אור החמה על ספר הזהר א:ריד

דבההוא יומא אתחשכו וגו' ולפי' לא יצדק בסדום אלא דוקא בזמן החורבן ונק' היום ההוא אכזרי ועברה מפני תוקף הדין שנחשכו עילאי המלאכים ותתאי בני אדם בנבואה וחכמה ונשמתם:

אתיידע לעילאי ותתאי דהכי דייק קרא יודע לה' מפני הרושם יודע לכל שהוא יום לה': וכמו שהיום נודע לכל גם מעלת אוקיר אנוש יהיה נודעת לכל דלא יצדק כך באברהם אלא במלכ' משיח'.

ור' יהודה לא דריש אלא קרא קמא ור' אלעזר דריש תרי קראי ולהכי קאמר ר' יהודה מוקים האי * לפנינו הגי' בר' יהודה להני קראי וע' בהרא"ג ז"ל: קרא כי פסוק אוקיר אנוש אינו מתיישב ור' אלעזר אוקים להני קראי דהיינו ג"כ פסוק אוקיר ת"ח אע"ג דנבואה וגו' דקשי' לי' דקרא לא במלכ' משיח' עסיק:

בי דינא דלתתא מלכות ועם היות שכל מקום דכתיב וה' היינו הוא ובית דינו דהיינו ת"ת ומלכות היינו דנטל רשו וגו'.

ור' יצחק פליג דממש תרוייהו נשתתפו בפעולה.

ולבתר נפקו מיני' וגומר הוצרך לזה דקשי' לי' שהיה צריך שיהיה רחמי הת"ת מרובים מדיני המלכות ואינו שהדין הוא הפיכת כמה מקומות והרחמים איש וב' בנותיו לזה אמר שהם ב' אומות ועוד ב' צדיקים.

אנת אתחייבת וגומ' הוצרך לזה משום דקשיא אם ניצול מצד פעולת הרחמים א"כ מאי המלט וגו' לזה אמר שהיה הטעם מפני שנתחייב וגו' א"ר יהודה לר' יצחק וגומר סדום באש מבול במים ור' יצחק פליג דבשניהם הוו אשא ומיא כדמפרש ואזיל.

תריסר ירחי שתא ששה חדשים באש וששה חדשים בשלג. הרמ"ק זלה"ה.

תוספתא. קטורי לשון צורות:

רמאי עליונים.

הורמני לשון הורמינא דמלכא.

דטורייני סרני פלשתים מתרגמינן טורני פלשתאי והוא לשון אדון ורבון והכוונה לשון כבוד אל החכמים: ואו' חכימין בסוכלתנו שאין מוסרין להם אלא ראשי פרקים והם מתחכמין בבינתם לדעת יותר: מהרמ"ק ז"ל: ועי' מה שכתבנו בספר אור הגנוז בס"ד:

ומצאתי כתוב להרח"ו נר"ו ונ"ל ששייך כאן וז"ל:

