אור החמה על ספר הזהר א:קפט

כד מטא להני יומין וירא ה' אל אברם וגו' פי' אם הכוונ' למנין הימים שבן כך נמול היל"ל וירא ה' אל אברם תחלה ואח"כ ויהי אברם בן וגו' אמנם האידנא מני יומין וכד מני להו כתיב וגו' מורה שמנין הימים אהדר למראה. ואו' ולבסוף שנים כלו' וכיון שהיה לו לומר שנים לבסוף שנה מקודם למה: ואו' בגין כך מני יומין להאי וגו' כלו' עתה לבסוף ימיו ראה מה שלא ראה קודם מטעם שהיה קרוב ללידת יצחק: ואו' שנים אינון ולא שנה פי' שחזר והאיר כל שניו ומה שהיה שנה נעשו שנים. הרמ"ק זלה"ה:

גיליון אשר אזכיר יסוד. את שמי מ'. את מילה וגו' את שמי במ"ק מילה במ"ק. א"נ מילה במ' פריעה ביסוד כנז' בפ' אמור צ"א ב' והיינו את שמי יסוד במלכות * . ואולי דצ"ל סו"ד במלכות וקאי על סוד ה' בזהר: בסוד ע' בתי דיניה כנודע ובריתו להודיעם ביסוד בסוד וידע אלי"ם: לא תבנה אתהן גזית וגו' פי' שדוחין אותם פעמים רבות עד שיתרכך לבו:

דבעי לאעלא ליה וגו' כדפי' בגמ' במסכת יבמות [דף מ"ז] שאומר לו וגו':

ובעי למחדי בהאי חולקא וגו' שנכנס ביסוד ומלכות:

דאתחזי בהו שין דלת היינו בפנים החוטם ושתי גבות עינים הוא שין וצדו הא' דלת או הגוף וב' זרועות שין וצדו א' דלת וכאשר מתגלה היוד מתקדשים שתי אותיות הקודמים ונעשים שדי. עכ"ל: