אור החמה על ספר הזהר א:רכה

ובגין כך רגלי חסידיו ישמור ודא הוא אתת' וגו' כבר ידעת כי סוד הרגלים היא סוד השכינה כמ"ש והארץ הדום רגלי ונק' כן על שהיא סוף הספירות בערך הרגלים אל האדם וזה בסוד היכל לבנת הספי' ע"ש בפ' פקודי. הרח"ו נר"ו:

גיליון ואו' בעי בר נש לערק' וגו' בפ' מצורע דף נ"ד איתא שצריך לערק' מכל סחרני' ובפ' וישב קפ"ב ב' כד דינא אתער ומותא אשתכח וגו' בעי לאסגרא גרמיה ואולי דינא דמותא שאני אי נמי בשעתא דדינא שריא ועדיין מות' לא אשתכח בעי לערק' וכד מות' אשתכח בעי לאסגר' גרמיה עכ"ל:

מדרש הנעלם

הה"ד ראשך עליך ככרמל זהו נבוכדנצר הה"ד תחותוהי וגו' פי' כי נמשל להר הכרמל שיש בו חיות רבות וכך הוא כל האומות הנמשלות לחיות היו תחת רשותו ומסתופפים בצלו. עכ"ל הרח"ו נר"ו. ועי' מה שכתבנו בספר אור הגנוז בס"ד:

והרא"ג כ' אלין פרעה ואבימלך דקב"ה עבד בהו דינין בליליא כלו' להאי פירושא ניחא דמלת בחשך הוא ממש חשך הלילה שכך היו המכות בלילה. לא כן בפירושא קמא דפי' בחשך היא הגבורה דלא כפשוטו:

וה' פקד את שרה. דא אתר צרורא דנשמתין צרירן ביה ה"ג והיא השכינה וההכרח הוא דאלו מלאך ממש הא אמרי' במדרש גדולים צדיקים ממלאכי השרת וכו' אלא ודאי אינו מלאך ממש אלא צרור' דהיינו מלכות: קיימן תמן נר' להוכיח שאפי' שהצדיק חי בעה"ז נשמתו עומדת לפני השכינה שהרי יהושע כ"ג חי היה כדמפרש ואזיל: ודא הוא מלאך ה' כלומר עם כל זאת המעלה שיש לה שהיא צרורא דחיי מ"מ מלאך ה' איקרי שליח מן קדם ה' כמבואר בפ' בלק. בעי בר נש לערקא בפ' מצורע דף נ"ד נראה שצריך לברוח אפי' מכל סחרני מתא. והוה תבע גרסי':