כסא הכבוד וגומר הוא עולם הבריאה הוא מטת שלמה דעולם האצילות שש מעלות לכסא הם ו' היכלות תתאין דבריאה דפ' פקודי. וד' סמכין לכורסייא הם כחב"ד דבריאה בהיכל הז' בהיכל קדש הקדשים וכל היכל א' שהוא למעלה. א' כלול מעשר הם ס' גבורים. כי בריאה כנגד בינה גבורה עלאה אלהי"ם בגי' הכסא שהוא גבורה א'. ויש היכל ז' גם הוא כלול מעשר סך הכל ע' ועיין פ' שמות ה' א' וי"ד ב' ומדרש הנעלם קע"ט ב'. וזהו ס' המה מלכות א' היא יונתי תמתי היא המלכות דאצילות אחדות גמורה עולם הייחוד ולתתא אקרי הרי בתר והם ס' לבד כי העשרה האחרים עלאין והם בהיכל ז' הנק' עמודי הכסא. והכסא עצמו הוא חותם ג' תחתונות דאצילות מקנן תוך היכל ז' דבריאה ואדם הוא מלכות עצמה דאצילות הרוכב שם ואלו הע' הם הנקראים בשיר השירים דף י"ב ע"א בפ' וארא רוח א' וכולם תמצאם בפ' פקודי בהיכלות אשר שם והם מיכאל וגו' הם בהיכל הרצון ושם י"ב ממנן כנז' שם והם י"ב מלאכי אלהי"ם דפ' ויצא דף קמ"ט ב' ומכללם הם ז' נערות הנז' בשיר השירים והשאר הם בשאר היכלין. ועיין בפ' פקודי ותמצאם והסדר תחלה הם ד' חיות שבהיכל הרצון מיכאל גבריאל רפאל נוריאל ואח"כ כ"ח שמות שהם מספר אותיות הט' נקודות הנזכר בתיקונין דף י"ג וכנז' בסמוך הרי ל"ב עוד יש אלפא ביתא בסדר אבג"ד עוד בסופם יש כ"ב בסוד תשרק. גם תעיין בפ' ויקרא דף ב' ב' ושם תרא' שמות מלאכים אלו ותבין מקומם. גם תעיין בפ' בהעלותך דף קנ"ד גם פ' ויגש דף רי"א א'. עכ"ל: ועם היות שיש בו קצת טעות העתקתיו ועל המעיין ליישב:

והרא"ג כ' רבי יהודה וכו' לא ניחא ליה לר' יהודה לאוקומי קראי בסדום דקרא דכי כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם לא הוה הכי * נצ"ל הכא כו': דהא כתיב השמש יצא על הארץ ואיך יאמר חשך השמש לז"א ר' יהודה אוקים לון בזמן החרבן שאז ודאי אתחשך שמשא. ולהאי פי' אוקיר אנוש יהיה ירמיה שצוה נבוכדנצר שים עיניך עליו וגו' א"נ שאותו יום נולד המשיח כנז' במדרש. ר' אלעזר לא ניחא ליה בהאי אלא בזמנ' דקב"ה יוקים לכנס' ישראל מעפרא שאז יקרא בעצם אוקיר אנוש מפז דמשום שנולד משיח לא יקרא אוקיר שאין זו יוקר אבל לעתיד כד קב"ה יעביד נוקמין בשאר עמין ע"א וכו' כדין אוקיר אנוש דא מלכא משיחא דיסתלק ויתייקר וכו' שאז נראה בעצם הכבוד והגדולה לא בעת שנולד וזהו כדין וכו'. תרווייהו דינין דגיהנם מבול במי' וסדום באש. א"ר יצחק פליג אר' יהודה ואמר דבין בסדום בין במבול היו שניהם אש ומים. סדום דכתיב גפרית ואש גפרית הם מים עכורים נקשרים הרי מים. ואש מן השמים הרי אש ומים יחד בסדום. והקדים להכריח מסדום לפי שיש לו הכרח מקרא דכתיב וה' המטיר וגו' הרי מים ואש אבל במבול אין לו הכרח מן הכתובים אלא מקבל' שבידם ולכך קאמר לקמן דאפי' בני טופנא וכו' כדמסיק. דא מסטרא דמיא גפרית הוא מצד המים וכדלקמן בס"ת וחמי טבריה יוכיחו שריח המים הם ריח גפרית. א"ל דינא דחייביא וכו' הם דברי הכרח ר' יצחק לדבריו דתרווייהו הוו בכל חד וחד והכריח תחלה מקר' דכתיב גפרית ואש מאת ה' ולבתר הכריח מן הסבר'. ולכך חזר לומר א"ל אלא כלומר הרי הכרח מן הפסוק ועוד אמר לך הכרח מן הסברא שהרי משפט רשעים בגיהנם הם י"ב חדש פלגא מינייהו בחמה ופלגא מינייהו בתלגא וכו'. ומשתלמין בשלג דכתיב תשלג בצלמון כנז' בפ' ויחי דל"ח א"כ אחר שהרשעים נדונים בדיני גיהנם ובאש ומים כנז' הרי הכרח דתרווייהו כחדא אזלי אש ומים. עכ"ל הרא"ג: