אור החמה על ספר הזהר א:ריג

ת"ח כי הוא לקצות הארץ יביט וגו' קצות הארץ מלכות והמשתלשלים ממנ' למטה הם נקראים קלות הארץ וכענין זה אפסי ארץ:

ממרחק ת"ת העול' עד החכמה כאו' למה ה' תעמוד ברחוק ת"ת * ה' ת"ת ברחוק חכמה: ושם עליית המ' לינק ע"י וזהו עיני ה' אלדי"ך חכמ' ובינ'.

חיוון ברא היינו כחות חצונים ופנימיים קדושים ובלתי קדושים ונקראים חיוון ברא שהם חוץ מהאצילות:

תחת כל השמים ירא' היינו כפשוטו אל התחתונים יותר שהם הגשמיים:

לאסתכלא בעובדוי וגו' היינו השגחה כללית:

מסתכל וחמי לכל חד וחד היינו השגחה פרטית כי העולם נדון כולו יחד וכל א' וא' בפני עצמו:

לא עבד הכי אברהם וגו' כי אברהם לא הי' עובד ע"ז ומפני חשש ע"ז אמר בתחלה ורחצו וגו' מפני חשש ערביים שהיו משתחוים לעפר. וגו' דהיינו החיצונים הדבקים בצפרני הרגלים העליונים כנודע אמנם לוט אמר זה דרך כבוד לבד שלא היה חושש לע"ז לכך אמר הרחיצה אחר הלינה:

בגין דלא ישתמודעון ילכו בהשכמה בטרם יכיר איש את רעהו:

בי דינא לתתא מ' וקשיא ליה קרא קאמר דהנה יום יהו"ד דהיינו רחמים ובתר הכי קאמר אכזרי וגו' לזה אמר שהיא מדת הדין ובא לפני הת"ת ליטול רשות לפעול הדין ולזה נקרא יום ה' על הרשות הנתן לה מלמעלה וראיה שלא יפעול הדין ולא החיצוני למטה שום פעולה בלי רשות עליון והסכמתו עם הדין וז"ש כגוונא דא קץ כל בשר וגו'.

ד"א הנה יום וגו' ועם היות שהכתוב נאמר שם לשעתו עכ"ז הדרך היא כמו שהיה בסדום כי ראשונה בא השטן ברשות עליון לקיים הדין ולא לבד אכזריות ודינו על בני אדם ליטול נשמתם. אלא גם להפוך הארץ וזהו אכזרי ועברה על בני אדם. לשום הארץ שממה על הפיכת הערים עצמם. ולא ישארו גופים מתים אלא וחטאיה ישמיד שכלו גופים ונשמדו ואח"כ מתמלא רחמים על הצדיק וזהו אוקיר אנוש וזה ג"כ סדר סדום כדמפרש ואזיל. הרמ"ק זלה"ה:

והרא"ג כתב ת"ח כי הוא לקצות כלומר ואיך אעסו' בתורה ובביתי אין לחם ואין שמלה ת"ח וכו'. דארץ דא מלכות מה כתי' בה ממרחק וכו' ה"ג והיינו מהחכמה ע"ד ותתצב אחותו מרחוק. ולבתר איהי יהיבת. אומ' לבתר אשמועינן האי דקיימ' לן באתר אחרא בעוד דאיהי נקטא לא יהיבת וזהו ולבתר איהי יהיבת. ההוא נהירו דנהיר קאמר כלומר כשאמר הנה נא אדני היה על ההוא נהירו. סורו נא וגו' מפרש קרא ואזיל. בגין דלא ישתמודעון וא"ת והרי רואי' פני' חדשות וי"ל שאלמלא לא יהיה רחיצה יש לו פתחון פה לומ' שהם סוחרים אבל ברחיצה אין לו מקום לדחות שאין דרך התגרים בכך.

וה' המטיר וגומר. ה"ג דא בי דינא לתתא בא כמא דאתמר הבאה אלי בגין וכו' והיא המלכות. רבי יהודה וכו' עכ"ל הרא"ג: