלאכים אמרה. וא"ת ושמא הת"ת אמר. מהכא משמע ויאמר סתם ואנן קיימא לן דבכל אתר דכתיב ויאמר ולא קאמר מאן הוא השכינה כדדייק לעיל. ומה שלא נא' דבר זה ע"י המלאכים כענין ויאמרו איה שרה אשתך ויאמרו שוב ישוב להב"ה. לרמוז שלא יהיה ע"י שליח כלל אלא השכינה בעצמה ואם הי' ע"י הת"ת לא היה אפשר אלא ע"י שליח דלא שייך למימר אני ולא מלאך אלא במדת אנ"י. ואו' הנה נחלת ה' אחסנתא לאתאחדא בה * אצ"ל בה': וגו' ר"ל קרא לחלק עה"ב נחלה לתמידותה כי הצדיק. בזכותו לעדן העליון שוב אינו זז משם: ולא אהדר נחלת ה' לבנים דלא שייך הכי בהו. וקרא בג' פנים הא' נחלת ה' בנים דהיינו כניסתו במחיצת הצדיקים לבד וז"ש למיעל בפרגודא * נ' שחסר כאן תיבות ואצ"ל. הב' זוכה לחלק טוב בעה"ב וז"ש שכר וכו': וז"ש שכר אגרא וחולקא וגו' דהיינו ע"י פרי הבטן. הג' הוא להצילו אפי' מדינה של גיהנם אם אינו כראוי. וז"ש אשרי הגבר כי אשרי לשון רבים כדמתרגם רב יוסף טובוהי דהיינו בעלמא דין ובעלמא דאתי. דהיינו כי ידברו את אויבי האדם שהם מלאכי חבלה. בשער. כניסתו מעולם הזה לעולם הבא דהיינו אמצעי בין העולם הזה והבא ולכך נחשב מזה ומהבא ולפי' לשון אשרי. מהרמ"ק זלה"ה:

והרא"ג כ' פקד את שרה פקיד' לנוקב' שהיל"ל זכר את שרה כמו ויזכור אלהים את נח וכיוצא מאי פקידה הכא תירץ פקידה לנוקבא וזכירה לזכר. דכתיב שוב אשוב והמלכות שהיא הפקידה היתה מדבר' דכתיב ויאמר סתם וכו' כדמסיק. וא"ת והא כתיב בחנ' * צ"ל ברחל בפ' ויצא ויזכר אלקים את רחל. ובחנה כתיב ויזכרה ה': ויזכר אלהים וי"ל דויזכר ה' אלהים * צ"ל ויזכר אלקים דו"נ. ויזכר דכר אלקים נוק': דכורא ונוקבא והכא נמי וה' פקד נוקבא ויעש ה' * ע' בפי' הרמ"ק ז"ל: לשרה דכורא: ה"ג בגין דבני בהאי מזלא וכו' ומלת נשא טעות:

רבי אלעזר וכו' איידי דמיירי קרא שנפקדה שרה והוליד' בנים לאברהם נקט ליה הכא: אחסנתא לאתאחדא מלת נחלת קשיא לי'. מתת ה' היל"ל. ותי' ואמר אחסנ' לאתאחדא כי ענין הירושה היא דבר שאין לה הפסק לעלמין כמה שאמ' והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לעולם בהם תעבדו. מש"כ המתנ' שיש אחרי' הפסק כדפסק הרמב"ם: לאתאחדא בה'. ולא קאמר לאתאחד בנחלת ה' משמע דה"פ מדת המלכות נקר' נחלת ה' שר"ל שהיא מנחלת את ה' למתדבקים בה. וכיצד יתדבקו בה כדי לזכות לה' ע"י הבנים. והגיזרה חסרה בספר והוי כאלו אמר לאתאחדא בה' דלא יתעבר מינה לעלמין אינון בנים דבר נש דזכי וכו' ומ"ש דבר נש יהיב טעמא למילתיה: ה"ג בס"י והכי קרא לה לארץ ישראל דאיהי ארץ החיים דוד מלכא נחלת ה' דכתיב וגו' והלשון מסורס כאלו אמר והכי דוד קרא לה לארץ ישראל נחלת ה'. עכ"ל הרא"ג: